ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
הדתות מסכימות שדת אחת היא אלוהית
וְנֹאמַר: כִּי אִם הָיוּ כָל הַדָּתוֹת הַנּוֹדָעוֹת בָּעוֹלָם חוֹלְקוֹת זוֹ-עַל-זוֹ, בְּשֶׁכָּל אַחַת תֹּאמַר עַל חֲבֶרְתָּהּ שֶׁאֵינָהּ אֱלֹהִית, הָיָה הַסָּפֵק הַזֶּה חָזָק מְאֹד וּקְשֵׁה-הַהֲסָרָה; וְאוּלָם, אַחַר הֱיוֹת כָּל הַדָּתוֹת מַסְכִּימוֹת בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁהִיא אֱלֹהִית, אֶלָּא שֶׁהֵן חוֹלְקוֹת עָלֶיהָ בְּשֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהָיְתָה זְמַנִּית וּכְבָר עָבַר זְמַנָּהּ — הִנֵּה, נֹאמַר שֶׁהוּא רָאוּי לְכָל בַּעַל-דָּת לַחְקֹר עַל עִקָּרֵי דָתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.
אין ראוי להאמין דבר נגד הדת המוסכמת בלי חקירה
וְזֶה — אִם בַּדָּתוֹת הַחוֹלְקוֹת עַל הַדָּת הָאֱלֹהִית: זֶה מְבֹאָר מְאֹד בָּהֶן — כִּי אֵין רָאוּי לְשׁוּם-אָדָם לְהִתְפַּתּוֹת לְהַאֲמִין דָּבָר כְּנֶגֶד הַדָּת שֶׁהוּא מֻסְכָּם עָלֶיהָ הֱיוֹתָהּ אֱלֹהִית, אֶלָּא אַחֲרֵי חָקְרוֹ עַל הַדָּת הַהִיא, הַשֵּׁנִית אוֹ הַשְּׁלִישִׁית, וְעַל עִקָּרֶיהָ, עַל-הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שְׁמֹנָה-עָשָׂר מִזֶּה-הַמַּאֲמָר.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
69 - מאמר ראשון פרק כ"ד חלק א'
70 - מאמר ראשון פרק כ"ד חלק ב'
71 - מאמר ראשון פרק כ"ד חלק ג'
טען עוד
ראוי לחקור בנצחיות הדת
וְאִם בַּדָּת הָאֱלֹהִית: גַּם-כֵּן רָאוּי לְבַעַל-הַדָּת הַהִיא לַחְקֹר עָלֶיהָ אִם הִיא זְמַנִּית אוֹ נִצְחִית, וּבְאֵיזֶה דָבָר מִמֶּנָּה אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא הַשִּׁנּוּי, אִם יִתְבָּאֵר שֶׁאֵינָהּ נִצְחִית.
דברי הרמב"ם לגבי מה ראוי לחקור
וּבַעֲבוּר-זֶה כָּתַב הָרַמְבַּ"ם זַ"ל, בְּפֶרֶק אַרְבָּעִים מִן חֵלֶק שֵׁנִי מִסֵּפֶר הַמּוֹרֶה, שֶׁכָּל בַּעַל-דָּת רָאוּי לוֹ לַחְקֹר עַל דָּתוֹ. וְאָמַר שָׁם כִּי הַחֲקִירָה הַזֹּאת הִיא מִשְּׁנֵי צְדָדִים. אִם מִצַּד-הַדָּת בְּעַצְמָהּ; וְזֶה, בְּשֶׁיְּעַיֵּן בְּצִוּוּיֶיהָ וְאַזְהָרוֹתֶיהָ: אִם הֵם לְהָסִיר הָעָוֶל וְהֶחָמָס וּלְסַדֵּר עִנְיָנֵי הַמְּדִינָה בִּלְבַד, רָאוּי לוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁזּוֹ הַדָּת נִמּוּסִית וְלֹא אֱלֹהִית; וּכְשֶׁתִּמָּצֵא הַדָּת הַהִיא, שֶׁהִיא — עִם שֶׁתְּכַוֵּן אֶל הֲסָרַת הָעָוֶל וְהֶחָמָס מִבֵּין אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה — תְּעַיֵּן גַּם-כֵּן לָתֵת דֵּעוֹת אֲמִתִּיוֹת בְּהש"י וּבַמַּלְאָכִים, וְתִשְׁתַּדֵּל לְחַכֵּם בְּנֵי-אָדָם וְלַהֲעִירָם* עַל תְּכוּנַת הָאֱמֶת בְּכָל הַמְּצִיאוּת כֻּלּוֹ, הִנֵּה זֶה אוֹת הֱיוֹתָהּ אֱלֹהִית. וְאִם מִצַּד-מַנִּיחַ הַדָּת; וְזֶה, בְּשֶׁיִּבָּחֵן הַנָּבִיא אוֹ הַשָּׁלִיחַ הַהוּא הַמִּתְפָּאֵר בְּשֶׁבָּאָה הַתּוֹרָה הַהִיא מֵה' עַל-יָדָיו: אִם הָיָה כֵן, אוֹ הֵם מַאֲמָרִים לְקָחָם מִזּוּלָתוֹ. וְאֹפֶן בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת שְׁלֵמוּת הָאִישׁ הַהוּא וַחֲקִירַת מִדּוֹתָיו וּפְעֻלּוֹתָיו; וְהַגָּדוֹל שֶׁבַּמּוֹפְתִים* — הַנָּחַת* הַתַּעֲנוּגִים הַגּוּפִיִּים וּבְזוֹת אוֹתָם, וְכָל-שֶׁכֵּן חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ*, אֲשֶׁר הוּא חֶרְפָּה לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֲרִיסְטוֹ. זֶהוּ תֹרֶף* דְּבָרָיו בַּפֶּרֶק הַהוּא.
