ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הטור (סימן ז בשם רבינו ירוחם מישרים א, א) מביא ב' דעות לגבי גיל הדיין, יש דעות שלומדים מגמרא זו שהגיל המינימלי לדיין הוא גיל שמונה עשרה. ויש סוברים כירושלמי (סנהדרין ד, ז) שדיין כשר לדון מגיל שלוש עשרה, אך בניגוד לדינים אחרים שבשבילם צריך גם שיביא ב' שערות, כאן כשר מגיל שלוש עשרה גם אם לא הביא ב' שערות. (לעומת זאת בברכי יוסף הביא תשובת רשב"א (ו, קעט) שאין זו כוונת הירושלמי, וגם אם כן הירושלמי לא פסק כדעה זו)
ב"ח (ז, ג) מבאר שהסברא שלעניין זה גיל המינימום הוא גיל שמונה עשרה, ולא כמו בשאר הדברים שגיל המינימום הוא שלוש עשרה, היא שגיל זה הוא רביע שנותיו של אדם (לפי 'ימי שנותינו' שבעים שנה) ובהם שכלו של האדם "שלם לירד לעומקו של הדין", והוא מבאר שלכן גם קבעו במשנה גיל זה כראוי לחופה, לכן לדון הדין שונה. ואילו ערוך השולחן (ג) כותב שפשוט גם לדעה זו, שמדין תורה אם הביא ב' שערות כשר, ורק ראוי להחמיר שלא ידון, ולכן אין ספק שלשיטה זו אם דן פחות מגיל י"ח דינו דין. אחרים כתבו (דברי יציב קצח) שאין להוכיח מהגמרא הנ"ל ממה שהחזיר את הכסף בדינים שדן עד גיל י"ח, כי רש"י מפרש שם שהסיבה שהחזיר היא שמא טעה, ולא כי היה פסול לדון.
לעומת זאת שיטת הירושלמי שבן י"ג כשר להיות דיין, למרות שלא הביא ב' שערות תמוהה, שהרי אין שום עניין בתורה, שצריך אדם שיהיה בן י"ג וגדול, ולא צריך שיביא שתי שערות. מה שצריך שהאדם יהיה בן י"ג הוא רק כדי שהשערות לא יהיו שומא (שערות שלא מראות על בגרות), ואיך יתכן שיכול לדון גם כשאינו גדול, וברור שלא הביא שתי שערות? ב"ח (ז, ג) מבאר שלירושלמי מדאוריתא קטן כשר לדון. וראייה לכך היא גם מהרמב"ם שלא כתב בשום מקום מאיזה גיל אדם כשר לדון, ורק כתב בהלכות עדות (ט, ז) שקטן פסול להעיד, ונראה מדבריו שבדיינות אין הגבלה על הגיל, אלא כל אדם, גם קטן שיודע לדון דין אמת יכול לדון, אלא שכדי למנוע בזיון הציבור קבעו גיל שלוש עשרה, אבל אין זה מחייב שיהיה גדול. תומים (ד) כותב שאין כוונת ירושלמי לומר שבן י"ג שידוע שלא הביא ב' שערות כשר לדון, אלא מדובר כשלא בדקו אם הביא ב' שערות, ובאופן שצריך את הדיין הזה רק מדרבנן, כי יש איתו שניים אחרים, ומדאורייתא אחד כשר, ולכן קיימא לן שבעניינים דרבנן לא צריך לבדוק אם יש ב' שערות. ועוד כותב תומים (ג) שמה שיאשיהו דן בגיל שמונה למרות שהיה קטן, זה כמו שכתב תוס' (סנהדרין סט ע"א) שבדורות הראשונים גיל הגדלות היה מוקדם יותר. אמנם לפי דברי ב"ח אין קושיה כלל ממה שיאשיהו דן בגיל שמונה, שהרי מדאורייתא דיין כשר גם פחות מגיל י"ג, ורק מדרבנן הצריכו שיהיה בן י"ג.
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ארבע כוסות ושלוש מצות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
