^ 1.הגמ' במסכת יומא בדף פז. אומרת: 'אמר רב חסדא, וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה בני אדם שנאמר... ואמר רבי יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים שנאמר אנא שא נא ועתה שא נא'. הרי יש לו לבקש שלוש פעמים ואם אינו מתפייס מניחו והולך לו, וכן פסק הרמב"ם בהלכות תשובה פ"ב ה"ט. ויתירה מכך, הפר"ח בסי' תרו בד"ה 'ומ"ש אינו זקוק' פסק דלשיטת הרמב"ם אסור לבקש יותר מג' פעמים (ולטור אינו חייב. ורשאי לבקש אם רוצה), ולא נדרש לו עוד. ומדוע רשאי ללכת אם חבירו לא התפייס ולעזבו בהיותו פגוע. ועוד, שבהלכות הלכות חובל ומזיק שם, פסק הרמב"ם: 'לא נמחל עונו עד שיבקש מן הנחבל וימחול לו', ולא מספיקה שטיחת בקשתו לסלוח, אם הנפגע לא נתפייס. ועוד צ"ב שישנם שני מקורות לחובת הפיוס והריצוי של איש לרעהו. המשנה בסוף יומא בדף פה: אומרת: 'דרש רבי אלעזר בן עזריה, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום – יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו – אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חבירו'. ואילו המשנה בב"ק בדף צב. למדה דין זה מפסוק אחר: 'אע"פ שהוא נותן לו, אין נמחל לו עד שיבקש ממנו, שנאמר ועתה השב אשת'. ושני מקורות ל"ל?
בכל חטא כנגד חבירו, ישנו גם איסור וחטא בין אדם למקום, שעבר על מצוות קונו בגרמתו עוול לחבירו. כן באר הפר"ח בסי' תרו סק"א והברכי יוסף שם משמיה דרבי שמואל גרמיזאן: 'שבעבירה שבין אדם לחבירו יש בה גם כן חלק בין אדם למקום, כגון אם ביזה אותו בדברים שעבר על מצות ואהבת לרעך כמוך... כל זמן שלא ריצה ופייס את חבירו, אפילו החלק שבין אדם למקום לא נמחל'. וכן באר המנחת חינוך במצווה שסד אות לב כי אף המשיב את הגזילה ופייס את חבירו, חייב להתוודות ולעשות תשובה לפני השי"ת: 'כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו, דעושה לחבירו, וגם המרה פי אלקיו ית', על כן צריך לתשובה כאן. אך התשובה אינה מועלת כל זמן שהחטא שחטא לחבירו לא נתקן. ונראה דכל זמן דלא ריצה לחבירו, אף חלק שמים לא נמחל לו, דלא מהני כלל תשובה כל זמן שיש בידו החטא שחטא לחבירו. רק לאחר שנתפייס מחבירו צריך לעשות תשובה לחלק שמים'.
הרי שישנם שני מניעים המחייבים בפיוס וריצוי. ישנה החובה שבין אדם לחבירו המוטלת על כל הפוגע והמזיק את רעהו, לפצותו להשלים חובו, ולפייסו עד שלא יישאר רבב של איבה בליבו עליו. וישנה חובה נוספת לזכך את נפש הפוגע ולטהרו לפני ד'. וכאשר ממצה החוטא את יכולתו לפייס חבירו, לאחר ג' פעמים, הרי נטהר והסתלק מנגיעתו מהחטא והרי הולך לו, כמבואר ביומא.