ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ה' אורי וישעי ממי אירא
אנחנו נמצאים בעולם חשוך בו אנו זקוקים לאור ה' בדרכינו, על־ידו נבחין בין טוב לרע ועל־ידו נהיה מאירים - ה' אורי.
אך הארת הדרך איננה מספיקה; העולם מלא בפיתויים, וגם כשברור מהי הדרך ייתכן וניכשל בה. לכן אנו מכריזים ומבקשים מה' – ה' ישעי! אתה ה' מושיע אותנו מהיצר הרע שקם עלינו להפילנו, עוזר לנו לנצחו ומסייע בידינו ללכת בדרך המוארת והטובה.
כש"ה' אורי וישעי – ממי אירא?", אין ממי וממה לפחד ואפשר ללכת בביטחון בתוך העולם הזה ולעבוד את ה'.
קרוב אליך (659)
הרב שבתי סלביטיצקי
91 - התוועדות עם הרב שבתי סלבטיצקי
92 - לא מפחדים!
93 - מה היחס הנכון לתרבות המערבית?
טען עוד
ה' מעוז חיי ממי אפחד
וכאן מגיע היצר הרע וטוען: עניין זה של "ה' אורי וישעי" יסייע לך לא ליפול מכאן ולהבא, אך אתה כבר התרסקת וחטאת ולכן אתה אבוד!
לכן אנו אומרים "ה' מעוז חיי - ממי אפחד". שם ה' המוזכר כאן בפעם השנייה בפסוק זה, הוא בהתאם לדברי חז"ל על שני שמות ה' שבי"ג מידות הרחמים: "אחת קודם שיחטא ואחת לאחר שיחטא וישוב" (רש"י, שמות לד,ו).
ה' מתגלה לנו פעמיים: פעם אחת לפני החטא ופעם אחת לאחריו. ההתגלות שלפני החטא לא נותנת מקום לחטא, היא עושה הכל כדי שנאחז בה ולא נרפה, היא מאירה את הדרך ונותנת כוחות שלא להיכשל. אבל גם אם בסוף נכשלנו – ה' לא נעלם. הוא מתגלה שוב, ובחוזק! "ה' מעוז חיי" – זהו החוזק של התשובה. ה' הוא הדבר החזק מכל בחיינו, גם לאחר החטא הוא מעוזנו האמיתי ולכן גם לאחר הנפילה נוכל לחזור אליו, להתחזק ולהתאמץ בו.
כשחוזרים לה' לאחר החטא, נמצאים שוב ללא פחד – "ממי אפחד?"
ממי אירא – ממי אפחד
בתחילת הפסוק מופיעה הלשון "ממי אירא" ובסופו "ממי אפחד": ההבדל בין פחד למורא הוא ש"פחדכם על הקרובים, ומוראכם על הרחוקים" (רש"י בסוף פרשת עקב). בתחילה, היה החטא רחוק מאיתנו – "ממי אירא". אבל גם כשהחטא התקרב עד שנפלנו לתוכו, הרי שעם חזרתנו בתשובה בכוח ה' שהוא מעוז חיינו – "ממי אפחד". אין לנו פחד מהחטאים, הם כבר לא קשורים אלינו ולא מפחידים אותנו.
אחת שאלתי
בהמשך הפרק מופיעה קריאת-זעקת דוד המלך: "אחת שאלתי מאת ה': שבתי בבית ה' כל ימי חיי". אף שיהודי חש כי ה' אורו וישעו ומעוז־חייו, ייתכן עדיין שהחיים בעולם הזה "המלא קליפות וסטרא אחרא" ישקיעו את האדם בתאוות היתר ובתאוות איסור, וינתקו אותו מהתקשרותו לאלוקות. על כך מתחננים "אחת שאלתי... שבתי בבית ה' כל ימי חיי", שלאורך כל החיים נצליח להיות שקועים במקום אחד ויחיד – בבית ה'. שכל העולם הזה לא יסיח את דעתנו מהמקום האמיתי שלנו, ונצליח לחזות בנועם ה' ולשוב בתשובה שלימה כל ימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
