ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
אין נו"ן, יש סמ"ך
אות נו"ן היא האות היחידה שאין לה פסוק ב"אשרי". חז"ל אומרים שדוד המלך לא רצה להזכירה כי היא מרמזת על נפילה, "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל". בפסוק הפותח בסמ"ך מדבר דוד המלך על סמיכת הנופלים והקמתם.
זה לא באמת מובן, כאילו שחסרות מילים שליליות הפותחות בשאר האותיות או מילים חיוביות הפותחות בנו"ן; מה עם "הנוי והנצח לחי עולמים", ומה קרה במזמורים אחרים הבנויים על האל"ף בי"ת, בהם מקומה של הנו"ן לא נפקד?
החסידות מסבירה שזה בדיוק העניין, הנפילה היא כן נושא שדוד המלך רצה לכלול במזמור, אבל בשביל לא להפיל אותנו, דוד לא רצה להזכירה מפורשות אלא ברמז בלבד. לאחר הפסוקים המרוממים מתחילת המזמור, מתייחס דוד המלך לנפילה. עם ישראל וכנסת ישראל בגלות, והקדוש ברוך הוא בחסדו סומך נופלים.
"סומך ה' לכל הנופלים, וזוקף לכל הכפופים"
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
197 - לא שוכחים את החלום
198 - זעקת האדם ותשובת ה'
199 - 3 דברים קצרים לט"ו בשבט
טען עוד
בנוסף, יש את הכפופים, אלו שהרגליים עדיין סוחבות אותם אבל ראשם וגופם מטים ליפול. יהודי הינו "חלק אלו־ה ממעל ממש" והוא לא אמור להיות כפוף, ולכן ה' לא מסתפק בכך שנעמוד על הרגליים והוא זוקף את הכפופים.
"עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו"
הנופלים והכפופים מייחלים ומשׂברים אל ה' שיאיר ויתגלה, שתהיה "החזרת פנים בפנים" ולא תהיה כלל אפשרות לנפילה, כי רצונם יהיה רק אליו יתברך!
ומהי העת ("בעתו") בה ממלא ה' את הבקשה? שבתות וימים טובים, וגם שעת התפילה שבכל יום, אז ביכולת כל אדם להתרומם מהעולם הזה ו"להפנות רצונו אל ההיפוך ממש". אז:
"פותח את ידיך, ומשביע לכל חי רצון"
הקדוש ברוך הוא פותח את כל הסתימות ומשחרר את כל האוצרות, בגשמיות וברוחניות, משביע אותנו בלחם ובפרנסה ומשביע אותנו ברצון אליו יתברך.
זהו הפסוק העיקרי שבמזמור הנכבד, ופירושים רבים ועמוקים נכתבו עליו על־פי הסוד. נסתפק ברמז קל: בכל יד חמש אצבעות, ופתיחת הידיים היא השפעה של הקדוש ברוך הוא אלינו בכל עשר הספירות.
"צדיק ה' בכל דרכיו, וחסיד בכל מעשיו"
"צדיק" רומז לספירת היסוד. הרצון להתקשר לתחתון ולהשפיע לו, לפתוח הרבה דרכים בינו לבין העולמות. וחסידותו, עוד יותר מצדיקותו, להגיע ל"כל מעשיו" ממש, גם למקומות הנמוכים ביותר של עולם העשיה שלא הולכים ב"דרכיו", ולהאיר גם אותם.
"קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת"
אחרי שה' מתגלה אלינו כתגובה לצעקתנו, הדרישה שלו מאיתנו היא להמשיך לקרוא לו באמת! לא להסתפק בהתפרצויות רגעיות אלא להעמיק בקריאה מתמשכת וקבועה, "אין אמת אלא תורה", בדרך הארוכה של לימוד תורתו ודקדוק במצוותיו. וגם הקריאה אל ה' שעל־ידי לימוד התורה, היא עצמה צריכה להיות באמת, מתוך שפלות וביטול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
