ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
מספר תלמידים אזרו אומץ, וניגשו לראש הישיבה בבקשה להבין את טעם המנהג. סיפר להם ראש הישיבה, שבזמן מלחמת יום הכיפורים, ביקשה הרבנות מהציבור לקרוא פרק תהילים זה, ומאז נוהגים בישיבה לקרותו. כשביקשו התלמידים לשנות את מנהג הישיבה, שהרי מלחמת יום הכיפורים הסתיימה לפני שנים רבות, ציין ראש הישיבה שהרבנות לא פרסמה מעולם בקשה לחדול מאמירת מזמור זה, ולפיכך ממשיכים בישיבה לאומרו.
היו הדברים תמוהים בעיני התלמידים, שהרי ברור שכוונת הרבנות הייתה רק לימי המלחמה, אך חזקה עליהם מצוות ראש הישיבה, והם המתינו לשעת הכושר.
והנה, פרצה מלחמת המפרץ הראשונה. טילים שוגרו לעבר ארצינו, והרבנות פרסמה בקשה להתפלל ולהרבות באמירת מזמורי תהילים מסויימים. כשתמה המלחמה, פרסמה הרבנות קריאה בלשון כללית, שאפשר להפסיק לקרוא את פרקי התהילים שנאמרו עד כה.
הראו התלמידים את הפרסום החדש לראש הישיבה, וציינו בפניו שפרסום החדש מסיים גם את הקריאה לאמירת התהילים מימי מלחמת יום כיפור. חייך ראש הישיבה, והורה לתלמידים... לשנות את המנהג הותיק...
חיוך, חיוך, אך לכאורה בפרשתינו מתרחשת סיטואציה דומה. נח מצטווה להיכנס לתיבה, כדי להינצל מהמבול. בתום המבול, היינו מצפים שנח יבין שמשימתו הסתיימה, וימהר לצאת מהתיבה לדרכו. אך נח לא נוהג כך, הוא יוצא מהתיבה רק כשמצטווה – "צא מן התיבה, אתה ואשתך...".
בפשטות, נח נהג בדרך זו, מפני שהוא נכנס לתיבה על פי הציווי, ולכן חייב היה להמתין לצו חדש, שיסיים את הצו הקודם. אך יותר בעומק, דרכו זו של נח, מייצגת עידן חדש בתולדות האנושות. נח נכנס לתיבה על פי צו ה' ויוצא על פי צו ה'. החיים מתנהלים על פי צו.
המצוות שנצטוו בהם הגויים נקראות – שבע מצוות בני נח ולא שבע מצוות בני אדם, כי נושא המצוות והציוויים מתחיל אחרי המבול. עד המבול, החיבור לאלוקים היה חי וזורם, אולם חיבור זה כשל במבחנים שונים, ולכן נדרשו הציוויים והמצוות.
מעלתו של נח בהיותו נאמן לצו. זהו בעצם היבט נוסף בתיאורו של נח כ – 'צדיק תמים'. התמים הוא אדם השומע לאשר אומרים לו, ולא ממציא ומחדש ופועל בכוחות עצמו. זוהי מעלה גדולה, אך אינה מספיקה. כבר אמרו חז"ל, שמעלתו של אברהם גדולה ממעלתו של נח. אברהם היה 'מתהלך לפני ה' 'בכוחות עצמו, מכח הציוויים ודבר ה' הוא גם פעל והוסיף ועשה חיילים לתורה.
בעבודת ה', עלינו לדעת לשלב את מעלתו של נח בשמירה על צו ה', למעלתו של אברהם הפועל ומוסיף ומחדש.
ובמעבר חד – למציאות הביטחונית הנוכחית. גם בנושא זה, עלינו לזכור שאיננו יכולים להסתפק רק בדרך של מגננה ותיחום גבולות, הדומה לתיבת נח. עלינו, ללכת גם בדרכו של אברהם, המתהלך ומוסיף ומעביר את הלחימה לשטח האויב. במקרה זה, שטח האויב אינו שטח פיזי, כי אם התובנה שאת הטרור מזינה התקווה לנשלנו מאחיזתנו בארץ ועיר חיינו. אם ניטול מהאויב את התחומים שהוא חש שהם כבר שלו, ונגביר את האחיזה בארצנו, בירושלים ובהר הבית, הרי שנכריע את האויב וננצחו. בתפילה להרמת קרן ישראל במהרה מתוך ביטחון, שלום ושמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
