ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
אהבת ה', כמו גם רמות גבוהות יותר של יראה (כיראת בושת ויראת הרוממות), הן רגשות בוערים שדורשים תהליך פנימי של התבוננות. את מצוות היראה אנו מקיימים בהיותנו "דוסים", ואילו היראה כרגש ממשי תחכה לנו בדרגות גבוהות ומתקדמות יותר בעבודת ה'. את הלב צריך למלא באהבת ה', ועל הרגש הזה צריך לעבוד מיד, בכל יום. בקריאת שמע אנו אומרים "ואהבת... בכל לבבך ובכל נפשך", ולשם כך אנו נדרשים ליגיעה ולתהליך נפשי. האהבה לא תיקבע בלב בלי עמל רב. "כל העבודה והיגיעה של עובדי ה' בתפילה הוא לבוא למידת האהבה". ('קונטרס העבודה' של הרבי הרש"ב, בתחילתו).
קשה לשנות מבפנים
אהבה היא קשר וקירבה נפשית שדורשת תהליך והוא מתרחש בתפילה. בזוהר הקדוש נאמר ש"לית פולחנא כפולחנא דרחימותא" - אין עבודה כמו העבודה של אהבה, לא עבודה מאהבה אלא עבודת האהבה עצמה. היא דורשת זמן והרבה השקעה. אבל היא היא זו שמשנה את האדם עצמו מבפנים, לא כיראה בה האדם שם על עצמו עול מלכות שמים.
התפילה אינה יצירת מסגרת הקשר והמחויבות שביננו לבין ה'. המסגרת של המחויבות היא בקבלת עול מלכות שמים ובמחשבות הראשונות של היום, באמירת "מודה אני" וברכות השחר וכו', על הבוקר עוד לפני התפילה. התפילה באה מיד אחר כך והיא ממלאת את המסגרת באהבה, בקשר של אוהב ואהוב, בדביקות ובהתחברות. זה מייגע הרבה יותר מיצירת המסגרת אבל מביא לסיפוק עצום כשמצליחים בכך.
את היגיעה הזו אנו מקיימים בתפילה בכוונה, בשלב על־גבי שלב, עד שזה יתפרץ בקרבנו באמירת "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
זה קורה עכשיו
הפסוק הזה לעוס, מוכר, ומתגלגל על הלשון במהירות כה רבה עד שהלב לעיתים אינו מאזין לו. אם היה בו רק שינון של מצווה, לא היינו צריכים להתכונן אליו כל־כך הרבה. ברכות קריאת שמע שתיקנו לנו חז"ל מכינות אותנו אליו, ובדורות מאוחרים יותר הוסיפו לנו חכמים את פסוקי דזמרה מכיוון שנתמעטו הלבבות ולא יוכלו להגיע לאהבת ה' בקריאת שמע בלי תוספת הכנה. הפסוק האדיר הזה מדבר אלינו יום יום. ההכנה המרובה נובעת מההבנה שאיננו מדברים על תיאוריה: באמירת הפסוק הלב מתמלא באהבה בעוצמה שאיננו מכירים. כשאומרים בתפילה את ה"ואהבת" הכוונה היא שזה קורה אצלנו עכשיו! איננו קוראים ציווי מהתורה אלא מממשים אותו. כל התפילה אנחנו מתכוננים לרגע הנשגב הזה, רגע שמשנה חיים.
עִנְיַן הַתְּפִלָּה הִיא קִיּוּם מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע – "וְאָהַבְתָּ". וְעַל דָּבָר זֶה תִּקְּנוּ כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בִּקְרִיאַת שְׁמַע "וְאָהַבְתָּ" בֶּאֱמֶת. (בעל התניא, תורה אור פרשת כי תשא
קרוב אליך (649)
רבנים שונים
63 - האם יש הבדל בין עצות נפש לבין התורה?
64 - הגיון ליבי- פולחנא דרחימותא
65 - נפשי בשאלתי
טען עוד
חכמת התורה וחכמות החול
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
