בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וירא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

היחס לפלשתים

רצף המאורעות שבפרשתנו קשורים אחד לשני בקשר טבעי; אך מהי הביקורת שנמתחה על אברהם לדעת הרשב"ם ולמה זה הוביל?

undefined

הרב יוסף כרמל

תשס"ה
3 דק' קריאה
יחסו המיוחד של אבי מידת החסד, אברהם אבינו גם לאומות העולם, בא לידי ביטוי כמה וכמה פעמים בפרשתנו. יחסו המיוחד לאנשי סדום ולשאר ערי הכיכר, הפך לסמל לדורות כיצד יש לסנגר גם על מי שהכתוב מגדיר "וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד" (בראשית י"ג יג). הפעם נתייחס למשאו ומתנו של אברהם עם אבימלך מלך גרר מלך פלשתים.

במאמר מוסגר נקדים ונאמר כי:
א. פלשתים אלה אינם אבותיהם הביולוגים של הפלשתים שנלחמו בשאול ובדוד ואח"כ צררו את עם ישראל לאורך כל תקופת הבית הראשון. אותם פלשתים שהנביא ישעיה כבר זעק בעניינם: "...וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה" (ישעיהו ט' יא).

ב. כל קשר בין הפלשתים והפלשתינים של היום הוא מקרי בהחלט. הראשונים מקורם בבני יפת ששכנו באיי הים התיכון ובעיקר בכרתים והאחרונים מוצאם בעיקר מהשבטים הערבים של חצי האי ערב).

אברהם מגיע במסעותיו דרומה אל אזור גרר כשאבימלך מלך האזור חושק באשתו - שרה והיא נלקחת אל ארמונו. כתגובה, הקב"ה עוצר "בְּעַד כָּל רֶחֶם לְבֵית אֲבִימֶלֶךְ עַל דְּבַר שָׂרָה אֵשֶׁת אַבְרָהָם" (כ' יח). המשך השושלת המלכותית של הפלשתים מוטל בספק. תוכחה אלוקית המלווה בעצה יחד עם תומת לב הביאו לכך ש"וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאלוקים וַיִּרְפָּא אלוקים אֶת אֲבִימֶלֶךְ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאַמְהֹתָיו וַיֵּלֵדוּ" (כ' יז). מיד אחר כך התורה מספרת לנו "וה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר" (כ"א א). חז"ל לומדים מכך "שכל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה" (שכל טוב בראשית פרק כא ד"ה ורבותינו דרשו למה). גדלותו של אברהם בולטת על רקע דברי חז"ל שהליצנים טענו ששרה התעברה מאבימלך כמובא ברש"י: "לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה" (כ"ה יט). אם כך, האינטרס של אברהם היה שלא להתפלל בעבור משפחת אבימלך ובזאת לסכור את פי הלצנים. למרות זאת אברהם התפלל עבורם ונענה תחילה. לפי זה הביטוי "והוא צריך לאותו דבר" יתפרש "והוא צריך לאותו דבר שלא יקרה" ורק הוא השני (זה שמתפללים עליו) זקוק לאותו דבר.

במצב זה שלאבימלך יש דור המשך וגם לאברהם דור המשך, מובנת יותר הברית שכרתו ביניהם.
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ אֶל אַבְרָהָם לֵאמֹר אלוקים עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה: וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלוקים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אָנֹכִי אִשָּׁבֵע" (כ"א כב-כד).

הרשב"ם מפרש:
"ויהי בעת ההיא - שנולד יצחק משרה"

כך קושר הרשב"ם את שני המאורעות. לכאורה הברית היא המשך טבעי של המאורע הקודם, אבל לשיטת הרשב"ם יש כאן ביקורת אדירה על אברהם, שגררה אחריה העמדה בספק של המשך זרעו של אברהם משרה ומיצחק. הפרשה הבאה היא פרשת העקדה. טוען הרשב"ם:
"ויהי אחר הדברים האלה - כל מקום שנא' אחר הדברים האלה מחובר על הפרשה שלמעלה. ... אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולנינו ולנכדו של אברהם ונתן לו שבע כבשות הצאן וחרה אפו של הקב"ה על זאת שהרי ארץ פלשתים בכלל גבול ישראל והקב"ה ציוה עליהם לא תחיה כל נשמה וגם ביהושע מטילין על ערי חמשת סרני פלשתים גורל, לכן והאלהים נסה את אברהם קינתרו וציערו כדכתיב הנסה דבר אליך תלאה... כלומר נתגאיתה בבן שנתתיו לכרות ברית ביניכם ובין בניהם, ועתה לך והעלהו לעולה ויראה מה הועילה כריתות ברית שלך" (כ"ב א).

על תפילתו של אברהם לא מצינו ביקורת אבל על כריתת הברית מצאנו ביקורת מפתיעה, חומר למחשבה!!!

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il