ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
וּכְבָר סִפְּקוּ* גַּם כֵּן אֲנָשִׁים בִּדְבָרֵנוּ בְּסוֹף הַחִבּוּר, בְּמָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ דָּבָר זֶה לְשׁוֹנוֹ:
"אַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּמְחַדֵּשׁ דְּבָרִים בָּעוֹלָם, אוֹ יְחַיֶּה מֵתִים וְכַיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים" וכו'.
וְהֵבֵאנוּ רְאָיָה עַל זֶה מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּהוּ. וְחָשְׁבוּ קְצָת חֲלוּשֵׁי הָעִיּוּן, שֶׁזֹּאת הַכְחָשָׁה לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וְהוּא סוֹתֵר מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּהוּ בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה, שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים פִּנָּה מִפִּנּוֹת הַתּוֹרָה.
וְזֶה כֻּלּוֹ מְבֹאָר, אֵין סָפֵק בּוֹ וְלֹא סְתִירָה, וְהוּא שֶׁאֲנַחְנוּ אָמַרְנוּ שֶׁהַמָּשִׁיחַ לֹא יְבֻקַּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מוֹפֵת, שֶׁיִּבְקַע הַיָּם אוֹ יְחַיֶּה מֵת עַל צַד הַמּוֹפֵת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְבֻקָּשׁ מִמֶּנּוּ מוֹפֵת אַחַר שֶׁיָּעֲדוּ בּוֹ* הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הִתְאַמְּתָה נְבוּאָתָם. וְלֹא יִתְחַיֵּב מִזֶּה הַמַּאֲמָר, שֶׁהַשֵּׁם לֹא יְחַיֶּה מֵתִים כְּשֶׁיִּרְצֶה וּלְמִי שֶׁיִּרְצֶה, אִם בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ אוֹ לְפָנָיו אוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ.
סוֹף דָּבָר, אֵין בִּדְבָרֵינוּ בְּכָל חִבּוּרֵינוּ מַה שֶּׁיְּסֻפַּק עַל אָדָם מֵאַנְשֵׁי הָעִיּוּן, רַק עַל הַתַּלְמִידִים הַמַּתְחִילִים.
___________________________________
סִפְּקוּ – הסתפקו, טעו. אַחַר שֶׁיָּעֲדוּ וכו' – הנביאים הבטיחו שיבוא המשיח והודיעו פועלו, והתקיימות הנבואות היא ההוכחה על משיחיותו.
ביאורים
הרמב"ם מביא עוד נקודה מדבריו שטעו בה התלמידים, והיא מה שכתב שמלך המשיח לא צריך להוכיח את אמִתותו במופתים וניסים, וכן לא בכך שיחיה מתים וכדומה. אותם תלמידים למדו מכך שאין לעתיד לבוא תחיית המתים כלל, אף על פי שבפירוש המשניות הרמב"ם כתב בפירוש שתחיית המתים היא מיסודי הדת.
ובאמת אין בזה סתירה. במשנה תורה [הלכות מלכים ומלחמות יא, ג] עסק הרמב"ם באמינותו של מלך המשיח. ולצורך זה אין הוא צריך לעשות שום מופת או אות. יסוד הדברים הוא בשיטת האמוראים, שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, והעולם כולו כמנהגו נוהג – מה שמוכיח שאין הכרח שבימות המשיח מתים יחיו. אין זה סותר שהקב"ה, בעת שיחפוץ, יחדש עלינו את תחיית המתים, אם לפני בוא המשיח, אם בתקופתו ואם לאחריה. בזה פתר הרמב"ם את הסתירות אשר אפשר בטעות להסיק מחיבוריו השונים.
הרחבות
תפקידי המשיח
אִם בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ אוֹ לְפָנָיו אוֹ אַחֲרֵי מוֹתוֹ. הרמב"ם מבאר שהמשיח לא צריך להוכיח בניסים שהוא אכן המשיח, וכן שאין הכרח שסדרי הגאולה יתרחשו באופן מסוים דווקא. מקור לכך אפשר למצוא בגמרא במסכת ברכות: "אמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכֻיות בלבד, שנאמר: 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ' [דברים טו]" [לד:]. שמואל מסביר את ימות המשיח על פי העיקרון שנלמד בפסוק: התורה אומרת באופן ברור שתמיד יהיו עניים בעולם, כדי לשלול חד-משמעית את ההנחה הפשטנית, שבמסגרת שינוי סדרי בראשית כגון תחיית המתים, שהיא מציאות ללא מוות – המציאות תהיה גם ללא עוני, ללא מחלות וללא מידות רעות וכדומה. לכן מחדשת התורה – 'לא יחדל אביון'.
על פי העיקרון הזה שנאמר בפסוק מסביר שמואל, שמלך המשיח לא יצטרך לשנות סדרי בראשית. מספיק שלא יהיה שעבוד מלכויות, ובכך הוא יקיים את כל ייעודו כמשיח.
אמנם, יש מדדים לבדיקת המשיח, כדי לאשר שהוא אכן משיח ה', ואותם מסביר הרמב"ם במקום אחר: "ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בִּדְקָהּ וילחם מלחמות ה' – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי, ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר [צפניה ג, ט]: 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד'" [הלכות מלכים יא, ד].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













