ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תקשורת
כוונתו הייתה לומר שהשינוי באמצעים שבהם מועברים המסרים (עיתון, רדיו, טלוויזיה וכו') יוצר שינוי משמעותי גם במסרים עצמם. המעבר מעולם ששולטת בו האות הכתובה לעולם שהמסרים בו מועברים באמצעות מדיה אלקטרונית, הוא מעבר לעולם חדש של מסרים. המדיום משנה את חוויות העולם הבסיסיות של המשתמשים בו.
כעבור כ-20 שנה פיתח ניל פוסטמן את הרעיון הזה בספרו המרתק 'בידור עד מוות'. לדבריו, עצם המעבר מעולם של אות לעולם של תמונה, משמעו לעבור לעולם שבו כל תוכן הוא סוג של בידור. בשפה החזותית והמסחרית של הטלוויזיה, הסרט והסרטון, התוכן נבחן ביכולת האסתטית שלו ליצור תגובה מיידית וחזקה אצל הצופה. תוכן שלא עומד בדרישה הזאת כלל לא ישתתף בדיון.
כיצד משפיע המדיום התקשורתי-חזותי גם על האינטואיציה המוסרית של האדם בן זמננו? אחת מנקודות הקונפליקט המוסריות נמצאת ביחס, לעיתים המתח, בין היחיד ובין החברה. חברה בנויה על רעיונות משותפים בהווה, על מסורות משותפות מן העבר, על מבנים משותפים כמו המשפחה, הקהילה והעם. כל אלו יחד בונים חברה חזקה, שיש ליחידים שבתוכה נכונות לתרום לה ולוותר על האינטרסים האישיים שלהם לטובת הכלל. חברה חזקה אינה באה על חשבון היחידים שבתוכה אלא להפך - היא נותנת ליחידים בתוכה תוכן ומשמעות ביחד עם ביתיות ותמיכה הדדית. היא מאפשרת ליחיד להיפתח אל מעגלי קיום רחבים יותר מלבד מרוץ קיומו היומיומי.
אלא שלכל סיפור חברתי, ויהיה גם המוצלח ביותר, יש יוצאים מן הכלל. היוצאים מן הכלל אינם מוצאים את מקומם במבנה החברתי המקובל, מכל מיני סיבות שלא בהכרח תלויות בהם. במקרים מסוימים הוא הופך מבחינתם לסבל. חברה רגישה יודעת לא להפוך את עקרונותיה לעקרונות ברזל נוקשים, כאלו שעלולים ליצור עיוורון אל החריגות. מנהיגות רגישה יודעת שתנאי הכרחי הוא "להלוך עם רוחו של כל אחד ואחד", כפי שנאמר במשה ויהושע. אולם, בו בזמן, היא נזהרת שלא לפרק את המבנים החברתיים שלה רק כדי שהחריג לא ירגיש לא בנוח. את היוצא מן הכלל יש לפתור באמצעים יוצאים מן הכלל, ולא על ידי ביטול הכלל מיסודו. זהו עוד אחד מן האיזונים המדויקים והמורכבים שבהם מתנהלת חברה.
לערכים אין פנים
המדיום החזותי יודע להביא תמונה. הוא יודע לצלם אדם או להציג סיטואציה ספציפית ודרכם הוא מספר סיפור אישי, סיפורה של תמונה. קשה לו מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לייצג רעיון או לייצג חברה, שכן רעיון או חברה הם מופשטים וחסרי ייצוג אסתטי ברור. המצלמה לא יודעת להראות אותם. הסיפור האנושי האישי יוצר אמפתיה מיידית ותגובה רגשית חזקה אצל הצופה, במיוחד אם הוא מצליח להיות חריג. הסיפור החברתי לא. לכן, יועץ תקשורת תמיד יאמר ללקוחותיו "תביאו סיפור אישי ייחודי".
בחברה שעוברת לשליטה של תמונות, משתנה המשקל הפנימי של השיפוט המוסרי. במפגש המורכב בין היחיד ובין החברה יקבלו פניו המיוסרות או הכועסות של היחיד את כל גודל המסך. השיקולים הערכיים, הרעיוניים, החברתיים והלאומיים יתקשו להיכנס אל הדיון, כי המדיום לא יודע איך לבטא אותם. משיאבדו סוגי טיעון אלו את הדרך לבטא את עצמם, משקלם ילך ויפחת בשיח הציבורי. כך למשל, פניו של החייל השבוי או של משפחתו נוכחים בצורה פיזית וברורה על המרקע ואילו פניה של החברה הנלחמת את מלחמת הטרור מתקשים להתבטא. פניו של היחיד או היחידים שרואים את עצמם נפגעים מהחלטה של קהילה או מדינה יקבלו ייצוג ברור ומעורר הזדהות, בעוד דוברי המדינה או הקהילה יתקשו מאוד להעביר את השיקולים המורכבים והאיזונים המדויקים של ההחלטה שלהם ולתת פנים מעוררות אמפתיה לקהילה שהם מייצגים. פניהם של האישה או הילד שנפגעו בתוך מבנה קהילתי או משפחתי יהיו נוכחים במלוא הכאב, דורשים שינויים רדיקליים. פניו של המוסד המשפחתי בכללו יתקשו לקבל קול נגדי.
המחיר של איבוד האיזון הוא יקר. מחברה בעלת אתוס משותף, סולידריות, קהילתיות ונכונות להתגייס, נקבל חברה שהולכת ומתפוררת אל הסיפורים האישיים של יחידיה.
חברה אינה מושג ערטילאי ומדומיין. היא הרבה מאוד אנשים, שחלק משמעותי מקיומם האישי ארוג בתוך חייה של החברה. החל מההקשרים הבסיסיים ביותר של ביטחון אישי, המשך במערך היחסים שבין האדם לסביבתו, וכלה בעולם המשמעות והערכים. כשהמארג החברתי הולך ונחלש, גם כל אלו נחלשים, והיחידים נטולי הפנים של החברה המתפוררת יהיו הסובלים המיידים. אם מופר האיזון בין שחרור חייל לשחרור מחבלים, ימותו בגלל זה אנשים. אם המבנה המשפחתי והקהילתי נחלש, יהיו הרבה מאוד ילדים ומבוגרים שיגדלו בבדידות ובניכור. אם האתוס המשותף נחלש, ייאלצו להמציא עוד ועוד תוכניות ריאליטי כדי למלא את החלל. החברה המערבית הופכת באופן מואץ לחברת בדידים בודדים.
אם כך, יש ללמד צפייה ביקורתית במדיום עצמו. לשים לב לדברים שהוא מסתיר מעינינו. להיזהר מלהיבלע בתגובה הרגשית המיידית שמעורר הסיפור האישי. ללמוד לחשוב על תהליכים חברתיים ועל משמעותם. ללמוד איך לשלב בצורה נכונה את הצרכים הייחודיים של הפרט, יחד עם חוסנה ארוך הטווח של החברה כולה.
הכותב הוא ר"מ בישיבת ההסדר בעתניאל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
