ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
ניגשו אליו כמה מהמוזמנים, וניסו להניאו מהחלטתו, באמרם – מרגע החופה, הכלה היא רעייתו, ואם כן מעשיו אינם פסולים.
ענה להם הרב בשנינות – אני יודע רק דבר אחד, 'לעיני כל ישראל', זה סוף התורה! (יש כאן משחק מילים. הפסוק – 'לעיני כל ישראל' הוא הפסוק האחרון בתורה. וגם – יש דברים שהם טובים ויפים, כשהם נעשים בצניעות, אך פסולים כשמחצינים אותם לעיני הציבור).
השבוע, אנו מציינים את יום ט"ו באב. יום חשוב בתולדות ישראל, שהגמרא בסוף מסכת תענית מציינת מאורעות טובים רבים שאירעו בו לישראל. מנהג מיוחד היה ביום זה – "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות, בחור, שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך... וכן הוא אומר - צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן" (סוף תענית).
מנהג זה הוא תמוה ביותר. זהו מקרה נדיר, שבו נוהגות הבנות בדרך השונה מדרך הצניעות השגרתית. יש כאן החצנה חריגה, השונה מהדרכת התורה הרגילה, ובפרט שמנהג זה התקיים גם ביום הכיפורים הקדוש והפרוש, וכבר דשו רבים בתמיהה זו!
אולם דקדוק בלשון המשנה, והשוואתה למקור דומה בתנ"ך, שופך אור על מנהג מיוחד זה. המשנה מדברת על בנות ירושלים המחוללות בכרמים. יודעים אנו, שגם התנ"ך (שופטים כא) מספר על יום ט"ו באב. ושם מסופר על – "חג ה' בשילו מימים ימימה", אשר בו "יצאו בנות שילו לחול במחולות".
נמצא אם כן, שהמנהג המיוחד נהג רק בעיר בו שכן בית המקדש. בימי ספר שופטים, נהג מנהג זה בשילה, אשר בה שכן המשכן. ובימי המשנה, נהג מנהג זה בירושלים, אשר בה שכן המקדש. ואכן, בקינות לתשעה באב, יש קינה שמדברת על כך שט"ו באב נקבע כחג על הכניסה לארץ והקמת המקדש. ואף המשנה שציטטנו, מסיימת את דבריה בתפילה להקמת המקדש, כי העניינים שלובים זה בזה.
רק בעיר המקדש, מתאים היה מנהג זה, ודווקא בגלל הנקודה בה פתחנו. המקדש, הוא מקום הפנים והקודש של ישראל. בעיר זו, מקום בו הקשר בין ישראל והקב"ה חי ולוהט בפנימיותו, יכולים היו האנשים והנשים להתעלות למדרגה כזו, שמנהג זה נותר בקדושתו ופנימיותו. אולם, כאשר יוצאים למעגלים הולכים ומתרחבים בכל הארץ, יהפוך הדבר להחצנה פסולה.
הקשר בין איש ואישה הוא קדוש וטהור, רק כאשר הוא במקום פנימי. נמשל הוא לקשר בין ישראל לאביהם שבשמיים, אשר אף הוא מופיע בשיא תומתו, רק כשהוא בסתר הקודש, במקדש. ואכן, גם במקדש נאמר, שכשהקשר בין ישראל והקב"ה יוצא החוצה, הוא דומה לקשר בין איש ואשה שהוחצן ונפל.
וכך מסופר (יומא סט), שבימי עזרא הסופר, התפללו ישראל שיבוטל מהם יצר העריות. יצא להם יצר זה, כדמות אריה של אש מבית קודש הקודשים. אם כן, יצר זה מצוי בקודש הקודשים, ושם הרי הכל קדוש וטהור, אם כן שם גם יצר זה קדוש וטהור, אך כשהוא יוצא החוצה הוא הופך ליצר עריות פסול. ואף על הכרובים, המציינים את אהבת ה' וישראל, כדמיון אהבת איש ואישה, נאמר (יומא נד) שבעת החורבן הוציאום עמון ומואב החוצה, והיו מלעיגים על ישראל בהחצנה זו, וזה שנאמר" "כל מכבדיה, הזילוה (זלזלו בה), כי ראו ערוותה".
בימים אלה, נתחזק כולנו במידה קדושה זו, ואף הקב"ה יערה עלינו רוח ממרום כחיבת הכרובים אשר פניהם איש אל אחיו, בבניין המקדש במהרה אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
