ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קבעו חכמים להדליק את הנרות בזמן שבו יתפרסם הנס ביותר. בעבר, לא הייתה תאורת רחוב בלילה, והאנשים היו חוזרים לביתם לפנות ערב, ואז היו הרחובות הומי אדם. לפיכך אמרו חכמים שזמנה של הדלקת הנרות "משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא, ב).
ואף שכיום יש לנו תאורת חשמל, וזמן סיום העבודה וחזרת האנשים לביתם מאוחר יותר מצאת הכוכבים, לכתחילה יש להשתדל לסיים את העבודה מוקדם כדי להדליק נרות בזמן שקבעו חכמים - בצאת הכוכבים.
ומה טוב להקדים לחזור בימי החנוכה הביתה לפני חמש, ולאחר הדלקת הנרות להרבות בלימוד התורה וכינוסים משפחתיים שבהם יעסקו בזיכרון הנס ובייעודו של עם ישראל.
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
483 - אוצר בית דין? היתר המכירה עדיף
484 - הדלקת נרות חנוכה בימינו
485 - חג החינוך
טען עוד
מה להקדים: תפילת ערבית או הדלקת נרות?
הנוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים, צריכים להקדים את תפילת ערבית להדלקת נרות, כפי הכלל: "תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם". ולאחר סיום תפילת ערבית יחזרו לביתם בזריזות כדי להדליק נרות סמוך כמה שאפשר לזמן צאת הכוכבים.
אבל מי שרגיל להתפלל מעריב מאוחר יותר, עדיף שידליק נרות בצאת הכוכבים ויתפלל ערבית בשעה שהוא רגיל, וכך יוכל להדליק נרות בזמן המהודר ביותר, בצאת הכוכבים.
אמנם יקפיד שלא לאכול ארוחת ערב לפני כן. ואם יש חשש שבעקבות המסיבה שלאחר הדלקת נרות ישכח להתפלל מעריב, עדיף שיתפלל בצאת הכוכבים וידליק נרות אחר מעריב.
האם לבטל שיעור תורה כדי להדליק בצאת הכוכבים?
במקום שמתקיים שיעור תורה קבוע אחר תפילת ערבית, ואם ילכו להדליק נרות אחר תפילת ערבית הלימוד יתבטל, עדיף שיקיימו את השיעור ואחר כך ידליקו נרות, שמצוות לימוד התורה עדיפה על הדלקת נרות בזמן המהודר (פניני הלכה זמנים יב, יג; יג, 13).
האם לאחר את הדלקת נרות עד החזרה מהעבודה?
מי שקשה לו לחזור לביתו בצאת הכוכבים, כגון שהוא חייב לעבוד עד השעה שבע, רשאי להדליק נרות בברכה לאחר שיחזור מעבודתו. שהואיל ואף בעבר לדעת רוב הפוסקים אפשר היה בדיעבד לקיים את המצווה כל הלילה - קל וחומר היום, שרבים רגילים לחזור לביתם לאחר צאת הכוכבים.
בכל אופן גם המאחר ישתדל להקדים עד כמה שאפשר את הדלקת הנרות, ולכל המאוחר ידליק עד תשע, כי עד אז גם המאחרים חוזרים לביתם מעבודתם. ורק בשעת הדחק אפשר להדליק כל הלילה, אבל לברך אפשר רק בתנאי שיהיה שם עוד אדם שיראה את הנרות (פנה"ל שם יג, ח, 12).
המאחר צריך להקפיד שלא לאכול אכילת קבע עד שידליק נרות (פנה"ל שם יג, ו).
האם להמתין לבן זוג שמאחר לחזור?
במשפחות רבות מתעוררת השאלה כיצד ראוי לנהוג כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול לחזור מהעבודה בצאת הכוכבים. האם עדיף שבן זוגו ידליק נרות בצאת הכוכבים (סמוך לשעה 17:00), או שעדיף שימתין לו עד שיחזור?
