ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זעקת האדם ותשובת ה'

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

שבט תשע"ו

זעקת האדם ותשובת ה'

גליון מס 108



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

"אשרי יושבי ביתך" הוא המזמור העיקרי בפסוקי דזמרה. ההלכה אומרת שגם במצב בו אדם 'אנוס' לדלג על חלק מהמזמורים, עליו לומר את 'אשרי', ושאם לא כיוון בפסוק "פותח את ידך" עליו לשוב ולאמרו בכוונה. השבוע נעסוק בחלקו השני של המזמור על פי אחד הביאורים של האדמו"ר הזקן:
אין נו"ן, יש סמ"ך
אות נו"ן היא האות היחידה שאין לה פסוק ב"אשרי". חז"ל אומרים שדוד המלך לא רצה להזכירה כי היא מרמזת על נפילה, "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". בפסוק הפותח בסמ"ך מדבר דוד המלך על סמיכת הנופלים והקמתם.
זה לא באמת מובן, כאילו שחסרות מילים שליליות הפותחות בשאר האותיות או מילים חיוביות הפותחות בנו"ן; מה עם "הנוי והנצח לחי עולמים", ומה קרה במזמורים אחרים הבנויים על האל"ף בי"ת, בהם מקומה של הנו"ן לא נפקד?
החסידות מסבירה שזה בדיוק העניין, הנפילה היא כן נושא שדוד המלך רצה לכלול במזמור, אבל בשביל לא להפיל אותנו, דוד לא רצה להזכירה מפורשות אלא ברמז בלבד. לאחר הפסוקים המרוממים מתחילת המזמור, מתייחס דוד המלך לנפילה. עם ישראל וכנסת ישראל בגלות, והקדוש ברוך הוא בחסדו סומך נופלים.
"סומך ה' לכל הנופלים, וזוקף לכל הכפופים"
ה' סומך ומרים את הנופל, גם את הנופלים בגשמיות וגם את הנופלים ברוחניות. גם את עם ישראל ככלל וגם כל יהודי בפרט. נפילה היא דבר קשה, הרגליים נופלות ואיתן הגוף כולו. הדבר הראשון הוא להרים את הנופלים.
בנוסף, יש את הכפופים, אלו שהרגליים עדיין סוחבות אותם אבל ראשם וגופם מטים ליפול. יהודי הינו "חלק אלו־ה ממעל ממש" והוא לא אמור להיות כפוף, ולכן ה' לא מסתפק בכך שנעמוד על הרגליים והוא זוקף את הכפופים.
"עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו"
הנופלים והכפופים מייחלים ומשׂברים אל ה' שיאיר ויתגלה, שתהיה "החזרת פנים בפנים" ולא תהיה כלל אפשרות לנפילה, כי רצונם יהיה רק אליו יתברך!
ומהי העת ("בעתו") בה ממלא ה' את הבקשה? שבתות וימים טובים, וגם שעת התפילה שבכל יום, אז ביכולת כל אדם להתרומם מהעולם הזה ו"להפנות רצונו אל ההיפוך ממש". אז:
"פותח את ידיך, ומשביע לכל חי רצון"
הקדוש ברוך הוא פותח את כל הסתימות ומשחרר את כל האוצרות, בגשמיות וברוחניות, משביע אותנו בלחם ובפרנסה ומשביע אותנו ברצון אליו יתברך.
זהו הפסוק העיקרי שבמזמור הנכבד, ופירושים רבים ועמוקים נכתבו עליו על־פי הסוד. נסתפק ברמז קל: בכל יד חמש אצבעות, ופתיחת הידיים היא השפעה של הקדוש ברוך הוא אלינו בכל עשר הספירות.
"צדיק ה' בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו"
"צדיק" רומז לספירת היסוד. הרצון להתקשר לתחתון ולהשפיע לו, לפתוח הרבה דרכים בינו לבין העולמות. וחסידותו, עוד יותר מצדיקותו, להגיע ל"כל מעשיו" ממש, גם למקומות הנמוכים ביותר של עולם העשיה שלא הולכים ב"דרכיו", ולהאיר גם אותם.
"קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת"
אחרי שה' מתגלה אלינו כתגובה לצעקתנו, הדרישה שלו מאיתנו היא להמשיך לקרוא לו באמת! לא להסתפק בהתפרצויות רגעיות אלא להעמיק בקריאה מתמשכת וקבועה, "אין אמת אלא תורה", בדרך הארוכה של לימוד תורתו ודקדוק במצוותיו. וגם הקריאה אל ה' שעל־ידי לימוד התורה, היא עצמה צריכה להיות באמת, מתוך שפלות וביטול.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il