ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
אין נו"ן, יש סמ"ך
אות נו"ן היא האות היחידה שאין לה פסוק ב"אשרי". חז"ל אומרים שדוד המלך לא רצה להזכירה כי היא מרמזת על נפילה, "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". בפסוק הפותח בסמ"ך מדבר דוד המלך על סמיכת הנופלים והקמתם.
זה לא באמת מובן, כאילו שחסרות מילים שליליות הפותחות בשאר האותיות או מילים חיוביות הפותחות בנו"ן; מה עם "הנוי והנצח לחי עולמים", ומה קרה במזמורים אחרים הבנויים על האל"ף בי"ת, בהם מקומה של הנו"ן לא נפקד?
החסידות מסבירה שזה בדיוק העניין, הנפילה היא כן נושא שדוד המלך רצה לכלול במזמור, אבל בשביל לא להפיל אותנו, דוד לא רצה להזכירה מפורשות אלא ברמז בלבד. לאחר הפסוקים המרוממים מתחילת המזמור, מתייחס דוד המלך לנפילה. עם ישראל וכנסת ישראל בגלות, והקדוש ברוך הוא בחסדו סומך נופלים.
"סומך ה' לכל הנופלים, וזוקף לכל הכפופים"
קרוב אליך (649)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
197 - לא שוכחים את החלום
198 - זעקת האדם ותשובת ה'
199 - 3 דברים קצרים לט"ו בשבט
טען עוד
בנוסף, יש את הכפופים, אלו שהרגליים עדיין סוחבות אותם אבל ראשם וגופם מטים ליפול. יהודי הינו "חלק אלו־ה ממעל ממש" והוא לא אמור להיות כפוף, ולכן ה' לא מסתפק בכך שנעמוד על הרגליים והוא זוקף את הכפופים.
"עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו"
הנופלים והכפופים מייחלים ומשׂברים אל ה' שיאיר ויתגלה, שתהיה "החזרת פנים בפנים" ולא תהיה כלל אפשרות לנפילה, כי רצונם יהיה רק אליו יתברך!
ומהי העת ("בעתו") בה ממלא ה' את הבקשה? שבתות וימים טובים, וגם שעת התפילה שבכל יום, אז ביכולת כל אדם להתרומם מהעולם הזה ו"להפנות רצונו אל ההיפוך ממש". אז:
"פותח את ידיך, ומשביע לכל חי רצון"
הקדוש ברוך הוא פותח את כל הסתימות ומשחרר את כל האוצרות, בגשמיות וברוחניות, משביע אותנו בלחם ובפרנסה ומשביע אותנו ברצון אליו יתברך.
זהו הפסוק העיקרי שבמזמור הנכבד, ופירושים רבים ועמוקים נכתבו עליו על־פי הסוד. נסתפק ברמז קל: בכל יד חמש אצבעות, ופתיחת הידיים היא השפעה של הקדוש ברוך הוא אלינו בכל עשר הספירות.
"צדיק ה' בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו"
"צדיק" רומז לספירת היסוד. הרצון להתקשר לתחתון ולהשפיע לו, לפתוח הרבה דרכים בינו לבין העולמות. וחסידותו, עוד יותר מצדיקותו, להגיע ל"כל מעשיו" ממש, גם למקומות הנמוכים ביותר של עולם העשיה שלא הולכים ב"דרכיו", ולהאיר גם אותם.
"קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת"
אחרי שה' מתגלה אלינו כתגובה לצעקתנו, הדרישה שלו מאיתנו היא להמשיך לקרוא לו באמת! לא להסתפק בהתפרצויות רגעיות אלא להעמיק בקריאה מתמשכת וקבועה, "אין אמת אלא תורה", בדרך הארוכה של לימוד תורתו ודקדוק במצוותיו. וגם הקריאה אל ה' שעל־ידי לימוד התורה, היא עצמה צריכה להיות באמת, מתוך שפלות וביטול.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך נראית נקמה יהודית?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה מברכים על פיצה?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רמב"ם וכוזרי
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
