ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הטור (סימן ז בשם רבינו ירוחם מישרים א, א) מביא ב' דעות לגבי גיל הדיין, יש דעות שלומדים מגמרא זו שהגיל המינימלי לדיין הוא גיל שמונה עשרה. ויש סוברים כירושלמי (סנהדרין ד, ז) שדיין כשר לדון מגיל שלוש עשרה, אך בניגוד לדינים אחרים שבשבילם צריך גם שיביא ב' שערות, כאן כשר מגיל שלוש עשרה גם אם לא הביא ב' שערות. (לעומת זאת בברכי יוסף הביא תשובת רשב"א (ו, קעט) שאין זו כוונת הירושלמי, וגם אם כן הירושלמי לא פסק כדעה זו)
ב"ח (ז, ג) מבאר שהסברא שלעניין זה גיל המינימום הוא גיל שמונה עשרה, ולא כמו בשאר הדברים שגיל המינימום הוא שלוש עשרה, היא שגיל זה הוא רביע שנותיו של אדם (לפי 'ימי שנותינו' שבעים שנה) ובהם שכלו של האדם "שלם לירד לעומקו של הדין", והוא מבאר שלכן גם קבעו במשנה גיל זה כראוי לחופה, לכן לדון הדין שונה. ואילו ערוך השולחן (ג) כותב שפשוט גם לדעה זו, שמדין תורה אם הביא ב' שערות כשר, ורק ראוי להחמיר שלא ידון, ולכן אין ספק שלשיטה זו אם דן פחות מגיל י"ח דינו דין. אחרים כתבו (דברי יציב קצח) שאין להוכיח מהגמרא הנ"ל ממה שהחזיר את הכסף בדינים שדן עד גיל י"ח, כי רש"י מפרש שם שהסיבה שהחזיר היא שמא טעה, ולא כי היה פסול לדון.
לעומת זאת שיטת הירושלמי שבן י"ג כשר להיות דיין, למרות שלא הביא ב' שערות תמוהה, שהרי אין שום עניין בתורה, שצריך אדם שיהיה בן י"ג וגדול, ולא צריך שיביא שתי שערות. מה שצריך שהאדם יהיה בן י"ג הוא רק כדי שהשערות לא יהיו שומא (שערות שלא מראות על בגרות), ואיך יתכן שיכול לדון גם כשאינו גדול, וברור שלא הביא שתי שערות? ב"ח (ז, ג) מבאר שלירושלמי מדאוריתא קטן כשר לדון. וראייה לכך היא גם מהרמב"ם שלא כתב בשום מקום מאיזה גיל אדם כשר לדון, ורק כתב בהלכות עדות (ט, ז) שקטן פסול להעיד, ונראה מדבריו שבדיינות אין הגבלה על הגיל, אלא כל אדם, גם קטן שיודע לדון דין אמת יכול לדון, אלא שכדי למנוע בזיון הציבור קבעו גיל שלוש עשרה, אבל אין זה מחייב שיהיה גדול. תומים (ד) כותב שאין כוונת ירושלמי לומר שבן י"ג שידוע שלא הביא ב' שערות כשר לדון, אלא מדובר כשלא בדקו אם הביא ב' שערות, ובאופן שצריך את הדיין הזה רק מדרבנן, כי יש איתו שניים אחרים, ומדאורייתא אחד כשר, ולכן קיימא לן שבעניינים דרבנן לא צריך לבדוק אם יש ב' שערות. ועוד כותב תומים (ג) שמה שיאשיהו דן בגיל שמונה למרות שהיה קטן, זה כמו שכתב תוס' (סנהדרין סט ע"א) שבדורות הראשונים גיל הגדלות היה מוקדם יותר. אמנם לפי דברי ב"ח אין קושיה כלל ממה שיאשיהו דן בגיל שמונה, שהרי מדאורייתא דיין כשר גם פחות מגיל י"ג, ורק מדרבנן הצריכו שיהיה בן י"ג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
