ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א."לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שניים מקרא ואחד תרגום... שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו".
ב.לכתחילה יש לקרוא פעמיים כל פסוק ואחר כך את תרגומו, או לקרוא פעמיים כל פרשייה ואחר כך את תרגומה.
ג.בדיעבד, ניתן לקרוא בלחש עם בעל הקורא בבית הכנסת, ונחשב לשתי קריאות, ואחר כך ישלים התרגום.
ד.ירא שמיים יקרא תרגום אונקלוס ופירוש רש"י.
א. שניים מקרא ואחד תרגום
במסכת ברכות (ח א) למדנו "אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפילו עטרות ודיבן שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו" 1 .
ערוך השולחן סובר שתקנה זו היא מיסודו של משה רבינו עליו השלום, שתיקן לישראל לקרוא בתורה בכל שבת ולהתכונן לקריאה על ידי לימוד הפרשה לפני כן.
כתבו האחרונים שטעם התקנה הוא כדי שיהיה כל אחד בקי בתורה. טעם נוסף כתב ערוך השולחן על פי המדרש, שהקב"ה אמר כל פרשה פעמיים בלב ורק אחר כך אמר למשה, וזכר לזה תקנו שניים מקרא ואחד תרגום 2 .
ב. אופן הקריאה
שתי סוגיות באופן הקריאה. כיצד לקרוא ומה לקרוא.
כיצד לקרוא: נחלקו הפוסקים מהי הדרך הנכונה ביותר לקרוא. יש אומרים לקרוא כל פסוק פעמיים ואחר כך תרגומו ויש אומרים לקרוא כל פרשייה (פתוחות וסתומות) פעמיים ואחר כך תרגומה ויש אומרים שניתן לקרוא את כל הפרשה פעמיים ואחר כך את התרגום.
להלכה: לכתחילה יש לקרוא כל פסוק או פרשייה פעמיים. בדיעבד יוצאים ידי חובה גם בקריאת הפרשה כולה ואפילו בקריאה בלחש יחד עם הקורא בתורה בצבור 3 .
מה לקרוא: הראשונים חלוקים באיזה תרגום מדובר בגמרא. השיטה הרווחת היא שתרגום אונקלוס עדיף על כל התרגומים לפי שניתן בסיני. מאידך יש סוברים שהעיקר הוא שהתרגום יהיה מובן לקורא, לכן ניתן לקרוא גם תרגומים לשפות אחרות. שיטה שלישית, היא דעת הסמ"ג והרא"ש הסוברים שהטוב ביותר הוא לקרוא פירוש. וביאר הטור שכוונתם לפירוש רש"י.
למעשה, פסק השו"ע לקרוא תרגום אונקלוס, והוסיף "וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש"י" 4 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.
הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.
