ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
"במלחמת ששת הימים נפל בני הי"ד בקרב על ירושלים עיר הקודש ושיחרור הכותל. אשתי קיבלה את השכול בצורה קשה מאוד. ייסוריה היו קשים, וראיתי שהיא אינה מסוגלת לשאת את הסבל הקשה של נפילת הבן. החלטתי, למען קיום המשפחה, לעזוב את המושב ואת כל תפקידיי ולעלות לגור בעיר העתיקה, ליד המקום בו נפל הבן. מדי יום הייתי נושא את רגליי לכותל ושוטח תפילה. חשבתי שלאחר ש"השנה" תחלוף, נוכל לחזור למושב.
באחד הימים בחודש תמוז תשכ"ח, הגעתי לכותל המערבי לתפילה, והנה אני שומע שהתנועה הרפורמית רוצה לקיים תפילה מעורבת של נשים וגברים ליד הכותל. הדבר חרה לי מאוד, סרתי מיד לד"ר זרח ורהפטיג שהיה אז השר לענייני דתות, ואמרתי לו: "אני שואל אותך כידיד – מה זה?" והוא השיב לי: "מה אתה חושב – שפה זה מושב כרם בן זמרה? כאן זה אחרת. אנחנו נלחמים..."
יצאתי מהפגישה והדפסתי מודעות שקראו לכינוס המונים בכותל. פניתי לכל ראשי הישיבות בירושלים, והפצרתי בהם שכל בחורי הישיבה ימלאו באותו יום את רחבת הכותל. כל ראשי הישיבות הסכימו לכך. פירסמנו את דבר הכינוס וסיבותיו בתקשורת. ברגע האחרון נמנעו הרפורמים מלבוא (הסיפור מובא בהרחבה בפרק "כעל בבת עינו" עמוד 235 ואילך).
באותו יום קראני ד"ר ורהפטיג ואמר לי: "הרב גץ, ניצחת". הדבר היה ביום חמישי ח' תמוז. ביום שישי, ט' תמוז, קיימה הנהלת המשרד לענייני דתות ישיבה. שליח מטעמם בא לביתי ואמר שהשר רוצה לראותני דחוף. מיהרתי ללשכתו, והוא הודיעני: "אל תחזור לכרם בן זמרה. אני רוצה שתקבל לידך את ניהול הכותל." ביום ו' ט' תמוז תשכ"ח קיבל הרב את המינוי, ובתחילת השבוע לאחר מכן החל לשמש כ"רב הכותל".
אין ספק שכיום חסרה לנו דמותו של הרב גץ אשר יוכל לנהל את המאבק שלעניות דעתי שבחלק מהמערכה כבר הפסדנו.
כששמעתי את ההחלטה הנוראית של הממשלה לתת חלק ואחיזה לתנועה הרפורמית במקום כזה חשוב לעם ישראל, נזכרתי בדברי הגמרא במסכת בבא קמא: "כשצרו בית חשמונאי זה על זה... למחר שילשלו דינרים בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה".
השתיקה היחסית שעוברת ההחלטה הזו בלי שאנו שומעים זעזוע מחאה מקיר לקיר כואבת, כי הכותל הוא הסמל של היהדות על כל גווניו האורתודוקסים, ויתרה מזה, זה שלפעמים אנו שומעים מחאות על דברים פחות מהותיים ומרכזיים ביהדות ואנו מוחים על כך, ועל חילול הקודש הנורא של הכותל לא מוחים, זה יכול חלילה לגרום קיטרוג, כמובא בגמרא במסכת סנהדרין דף ק"ג ע"ב: "על דבר זה נענשו אנשי פילגש בגבעה אמר להם הקב"ה בכבודי לא מחיתם על כבודו של בשר ודם מחיתם." אני יודע לאן המהלך הזה יוביל, ברבנות, ברישום לנישואים, ועוד דברים של השפלת והנמכת התורה.
בנוסף לכך, אי אפשר להתעלם בין הקשר של האנשים והנשים שקשורים למאבק של הכותל לבין דעותיהם, לגבי אחיזתנו בכל מרחבי ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש. חלק מהאנשים שייכים לחוגי השמאל, וקיים בליבי חשש כבד שבמוקדם ובמאוחר אותו חלק יכול חלילה לשמש כמקום מושבם של ערבים ושאר שונאי ישראל.
בפרשת בשבוע הבא נקרא "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" ,אומר רש"י במקום לי "לשמי". אנו צריכים לדעת שהמאבק שלנו למען שלמותו וקדושתו של הכותל הוא מאבק לשמו של הקב"ה.
ככל שנפנים זאת והציבור יצא מאדישותו ובאחדות כל הכוחות, נצליח לעצור את הסחף הנורא לכיוון הרפורמה!
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
197 - טייסת במרפסת
198 - למאבק בכותל צריך מסירות נפש
199 - לא חומדים, כן מודים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
