ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- יסודות בדיני ממונות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
(ז) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן:
(ח) כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ:
פרט למצוות הצדקה הכללית, קבעו חז"ל שיש לתת מעשר כספים, כלומר עשירית מכל הכסף שאדם מרוויח. הגמרא בתענית (ט ע"א) אומרת שרבי יוחנן פגש את בנו של ריש לקיש, וביקש ממנו לומר לו את הפסוק שלמד היום. אמר לו הילד: "עשר תעשר" – פסוק הנאמר ביחס למעשרות. ביאר לו ר' יוחנן: "עשר בשביל שתתעשר". כלומר: אם תפריש מעשרות – תתעשר. שאל הילד: מניין לך? ענה לו ר' יוחנן: לך ונסה, ותיווכח שכך הוא. שאל הילד: האם מותר לנסות את הקב"ה? אמר לו ר' יוחנן, אסור לנסות את הקב"ה בשום דבר פרט לדבר זה, שהרי על צדקה אמר הנביא מלאכי (ג'):
(י) הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי:
כלומר, מותר לבחון ולבדוק את הקב"ה בעניין זה, כדי להיווכח שאכן מעשר מביא לעושר.
האמירה בגמרא "עשר בשביל שתתעשר" מפתיעה. מתברר שנתינת צדקה היא עצה כלכלית! אם יבוא אדם לרבו ויאמר לו שקשה לו 'לגמור את החודש', יאמר לו הרב: אם כך, תפריש מעשר כספים!
הגמרא כל כך בטוחה בעצה זו, עד שהיא אומרת שניתן לנסות את הקב"ה בכך ולראות שאכן כך יתרחש!
בעלי התוספות (ד"ה עשר תעשר) מסבירים כיצד הדבר פועל. תחילה הם אומרים שדין מעשר איננו רק בתבואה ובפירות וכו', אלא גם בכספים. פרט לכך הם מספרים סיפור (דבר שאינו מצוי בדרך כלל בתוספות) על אב אחד שנפטר, ולפני שנפטר אמר לבנו להקפיד על מעשרות. זמן קצר לאחר שבעל השדה נפטר, בנו הפסיק להפריש מעשרות. לא עבר זמן רב, והשדה, שהיה מוציא בימי האב אלף כור, החל להוציא מאה כור בלבד. אמרו לו קרוביו: כאשר נתת מעשרות היית אתה בעל הבית, והקב"ה היה הכהן הנוטל את המעשרות. כיוון שהפסקת להפריש, הפך הקב"ה לבעל הבית, וכעת אתה הכהן המקבל את המעשרות…
מדברי התוספות עולה שהרעיון של מעשר כספים הוא להפוך את הקב"ה לשותף. כאשר אדם נותן מעשר כספים, כביכול 'כדאי' לקב"ה להגדיל את הכנסותיו, בכדי שהמעשר יגדל! מכאן, שמעשר כספים הוא חלק מהמבנה ומהגידול הכלכלי.
והסברה: התורה מאפשרת לך להרוויח כמה שתוכל, אך רק בתנאי שתתן את החלק המתאים לעניים או למטרות תורה וחסד. אם תתן – הרי שלא די בכך שהתורה תאפשר לך להרוויח ככל יכולתך, אלא אף תסייע בידך! אך אם לא תתן – כל הבסיס הכלכלי יתמוטט וממילא הקב"ה לא יסייע בכלכלתך.
מכאן ניתן להבין: מעשר כספים הוא חלק מהמערכת הכלכלית היהודית, ולא רק הצעה של עשיית חסד.
יש לציין שלא כל הפוסקים הסכימו עם דברי התוספות שמעשר כספים הוא מן התורה (יש הסבורים שהמצווה היא מדרבנן [שו"ת המהרי"ל החדשות נ"ד], ויש הסבורים שזהו מנהג [שו"ת המהר"ם מרוטנבורג ע"ד; ש"ך יו"ד רמ"ט, ג]). אולם, כולם מסכימים שטוב להתאמץ ולתת מעשר כספים, ושדבר זה נכון גם מבחינה כלכלית עבור האדם עצמו.
כפי שראינו, במעשר כספים האדם הופך את הקב"ה לשותף בכספו. אך פרט לכך, יש כאן עלייה בדרגה לכספו של האדם. הכסף הוא גשמי: האדם עובד ועמל, אך בסופו של דבר כשיגיע למקום קבורתו לא תהיה כל משמעות לכסף זה עבורו. אך כאשר אדם נותן מעשר לצדקה, לתורה או לחסד, הרי שהוא הופך את כל כספו לבעל משמעות. הוא הופך כסף שכולו חולין לכסף שיש בו קדושה, חסד ותורה.
כסף של חולין הופך לכסף של קודש כשנותנים ממנו מעשר; הופך לכסף בעל משמעות רוחנית וערכית. רצונכם להפוך את הקב"ה לשותף בעסקיכם? רצונכם לצקת קדושה בתוך העסק שלכם? הקפידו על מעשר כספים!

יסודות בדיני ממונות "עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה" בבעל דבר"
קצות החושן סימן ק"מ המשך סעיף ד' ונתיבות שם ס"ק י"ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














