ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
מדוע אגריפס לא היה ראוי למלכות? רש"י (ד"ה אגרופה) ביאר שאף שמבחינה פורמלית אגריפס היה ראוי למלכות משום שאמו היתה יהודיה, והוא היה נחשב ליהודי, אבל כיון שהוא בא מעבד, היה במינוי זה משום זילות למעמד המלך, לכן נענשו. תוספות (ד"ה אותו) תמה על דברי רש"י שאם הוא אכן היה ראוי למלכות, אלא שהיה זילותא ממעמדו, לא היו מתחייבים ישראל כלייה על כך. לכן הוא מבאר שבשונה ממשרה ציבורית רגילה, עם ישראל אינו רשאי להעמיד מלך ממשפחת עבדים, אף שאמו ישראלית, זאת משום שבפרשת המלך התורה חזרה מספר פעמים על הציווי 'מקרב אחיך'. למרות שבלתי ניתן היה להסיר את אגריפס מלהיות מלך, בכל זאת לא היה להם לנחם אותו ולומר לו 'אחינו אתה'.
כנסת הגדולה (חושן משפט סימן ז אות א) התקשה כיצד שמעיה ואבטליון שהיו בני גרים מונו כראש הסנהדרין וכנשיא, ואם כן חל איסור על מינוים? הוא תרץ שבמקרה שהמינוי מתקבל על ידי כל ישראל זה מועיל מדין 'קיבלו עליהו', ואכן גם אגריפס אם כל ישראל היו מקבלים בהתחלה את מלכותו, היה יכול להיות מלך כדין, אך לא היה הדבר כן.
תומים (ז, א) הקשה על דבריו שקבלת הציבור מועילה בדיני ממונות שהם בידם של הציבור, אך לא בדבר שהוא דיני נפשות, ולכן אם ראש הסנהדרין אינו יכול להתמנות מהדין לכך, איך מינו אותו על ידי קבלת הציבור? ולכן הוא מבאר שבאותו זמן שבו חיו שמעיה ואבטליון מלכו מלכים כשרים מבית חשמונאי כדין, וכיון שלמלך יש כח גם להרוג אנשים בדין המלך, יש לו גם כח למנות ראש סנהדרין ונשיא, שיהיה להם כח לכך. אמנם ברכי יוסף (ז, דין א אות ו) הביא רשב"ץ שתירץ שבמקרה שאין בישראל אנשים כאלו הראוים לכך מותר למנות גרים לתפקידים ציבוריים.
הציץ אליעזר (הלכות מדינה שער ד פרק ה) והרב ישראלי (תורה שבעל פה טז ועמוד הימיני סימן יב פרק ה) הביאו את דברי מאזנים למשפט שתירץ שאמנם לציבור יש כח כמו מלך, והוא יכול להחליט להרוג באופן חד פעמי אדם מסוים, וכמו כן לכן הוא יכול למנות אדם להיות ראש הסנהדרין, ולתת לו כח לדון דיני נפשות, אמנם כל מה שמועילה קבלת הציבור זה לעניין שררות אחרות, אבל התורה הקפידה שהמלך יהיה דווקא מישראל, וחזרה על כך פעמיים, וכוונתה לשלול אפשרות שעם ישראל יקבל על עצמו אדם שאינו ישראלי משני צדדיו. מה שלא שללה בשאר השררות על ישראל.
ציץ אליעזר (שם) מכריע למעשה כי אמנם נראה מכמה מהפוסקים שניתן למנות גם אדם שאינו יהודי לשררה, על ידי קבלת הציבור מכל מקום נראה מהתומים ועוד שלא ניתן ולכן יש להסתפק בזה מאוד.
אמנם, הרב ישראלי מבחין בין תפקידים שחלה עלינו מצוה למנותם כמו מלך, או ראש הסנהדרין, ועליהם צוותה התורה שיש לבחור כאלו הראויים להם לפי ההלכה כיון שהם נחשבים לשררה, ושררה נחשבת רק כזאת שהמינוי הוא משפחתי לדורות, כלומר, שהחליטו שמשפחה זו היא ראויה, והיא נחשבת יותר לעניין זה. לעומתם ישנם תפקידים כאלו שנחשבים לשליחות הציבור, כלומר, שהציבור החליט שצריך שמישהו יעבוד עבורם בעניין מסוים, והוא אכן עושה זאת, הם יכולים לסלקו בכל זמן בתנאים מסוימים, ומראש הוא נבחר לזמן קצוב, ובלי אפשרות כמובן להעביר את המשרה לזרעו, זה לא נחשב שררה, וממילא לא חלים על משרה זו דיני ואיסורי התורה שחלים על שררה. (ולגבי נושא זה ודברי הרב ישראלי עיינו עוד במאמרו של הרב יהודה זולדן בתחומין כג עמודים 348 - 357)
כעין ראיה ניתן להביא לדבריו מדברי נודע ביהודה (קמא חושן משפט א) שכתב שגם אם רחבעם הוא בן של גיורת, הרי שכיון שהוא לא מתמנה כמלך, אלא ממשיך שושלת של מלוכה שכבר התמנתה, ממילא אין איסור למנות גם אדם שהוא בן גרים, כי האיסור הוא על מינוי השררה בלבד.
לסיום נציין את דברי הרב בנדיקט (תורה שבעל פה יז) שכתב שהסיבה שנתחייבו כלייה על עבירה שנראית בעיננו קלה, היא משום שהבעייה המוצגת כאן היא חלק מבעייה כוללת שבה ההלכה כופפת את ראשה בפני הנהגת מדינה שאינה ראויה, כלומר, בזמן אגריפס חכמי ישראל, ועם ישראל לא רק שלא התנגדו למלכותו שלא הייתה על פי ההלכה, אלא קיבלו אותה כמובנת מאליה (וכפי שכתבו בתוספות) וזהו הדבר שגרם לעונש חמור כל כך לעם ישראל.
סיכום: בעניין אגריפס נחלקו הדעות האם מינויו היה מינוי שאינו ראוי, או מינוי שאינו תקף כלל על פי ההלכה, ומכל מקום באחרונים ביארו שבמקרים מסוימים, ניתן לקבל גם בן גרים לשררה על הציבור, אך נראה מכולם שלמלך לא ניתן לקבל גם בן גרים , אם כי לדעת הנודע ביהודה, גם למלכות ניתן לקבל בן גרים, וזאת בתנאי שהוא אינו הדור הראשון למלכות.
לעניין מינוי לתפקיד ציבורי מי שאינו יהודי הציץ אליעזר הסתפק בכך, אך הרב ישראלי צידד להתיר וזאת משום שהתפקידים הציבוריים בימינו אינם תחת ההגדרה של' שררה', ולכן האיסור למנות להם איש נוכרי לא חל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