לכאורה על פי שורת ההלכה, עדיף שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בצאת הכוכבים, ויפטור בזה את בן זוגו. אולם בפועל, ברוב המקרים עדיף להמתין עד לחזרת בן הזוג. שכן אם בן הזוג שמאחר לא ישמע את ברכות הנרות במקום אחר, יש להמתין לו. וכן כאשר יש חשש שהוא ייפגע, או שהקשר שלו למצווה ייפגע, יש להמתין עד שיחזור.
ואם ירצו, אפשר שבן הזוג שנמצא בבית ידליק נרות בזמן, וכשהמאחר יגיע הביתה ישוב וידליק נרות בברכה (עי' פנה"ל יב, ד, 2).
האם להמתין לבנים ולבנות למנהג ספרדים ואשכנזים?
למנהג הספרדים, לפיו רק אחד מבני המשפחה מדליק נרות בעבור כל בני הבית, יש להמתין גם לכל אחד מבני המשפחה על פי אותם השיקולים שלפיהם ממתינים לבן הזוג.
אמנם אם המאחר יגיע לאחר תשע בערב, עדיף שלא להמתין לו ולהדליק לפני כן. והמאחר יקפיד להשתתף בהדלקת נרות ולשמוע את הברכות במקום שבו הוא נמצא. ואם אינו יכול, ואין מדובר באירוע חד פעמי, מוטב שינהג כמנהג אשכנז, ויכוון שלא לצאת בהדלקת המשפחה, וכשיגיע לבית ידליק נרות בעצמו בברכה.
לפי מנהג אשכנז, אין ממתינים לבן או לבת המאחרים, וכאשר הם יגיעו - ידליקו נרות לעצמם בברכה.
האם לפי מנהג ספרדים ילדים רשאים להדליק נרות בברכה?
מנהג ספרדים שרק גדול הבית מדליק נרות חנוכה. ואם הילדים משתוקקים להדליק גם הם חנוכייה, מותר להם להדליק נרות, ובתנאי שלא יתערבו הנרות עד שלא יהיה ניכר כמה נרות מדליקים באותו יום.
המנהג הרווח הוא שהילדים שמדליקים נרות אינם מברכים על הדלקתם, מפני שהם יוצאים ידי חובת המצווה בהדלקת אביהם. וראוי להמשיך במנהג זה. אולם מי שילדיו מאוד רוצים לברך, או שהוא מאוד רוצה שגם הם יברכו, יכול לסמוך על דעת מו"ר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל, שהתיר לילדים עד גיל בר מצווה להדליק נרות בברכה.
לדעת הרב שלום משאש זצ"ל, גם בנים שעברו גיל בר מצווה, רשאים לכוון שלא לצאת בהדלקת אביהם ולהדליק בברכה (ילקוט שמש או"ח קצב). ובשעת הצורך הרוצה לסמוך עליו רשאי.
הדלקת נרות במסיבות ובאירועי ציבור
רבים נוהגים להדר בפרסום הנס ולהדליק חנוכייה בכל מקום שמתאספים בו אנשים, כגון בחתונה, בר מצווה, בת מצווה, וכן כאשר מתאספים למסיבת חנוכה או לשמיעת הרצאה.
אולם לדעת רבים אין לברך על הדלקת נרות במסיבות אלו, מפני שרק בבית הכנסת נהגו להדליק נרות בברכה, אבל אין בידינו כוח לחדש מנהגים במקומות אחרים. ולדעתם המברך על ההדלקה במקומות אחרים מברך ברכה לבטלה (הרב אויערבאך והרב אלישיב).
אולם לדעת כמה פוסקים מותר להדליק נרות בברכה בכל מקום של התאספות ציבורית, מפני שטעם המנהג להדליק בבית הכנסת הוא כדי לפרסם את הנס, ועל כן יש להדליק נרות בברכה בכל מקום שיש בו התאספות ציבורית (הרב ישראלי, הרב עובדיה ביבי"א ח"ז נז, ו). ואם אפשר, טוב שיתפללו שם מעריב, ואז אותו מקום ייחשב במידה מסוימת כבית כנסת, וממילא יוכלו להדליק בו בברכה כמנהג (הרב אליהו).
