ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מהיכן למדו את הלימוד?
1. רא"ש (ד"ה אין צריכה) ורשב"ם (בבא בתרא קכא, א ד"ה שבת בראשית) ביארו שהלימוד הוא ממה שכתוב: 'אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם', ולא כתוב 'אלה אשר תקראו אותם מקראי קודש' (שהרי כל העניין בפרשה עסק במועדות), ומהייתור נמעט שאין צורך לקדש את השבתות. הר"ן ביאר (ד"ה שבת בראשית) שבגלל סמיכות שבת למועדים המיעוט שכתוב 'אלה' במועדים בא למעט רק את שבת.
2. רש"ש הבין שיש מיעוט מהמילה 'אלה' - דווקא המועדות הללו, ולא מועדים אחרים כמו שבת.
3. ריטב"א (שבת כ ע"א ד"ה והא דדרשינן) כותב שהדרשה היא ממה שכתוב בשבת: 'בכל מושבותיכם', ולכן אין לומר ששבת לא תחול במקום מסוים, או בזמן מסוים בגלל שבית הדין לא יוכל לקדש.
רבי זרחיה הלוי (בעל המאור, הובאו דבריו בספר התרומות שער מה) טען ששמיטה בזמן הזה אינה דאורייתא ואף לא מדרבנן, אלא שניתן לנהוג בה ממידת חסידות. אחת מהסיבות לדבר היא מכיוון שעל מנת שתחול השמיטה צריך ששנות השמיטה יקודשו על ידי בית דין, ואין לנו בזמן הזה בית דין הראוי לעבר חודשים ושנים, לכן לא ניתן לספור את שנות השמיטה כלל.
טעמו הוא שמלימוד הגמרא שלעיל ניתן לראות שכל ספירה הנמצאת בתורה צריכה להיות על פי בית דין, ולכן היינו חושבים שגם שבת צריכה ספירה, אלא שמיעטו את שבת ממה שכתוב 'אלה', ופסוק זה ממעט רק את שבת ולא את השביעית.
על דבריו אלו יש לערער מכמה בחינות: א. גם אם צריך לקדש חודשים או שמיטה, לא נאמר בפסוק שאם לא ספרו המועד לא חל, אלא שבית הדין צריכים לקדש, וזהו חידוש של הרמב"ם (ספר המצוות קנג) לגבי חודשים שאם לא קידשו המועד לא חל, אך לא ברור שהרמב"ם יאמר את אותו חידוש לעניין שמיטה. ב. נראה שהסיבה שצריך למעט שבת היא רק בגלל ששבת כתובה בפרשת המועדות בפרשת אמור, אבל שביעית כלל לא כתובה שם, ולכן לא צריך כלל פסוק למעט אותה, והיא לא תצטרך ספירה אלא אם כן כתבו בתורה שהיא צריכה.
יש שמסכימים עם דברי רז"ה מטעם אחר (שהוא עצמו כתב) שאמנם השמיטה לא צריכה ספירת בית דין, אך כיון שהשמיטה תלויה ביובל, ויובל כן צריך ספירת בית דין לכולי עלמא, וכפי שנאמר בפרשת בהר מפורש, לכן בזמן שאין ספירת יובל אין חיוב יובל וממילא אין חיוב שמיטה. לפי זה בזמן בית שני, שהשמיטה היתה מדרבנן ספרו את היובלות על מנת שיוכלו לקיים את השמיטה, וכפי שכתבו בגמרא בערכין (לב ע"ב) 'מנו יובלות לקדש שמיטין'. וכמו כן בימינו יש מחלוקות לגבי הספירה האמיתית של השמיטה, וכפי שמבואר כבר ברמב"ם (הלכות שמיטה פרק י).
סיכום : הגמרא למדה שבית הדין אינם צריכים לקדש את השבת, אלא את המועדות, וכמה הסברים נאמרו באופן הלימוד. היו מהראשונים שלמדו מדין זה ששמיטה אינה נוהגת בזמן שאין בית דין, כיון שלא ניתן לקדש את השנה בזמן שאין בית דין המתאים לקדש שנים.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
תהיו חמים!
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
מה המשמעות הנחת תפילין?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
