ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
מספר תלמידים אזרו אומץ, וניגשו לראש הישיבה בבקשה להבין את טעם המנהג. סיפר להם ראש הישיבה, שבזמן מלחמת יום הכיפורים, ביקשה הרבנות מהציבור לקרוא פרק תהילים זה, ומאז נוהגים בישיבה לקרותו. כשביקשו התלמידים לשנות את מנהג הישיבה, שהרי מלחמת יום הכיפורים הסתיימה לפני שנים רבות, ציין ראש הישיבה שהרבנות לא פרסמה מעולם בקשה לחדול מאמירת מזמור זה, ולפיכך ממשיכים בישיבה לאומרו.
היו הדברים תמוהים בעיני התלמידים, שהרי ברור שכוונת הרבנות הייתה רק לימי המלחמה, אך חזקה עליהם מצוות ראש הישיבה, והם המתינו לשעת הכושר.
והנה, פרצה מלחמת המפרץ הראשונה. טילים שוגרו לעבר ארצינו, והרבנות פרסמה בקשה להתפלל ולהרבות באמירת מזמורי תהילים מסויימים. כשתמה המלחמה, פרסמה הרבנות קריאה בלשון כללית, שאפשר להפסיק לקרוא את פרקי התהילים שנאמרו עד כה.
הראו התלמידים את הפרסום החדש לראש הישיבה, וציינו בפניו שפרסום החדש מסיים גם את הקריאה לאמירת התהילים מימי מלחמת יום כיפור. חייך ראש הישיבה, והורה לתלמידים... לשנות את המנהג הותיק...
חיוך, חיוך, אך לכאורה בפרשתינו מתרחשת סיטואציה דומה. נח מצטווה להיכנס לתיבה, כדי להינצל מהמבול. בתום המבול, היינו מצפים שנח יבין שמשימתו הסתיימה, וימהר לצאת מהתיבה לדרכו. אך נח לא נוהג כך, הוא יוצא מהתיבה רק כשמצטווה – "צא מן התיבה, אתה ואשתך...".
בפשטות, נח נהג בדרך זו, מפני שהוא נכנס לתיבה על פי הציווי, ולכן חייב היה להמתין לצו חדש, שיסיים את הצו הקודם. אך יותר בעומק, דרכו זו של נח, מייצגת עידן חדש בתולדות האנושות. נח נכנס לתיבה על פי צו ה' ויוצא על פי צו ה'. החיים מתנהלים על פי צו.
המצוות שנצטוו בהם הגויים נקראות – שבע מצוות בני נח ולא שבע מצוות בני אדם, כי נושא המצוות והציוויים מתחיל אחרי המבול. עד המבול, החיבור לאלוקים היה חי וזורם, אולם חיבור זה כשל במבחנים שונים, ולכן נדרשו הציוויים והמצוות.
מעלתו של נח בהיותו נאמן לצו. זהו בעצם היבט נוסף בתיאורו של נח כ – 'צדיק תמים'. התמים הוא אדם השומע לאשר אומרים לו, ולא ממציא ומחדש ופועל בכוחות עצמו. זוהי מעלה גדולה, אך אינה מספיקה. כבר אמרו חז"ל, שמעלתו של אברהם גדולה ממעלתו של נח. אברהם היה 'מתהלך לפני ה' 'בכוחות עצמו, מכח הציוויים ודבר ה' הוא גם פעל והוסיף ועשה חיילים לתורה.
בעבודת ה', עלינו לדעת לשלב את מעלתו של נח בשמירה על צו ה', למעלתו של אברהם הפועל ומוסיף ומחדש.
ובמעבר חד – למציאות הביטחונית הנוכחית. גם בנושא זה, עלינו לזכור שאיננו יכולים להסתפק רק בדרך של מגננה ותיחום גבולות, הדומה לתיבת נח. עלינו, ללכת גם בדרכו של אברהם, המתהלך ומוסיף ומעביר את הלחימה לשטח האויב. במקרה זה, שטח האויב אינו שטח פיזי, כי אם התובנה שאת הטרור מזינה התקווה לנשלנו מאחיזתנו בארץ ועיר חיינו. אם ניטול מהאויב את התחומים שהוא חש שהם כבר שלו, ונגביר את האחיזה בארצנו, בירושלים ובהר הבית, הרי שנכריע את האויב וננצחו. בתפילה להרמת קרן ישראל במהרה מתוך ביטחון, שלום ושמחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
