ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אדר ב' תשנ"ב
אשה שהמירה דתה, וכעת היא רוצה לחזור לחיק היהדות עם בתה מן הגוי
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
רבנים שונים
221 - "ספורט" הציד
222 - אשה שהמירה דתה
223 - זירוז תהליכי-גיור
טען עוד
מדובר ב:
א. אשה יהודיה שהייתה נשואה ליהודי ולהם ילדים.
ב. האשה התגרשה מבעלה בגלל שהיא בגדה בבעלה.
ג. האשה התנצרה.
ד. התחתנה עם גוי ויש להם ילדה.
ה. היום היא לבד ואומרת שהתחרטה וחזרה לחיים יהודים עם בתה שנולדה מהגוי.
ו. כיצד מתייחסת ההלכה למקרה כזה? היא רוצה שהילדה תלמד בבית ספר היהודי שבו יש רק ילדים יהודים.
תשובה
האשה צריכה לקבל מצוות ולטבול בפני בית-דין כפי שנהוג בתהליך גיור 1 . אך על הבת אין להערים קשיים, ואדרבא, יש לקרבה 2 . מובן מאליו שהבת אסורה להינשא לכהן 3 .
_______________________________________________________
1 רמ"א (שו"ע יורה דעה סוף סי' רסח) מצריך קבלת מצוות וטבילה בפני בית-דין כפי שמקובל בתהליך הגיור. אמנם מדברי המחבר (שם סי' רסז, ח) משמע שאין צורך בכך, אך רמ"א הגיהו וזה לשונו: "וי"א שמ"מ לכתחילה חוזרין ומטבילין אותו, למעלה בעלמא". המקור לדעת רמ"א בשני המקומות הינו ה"נימוקי יוסף" בפרק החולץ ביבמות. וכתב שם הט"ז בשם הרש"ל, "והמנהג היה להטביל המומרים ושיגלחו את כל שערן מקודם, וכן מצאתי וראיתי מורין הלכה למעשה".
ובנדון דידן הדבר נתון לשיקול הדיין המכיר את האשה השבה ואת הקהילה. אם יוכל - יקיים המנהג המובא בשם רש"ל. אך גם אם לא יוכל לקיים המנהג, יש להקפיד שחזרתה ליהדות לא תהיה קלה מדי, שהרי הדבר עלול לפרוץ גדר, ולגרום לכך שתחטא בשנית, תשובות הגאונים "שערי צדק" (סי' יז דף כה ע"ב).
מכיון שמשמע מן הפוסקים, שההנהגות הללו הינן רק לכתחילה, ומכיוון שמדובר כאן ביהודיה ולא בגויה הבאה להתגייר, וביהודיה השבה לקהילה שהיתה מעורה בה לפני כן, נראה שבשעה שבית-הדין יציגו בפניה את מצוות היהדות, אותן היא מתחייבת לקיים, לא יציגו בפניה אותן המצוות שאין אפילו מיעוט בקהילה המקיימן. זאת, כאמור, מפני שמדובר ביהודיה השבה לקהילה שבה היתה מעורה, ולא בגויה הבאה להתגייר. כמו כן ודאי שצריך להכשיר את מטבח ביתה (ואין חובה לטבול את כלי-המטבח "יביע אומר" (חלק ב יו"ד סי' ט' ס"ק יג), אך אם לא טבלו את הכלים מעולם, יש להטבילם).
וככלל נראה שעל עצם טבילת האשה אין לוותר. ולעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, ועשה כחכמתך.
2 מכיון שעל פי דין התורה הבת נחשבת יהודיה, ומכיוון שהבת עצמה לא חטאה, אין להערים עליה שום קשיים, אלא יש למשכה בחסד. ועיין "פתחי תשובה" (שם יורה דעה סוף סי' רסח).
3 שהרי נולדה מן הגוי, וכך נפסק בשו"ע (אבן העזר סי' ד, יט).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
גם אני מאשר:
הרב שאול ישראלי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
