ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם… זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם… לְדֹרֹת עוֹלָם: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ:… וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם…
המילה 'ברית' היא המילה המרכזית בקטע העוסק בקשת, והיא מופיעה בו שבע פעמים (מילה מנחה)! מכאן שמטרת הקשת היא הברית.
אנו יודעים שהקשת היא דבר טבעי, ואם כן יש לשאול: כיצד הקשת הטבעית תסמן ברית שכורת הקב"ה עם העולם? אמנם, האבן עזרא סבור שהקשת היא דבר על-טבעי, שנוצר על ידי הקב"ה בימי נח.
לעומתו, הרמב"ן (בראשית ט', יב) כתב שהקשת היא טבעית: "ואנחנו על כורחנו נאמין לדברי היוונים שמלהט השמש באוויר הלח, יהיה הקשת… ולכן נפרש הכתוב 'את קשתי נתתי בענן' – מיום הבריאה…". הרמב"ן מסביר שכך ניתן לדייק מדברי התורה האומרת "את קשתי נתתי בענן", ואינה אומרת 'את קשתי אתן'. כלומר, מדובר על נתינה בעבר – מיום הבריאה נתן הקב"ה את הקשת בענן, לאות ברית בינו ובין העולם.
לאור הסבר הרמב"ן חוזרת השאלה: כיצד ייתכן שדבר טבעי יבטא את הברית שבין הקב"ה לברואיו?
בדרך כלל, אדם איננו מרגיש בכל רגע ורגע ובכל פעולה ופעולה את הימצאות הקב"ה. כאשר מתרחש משהו חריג – קריעת ים סוף, מכות מצרים וכד' – רק אז הוא שם לב ליד ה' העומדת מאחורי הקלעים.
לכן, הקב"ה מראה לנו את בריתו, את הימצאותו בינינו, דווקא על ידי הקשת – על ידי דבר טבעי. הקשת הטבעית מזכירה לנו שגם הדברים הטבעיים (קיץ, חורף, יום, לילה, קור וחום) פסקו פעם – בימי המבול – ושגם הם מופעלים על ידי הבורא.
הנביא יחזקאל מתנבא (א', כח):
כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה'…
הנביא מתאר את מראה דמות ה' כמראה הקשת. הקשת מסמלת דבר מורכב (צבעי הקשת), אך כזה שקיים בתוך הטבע. כך היא מציאות ה': מורכבת ועמוקה, אך מצויה בכל מקום בטבע.
ימים אלה ימים קשים. פצועים, הרוגים. לעיתים מתוך הקשיים העכשוויים למדים אנו כמה פלאיים הם החיים הנראים כטבעיים בארץ ישראל. למדים אנו כמה פיגועים חפצים אויבנו לעשות בכל עת. למדים אנו כמה העולם שמח כשטרור פוגע בישראל. למדים אנו עד כמה צריכים אנו להודות ולהלל את הקב"ה בכל עת ובכל שעה על קיומנו בארץ ישראל ועל קיומה של מדינת ישראל.
אויבנו פוגעים באכזריות, הורגים אזרחים, ילדים וטף, ואילו אנו מגנים על עצמנו ונזהרים שלא לפגוע בנפש חיה, כשאין צורך הגנתי בכך. העולם האנטישמי מנסה לבלבל ולהטעות, מנסה להראות כאילו יש כאן מלחמה דו-צדדית ואבידות משני הצדדים. אולם אנחנו יודעים את האמת. אנחנו יודעים שמגמת אויבנו- לרצוח, להרוג, להשמיד ולאבד, ואילו מטרתנו- להגן ולהציל. מטרתם- להוסיף רע בעולם ולפגוע בו. מטרתנו- להוסיף טוב בעולם ולהאיר אותו. מי שמתמקד ברע הוא ארעי וזמני וסופו להיעלם, להיכחד מהעולם. עם ישראל שדבק בטוב, דבק בטוהר- דבק בנצח. וסופו להמשיך ולהאיר, להוסיף להתקיים ולהתפתח לעולמי עד. "כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
