ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ה' אורי וישעי ממי אירא
אנחנו נמצאים בעולם חשוך בו אנו זקוקים לאור ה' בדרכינו, על־ידו נבחין בין טוב לרע ועל־ידו נהיה מאירים - ה' אורי.
אך הארת הדרך איננה מספיקה; העולם מלא בפיתויים, וגם כשברור מהי הדרך ייתכן וניכשל בה. לכן אנו מכריזים ומבקשים מה' – ה' ישעי! אתה ה' מושיע אותנו מהיצר הרע שקם עלינו להפילנו, עוזר לנו לנצחו ומסייע בידינו ללכת בדרך המוארת והטובה.
כש"ה' אורי וישעי – ממי אירא?", אין ממי וממה לפחד ואפשר ללכת בביטחון בתוך העולם הזה ולעבוד את ה'.
קרוב אליך (649)
הרב שבתי סלביטיצקי
91 - התוועדות עם הרב שבתי סלבטיצקי
92 - לא מפחדים!
93 - מה היחס הנכון לתרבות המערבית?
טען עוד
ה' מעוז חיי ממי אפחד
וכאן מגיע היצר הרע וטוען: עניין זה של "ה' אורי וישעי" יסייע לך לא ליפול מכאן ולהבא, אך אתה כבר התרסקת וחטאת ולכן אתה אבוד!
לכן אנו אומרים "ה' מעוז חיי - ממי אפחד". שם ה' המוזכר כאן בפעם השנייה בפסוק זה, הוא בהתאם לדברי חז"ל על שני שמות ה' שבי"ג מידות הרחמים: "אחת קודם שיחטא ואחת לאחר שיחטא וישוב" (רש"י, שמות לד,ו).
ה' מתגלה לנו פעמיים: פעם אחת לפני החטא ופעם אחת לאחריו. ההתגלות שלפני החטא לא נותנת מקום לחטא, היא עושה הכל כדי שנאחז בה ולא נרפה, היא מאירה את הדרך ונותנת כוחות שלא להיכשל. אבל גם אם בסוף נכשלנו – ה' לא נעלם. הוא מתגלה שוב, ובחוזק! "ה' מעוז חיי" – זהו החוזק של התשובה. ה' הוא הדבר החזק מכל בחיינו, גם לאחר החטא הוא מעוזנו האמיתי ולכן גם לאחר הנפילה נוכל לחזור אליו, להתחזק ולהתאמץ בו.
כשחוזרים לה' לאחר החטא, נמצאים שוב ללא פחד – "ממי אפחד?"
ממי אירא – ממי אפחד
בתחילת הפסוק מופיעה הלשון "ממי אירא" ובסופו "ממי אפחד": ההבדל בין פחד למורא הוא ש"פחדכם על הקרובים, ומוראכם על הרחוקים" (רש"י בסוף פרשת עקב). בתחילה, היה החטא רחוק מאיתנו – "ממי אירא". אבל גם כשהחטא התקרב עד שנפלנו לתוכו, הרי שעם חזרתנו בתשובה בכוח ה' שהוא מעוז חיינו – "ממי אפחד". אין לנו פחד מהחטאים, הם כבר לא קשורים אלינו ולא מפחידים אותנו.
אחת שאלתי
בהמשך הפרק מופיעה קריאת-זעקת דוד המלך: "אחת שאלתי מאת ה': שבתי בבית ה' כל ימי חיי". אף שיהודי חש כי ה' אורו וישעו ומעוז־חייו, ייתכן עדיין שהחיים בעולם הזה "המלא קליפות וסטרא אחרא" ישקיעו את האדם בתאוות היתר ובתאוות איסור, וינתקו אותו מהתקשרותו לאלוקות. על כך מתחננים "אחת שאלתי... שבתי בבית ה' כל ימי חיי", שלאורך כל החיים נצליח להיות שקועים במקום אחד ויחיד – בבית ה'. שכל העולם הזה לא יסיח את דעתנו מהמקום האמיתי שלנו, ונצליח לחזות בנועם ה' ולשוב בתשובה שלימה כל ימינו.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
