ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
ניגשו אליו כמה מהמוזמנים, וניסו להניאו מהחלטתו, באמרם – מרגע החופה, הכלה היא רעייתו, ואם כן מעשיו אינם פסולים.
ענה להם הרב בשנינות – אני יודע רק דבר אחד, 'לעיני כל ישראל', זה סוף התורה! (יש כאן משחק מילים. הפסוק – 'לעיני כל ישראל' הוא הפסוק האחרון בתורה. וגם – יש דברים שהם טובים ויפים, כשהם נעשים בצניעות, אך פסולים כשמחצינים אותם לעיני הציבור).
השבוע, אנו מציינים את יום ט"ו באב. יום חשוב בתולדות ישראל, שהגמרא בסוף מסכת תענית מציינת מאורעות טובים רבים שאירעו בו לישראל. מנהג מיוחד היה ביום זה – "אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות, בחור, שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך... וכן הוא אומר - צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו. ביום חתנתו, זו מתן תורה. וביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימינו אמן" (סוף תענית).
מנהג זה הוא תמוה ביותר. זהו מקרה נדיר, שבו נוהגות הבנות בדרך השונה מדרך הצניעות השגרתית. יש כאן החצנה חריגה, השונה מהדרכת התורה הרגילה, ובפרט שמנהג זה התקיים גם ביום הכיפורים הקדוש והפרוש, וכבר דשו רבים בתמיהה זו!
אולם דקדוק בלשון המשנה, והשוואתה למקור דומה בתנ"ך, שופך אור על מנהג מיוחד זה. המשנה מדברת על בנות ירושלים המחוללות בכרמים. יודעים אנו, שגם התנ"ך (שופטים כא) מספר על יום ט"ו באב. ושם מסופר על – "חג ה' בשילו מימים ימימה", אשר בו "יצאו בנות שילו לחול במחולות".
נמצא אם כן, שהמנהג המיוחד נהג רק בעיר בו שכן בית המקדש. בימי ספר שופטים, נהג מנהג זה בשילה, אשר בה שכן המשכן. ובימי המשנה, נהג מנהג זה בירושלים, אשר בה שכן המקדש. ואכן, בקינות לתשעה באב, יש קינה שמדברת על כך שט"ו באב נקבע כחג על הכניסה לארץ והקמת המקדש. ואף המשנה שציטטנו, מסיימת את דבריה בתפילה להקמת המקדש, כי העניינים שלובים זה בזה.
רק בעיר המקדש, מתאים היה מנהג זה, ודווקא בגלל הנקודה בה פתחנו. המקדש, הוא מקום הפנים והקודש של ישראל. בעיר זו, מקום בו הקשר בין ישראל והקב"ה חי ולוהט בפנימיותו, יכולים היו האנשים והנשים להתעלות למדרגה כזו, שמנהג זה נותר בקדושתו ופנימיותו. אולם, כאשר יוצאים למעגלים הולכים ומתרחבים בכל הארץ, יהפוך הדבר להחצנה פסולה.
הקשר בין איש ואישה הוא קדוש וטהור, רק כאשר הוא במקום פנימי. נמשל הוא לקשר בין ישראל לאביהם שבשמיים, אשר אף הוא מופיע בשיא תומתו, רק כשהוא בסתר הקודש, במקדש. ואכן, גם במקדש נאמר, שכשהקשר בין ישראל והקב"ה יוצא החוצה, הוא דומה לקשר בין איש ואשה שהוחצן ונפל.
וכך מסופר (יומא סט), שבימי עזרא הסופר, התפללו ישראל שיבוטל מהם יצר העריות. יצא להם יצר זה, כדמות אריה של אש מבית קודש הקודשים. אם כן, יצר זה מצוי בקודש הקודשים, ושם הרי הכל קדוש וטהור, אם כן שם גם יצר זה קדוש וטהור, אך כשהוא יוצא החוצה הוא הופך ליצר עריות פסול. ואף על הכרובים, המציינים את אהבת ה' וישראל, כדמיון אהבת איש ואישה, נאמר (יומא נד) שבעת החורבן הוציאום עמון ומואב החוצה, והיו מלעיגים על ישראל בהחצנה זו, וזה שנאמר" "כל מכבדיה, הזילוה (זלזלו בה), כי ראו ערוותה".
בימים אלה, נתחזק כולנו במידה קדושה זו, ואף הקב"ה יערה עלינו רוח ממרום כחיבת הכרובים אשר פניהם איש אל אחיו, בבניין המקדש במהרה אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