למעשה, מי שרוצה לסמוך על הסוברים שאפשר להדליק בברכה רשאי. וכאשר יש שם אנשים שלא שמעו באותו יום את ברכת הנרות, עדיף שאחד מהם יברך על הדלקת הנרות (פנה"ל שם יב, 18).
מקום הדלקת נרות למי שגר בקומה גבוהה
לכתחילה קבעו חכמים להדליק נרות סמוך לפתח, כדי לפרסם את הנס לעוברים והשבים ליד הבית. אלא שישנה מחלוקת היכן הוא מקום הפתח למי שגר בבניין קומות. יש אומרים בפתח הבניין, כי פתח הבניין הוא מקום המעבר לכיוון רשות הרבים. ויש אומרים בפתח הדירה הפונה לחדר המדרגות, ולדעתם אם ידליק בפתח הבניין לא יקיים את מצוותו, מפני שהמצווה היא להדליק סמוך לביתו ולא ברחוב, והמדליק בפתח הבניין דומה למי שמדליק ברחוב.
וכיוון שיש ספק אם המדליק בפתח הבניין המשותף יוצא ידי חובה, ואילו המדליק בפתח ביתו לכל הדעות יוצא ידי חובה, עדיף להדליק בפתח הדירה.
ואם יש בדירה חלון הפונה לרשות הרבים, יותר טוב להדליק עליו, כי העיקר הוא פרסום הנס, ובכך הוא מתפרסם יותר. ואפילו מי שגר בקומה רביעית ומעלה עדיף שידליק שם. ואמנם אמרו חכמים שהמדליק במקום גבוה מעל עשרים אמה (9.12 מטר) אינו יוצא ידי חובה, אולם הם דיברו על מי שמדליק את הנרות על עמוד באמצע חצרו. אבל מי שמדליק את הנרות על החלון שבתוך ביתו, כמטר וחצי מהרצפה, בוודאי שיוצא ידי חובתו. ומכיוון שאנשים רגילים להסתכל לחלונות הבתים, על ידי שידליק בחלונו יתפרסם הנס יותר (פנה"ל זמנים יג, ג).
ואם הם נוהגים כמנהג אשכנז, שגם הילדים מדליקים נרות, עדיף שראש המשפחה ידליק על אדן החלון, ואחד הילדים סמוך לפתח הדירה.
הנרות
כל הנרות כשרים לנרות חנוכה, ובלבד שיהיה בהם חומר בעירה שיכול לדלוק לפחות חצי שעה. ומי שמדליק נר שאינו יכול לדלוק חצי שעה, ספק אם יצא ידי חובה, ויחזור להדליק שוב נר שיוכל לדלוק חצי שעה. אבל לא יברך, כי יש מעט פוסקים שסוברים שבדיעבד יוצאים ידי חובה בנר שדולק פחות מחצי שעה (פנה"ל שם יב, 7).
לכתחילה יש לבחור נר שאורו יפה ביותר, כדי לפרסם את הנס. לכן רבים בוחרים להדליק נר שעווה או פראפין (דרכי משה). ויש אומרים שעדיף להדליק בשמן זית, שגם אורו יפה והוא מזכיר את נס החנוכה שנעשה בשמן זית (מאירי וכלבו. פנה"ל יב, 6).
נורות חשמל
לדעת רוב הפוסקים אין יוצאים ידי חובה בנורות חשמל, כי אינן נחשבות כנר. ואמנם לעניין נר שבת, לדעת פוסקים רבים אפשר לצאת בנורות חשמל, שכן בנרות שבת עיקר המגמה היא להוסיף אור, ואולם בנרות חנוכה הכוונה היא להזכיר את הנס שאירע במנורת המקדש, ולכן צריך שהנרות יהיו כדוגמת הנרות שבמנורת המקדש (פנה"ל שם יב, ח).
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