____________________________________
וְלַהֲעִירָם – להעיר אותם, לעורר ולכוון. שֶׁבַּמּוֹפְתִים – בהוכחות. הַנָּחַת – עזיבת. תֹרֶף – עיקר.
ביאורים
רבי יוסף אלבו פתח את הפרק בְּשאלה שנותרה עד עתה פתוחה. האם תפקידו של כל 'בעל דת' לברר את הדת שאליה הוא משתייך ביחס לדתות אחרות? לדבריו, כל תשובה תיצור לנו בעיה, שהרי אם מותר או צריך לברר על דתות אחרות, תמיד יהיה חשש שישנן דתות נוספות שהאדם לא בירר ובחן, ואם-כן אפילו האמונה בדת שנראית כאמיתית ביותר עדיין מוטלת בספק. מצד שני, אם אסור לבדוק דתות אחרות, ובכל זאת נותנים שכר לכולם, כיצד ניתן לתת שכר לבעלי דתות סותרות? ואם אין כל שכר, כיצד ניתן שלא לתת שכר למי שלא התרנו לו לברר יחס לדתות האחרות, ובשל כך הלך בדרך שגויה?
כעת הוא פונה להשיב על שאלתו. הוא פותח בכך שהשאלה הייתה מאוד מסובכת אם המחלוקת בין הדתות הייתה כתוצאה מכך שכל אחת טענה שהיא הדת האלוהית והאחרת אינה כזאת. אולם הדבר אינו כן. הדתות השונות מודות שהדת האלוהית היסודית היא היהדות. המחלוקת שיש בין הדתות היא על מה שקרה אחר כך, על המשך הבחירה בעם ישראל כעמו של הקב"ה, ועל אמיתות התורה כספר המצוות המחייב עד ימינו. כנגד זה טוענות הדתות האחרות שכל מיני מאורעות מאוחרים יותר שינו את מה שהיה בהתחלה. במצב כזה, שבו אין מחלוקת בשאלה מי היא הדת המקורית האלוהית, אין ציווי על האדם לשוטט כל ימיו בחיפוש דתות שונות ובדיקת אמיתותן, אלא עליו לברר את יחסו אל הדת שכולם מסכימים לגביה שהיא אלוהית.
מכאן הדרך פשוטה ובטוחה יותר. מי ששייך לדת שכולם מסכימים שהיא הדת האלוהית, צריך רק לבדוק האם היא זמנית או נצחית, ואם יתברר שאינה נצחית, מה הם התנאים לשינוי. ומי שאינו שייך לדת האלוהית, צריך לבדוק היטב את השינויים שקרו לטענת בני דתו וגרמו ליצירת דת חדשה, האם הם אכן אמיתיים.
על פי זה הוא מסביר את דברי הרמב"ם. הרמב"ם אומר שכל 'בעל דת' צריך להתבונן על דתו. הוא מסביר שיש להתבונן האם הדת שהוא שייך אליה היא דת אלוהית או שהיא דת שכל עניינה חברתי-אנושי ולא אלוהי. אם כל הציוויים שלה עוסקים בעניינים חברתיים, סימן שהיא אינה אלוהית, ואם יש לה אמירה גם בענייני אלוהות יש לבחון אותה האם היא מובילה את בני האדם אל האמת שבמציאות כולה. בנוסף יש לברר מיהו אותו שליח שהביא את הדת אל בני האדם, האם הוא אדם גדול ורוחני מספיק שניתן להבין שהבורא בחר בו להיות זה שמעמיד את הדת. לכן, מבחן עיקרי ועקרוני לכל שליח שכזה יהיה יחסו אל התענוגים בכלל, והיותו צנוע ומתוקן בכל הדברים הקשורים ליצר העריות בפרט.
הרחבות
• שורש הדתות – מישראל
כָּל הַדָּתוֹת מַסְכִּימוֹת בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁהִיא אֱלֹהִית. רבי יוסף אלבו כותב שמכיוון שכל הדתות (כוונתו לנצרות ולאיסלאם) מסכימות שעם ישראל אכן היה העם הנבחר תקופה מסוימת, על המאמינים באותן הדתות לבדוק אם טענותיהם חזקות מספיק בשביל לגרום לכך שעם ישראל אכן יחדל מלשאת את קול ה'.
בספר הכוזרי מסופר שמלך כוזר שאל את אנשי הדתות של הנצרות והאיסלאם ושניהם עונים לו שראשית, השם השרה שכינתו על עם ישראל. המוסלמי אומר: "ספר תורתנו מלא מדברי משה ובני ישראל, ואין מדחה... הלא זה דבר ידוע ומפורסם" [א, ט]. הנוצרי אומר: "אני מאמין... בכל מה שבא בתורה ובספרי בני ישראל אשר אין ספק באמתתם, בעבור פרסומם והתמדתם והגלותם בהמונים גדולים" [א, ד]. (ועיין במסכת שבת קטז:).
לעילוי נשמת אליס בן זלמן גורדין ז"ל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
למה באנו לעולם הזה?
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
חכמת התורה ומדעים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
