ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (שמות י"ב מ).
צריך ללמוד את פסוק זה עם הפסוקים מספר בראשית:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה:... וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה" (בראשית ט"ו יג).
לא נעסוק בדברינו אלה, בשאלה של ה-'שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' מול ה-'אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה', נשתדל להבין את היחס בין ארבע המאות לדור הרביעי.
יש מהראשונים שטענו ש 'וְדוֹר רְבִיעִי' איננו מתייחס לשנות הגלות, אלא לעוון האמורי המופיע מיד אחר כך.
וכך פירש הרמב"ן: "כי אמר לו עוד ודור רביעי ישובו הנה, להודיעו שלא ישובו מיד בסוף ארבע מאות עד הדור הרביעי שיהיה שלם עון האמורי".
אבל, במדרש ההלכה מצאנו כיוון אחר. וז"ל המדרש: "רבי אומר כתוב אחד אומר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכתוב אחד אומר ודור רביעי ישובו הנה, כיצד יתקיימו שני כתובין אלו אמר הקדוש ב"ה אם עושין תשובה אני גואלם לדורות ואם לאו אני גואלם לשנים" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יד).
לדעת המדרש היה סיכוי לצאת ולהיגאל ממצרים כבר בדור הרביעי.
נשאלת השאלה, מי הוא הדור הרביעי?
המדרש מפרש: "אמר לו משירדו בניך במצרים ועברו ד' דורות עד שישובו אל ארץ ישראל, קהת עמרם משה היו במצרים, ובני משה גרשום ואליעזר נכנסו לארץ" (פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק טו).
רש"י הביא באותו כיוון: "לאחר שיגלו למצרים יהיו שם שלשה דורות, והרביעי ישובו לארץ הזאת, לפי שבארץ כנען היה מדבר עמו וכרת ברית זו, כדכתיב (פסוק ז) לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, וכן היה, יעקב ירד למצרים, צא וחשוב דורותיו יהודה, פרץ, חצרון, וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה".
אחרי בקשת המחילה, נציע פירוש אחר.
הירידה למצרים הייתה תוצאה ישירה של מכירת יוסף והסכסוך העמוק שפרץ בין האחים. משבר שליווה אותנו מפרשת וישב עד פרשת ויחי. לכאורה, התיקון הושג בתחילת פרשת ויגש, כאשר יהודה מציע עצמו כעבד במקום בנימין ויוסף מתגלה אל האחים. הכתוב מסכם: "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ" (בראשית מ"ה טו).
הקלקול של: "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית ל"ז ד) תוקן.
עיון בפרשת ויחי מגלה שהשבר במקומו עומד. אחרי שיעקב נקבר, מגיעים האחים אל יוסף ובדחילו וברחימו, משקרים אותו אודות הצוואה הבלתי כתובה של יעקב אביהם. יוסף בכה והם בכו והם שוב הציעו: "וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (בראשית נ' יח). משמעות הדברים היא שהם מבינים כי הקלקול של מכירת יוסף כעבד, לא תוקן.
בדברינו לפרשת ויגש תשס"ז הסברנו כי הגאולה הייתה יכולה לבוא כבר בימי יוסף ויהודה. נשאלת השאלה, מה עיכב?
התשובה שנציע היא, שיוסף אומנם לא נקם ביהודה על מכירתו, אבל גם לא הציע לו שותפות בהנהגה. ללא אחדות אמיתית, שכוללת שותפות בהנהגה של בניה של לאה עם בניה של רחל, אי אפשר לזכות לגאולה שלמה. יוסף כאמור לא שיתף את יהודה, בני אפרים שניסו לצאת לפני משה רבנו, לא שיתפו את בני יהודה, יהושע בן נון לא שיתף מנהיג משבט יהודה, שאול המלך לא שיתף את דוד, דוד המלך לא שיתף את בניו של יהונתן, ירבעם לא הסכים לשתף פעולה עם רחבעם כסגנו (מי שרוצה לדעת מה קרה בימי עוזיה וירבעם מוזמן לעיין בספרי החדש 'צפנת ישעיהו'. כשאין אחדות ושותפות אמת, אין גאולה.
כבר בדור הרביעי לאברהם אבינו, ארבע דורות אחרי ברית בין הבתרים,
היה אפשר להגאל: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה", שיתוף בהנהגה בין יהודה ויוסף בדור הרביעי הוא התשובה.
הבה נתפלל כי נזכה לאחדות ולתשובה בקרוב מאוד.

מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

קריעת ים סוף ומשל הסוס

"בזאת התורה" - איזו תורה?

האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך ללמוד גמרא?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















