ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
"במלחמת ששת הימים נפל בני הי"ד בקרב על ירושלים עיר הקודש ושיחרור הכותל. אשתי קיבלה את השכול בצורה קשה מאוד. ייסוריה היו קשים, וראיתי שהיא אינה מסוגלת לשאת את הסבל הקשה של נפילת הבן. החלטתי, למען קיום המשפחה, לעזוב את המושב ואת כל תפקידיי ולעלות לגור בעיר העתיקה, ליד המקום בו נפל הבן. מדי יום הייתי נושא את רגליי לכותל ושוטח תפילה. חשבתי שלאחר ש"השנה" תחלוף, נוכל לחזור למושב.
באחד הימים בחודש תמוז תשכ"ח, הגעתי לכותל המערבי לתפילה, והנה אני שומע שהתנועה הרפורמית רוצה לקיים תפילה מעורבת של נשים וגברים ליד הכותל. הדבר חרה לי מאוד, סרתי מיד לד"ר זרח ורהפטיג שהיה אז השר לענייני דתות, ואמרתי לו: "אני שואל אותך כידיד – מה זה?" והוא השיב לי: "מה אתה חושב – שפה זה מושב כרם בן זמרה? כאן זה אחרת. אנחנו נלחמים..."
יצאתי מהפגישה והדפסתי מודעות שקראו לכינוס המונים בכותל. פניתי לכל ראשי הישיבות בירושלים, והפצרתי בהם שכל בחורי הישיבה ימלאו באותו יום את רחבת הכותל. כל ראשי הישיבות הסכימו לכך. פירסמנו את דבר הכינוס וסיבותיו בתקשורת. ברגע האחרון נמנעו הרפורמים מלבוא (הסיפור מובא בהרחבה בפרק "כעל בבת עינו" עמוד 235 ואילך).
באותו יום קראני ד"ר ורהפטיג ואמר לי: "הרב גץ, ניצחת". הדבר היה ביום חמישי ח' תמוז. ביום שישי, ט' תמוז, קיימה הנהלת המשרד לענייני דתות ישיבה. שליח מטעמם בא לביתי ואמר שהשר רוצה לראותני דחוף. מיהרתי ללשכתו, והוא הודיעני: "אל תחזור לכרם בן זמרה. אני רוצה שתקבל לידך את ניהול הכותל." ביום ו' ט' תמוז תשכ"ח קיבל הרב את המינוי, ובתחילת השבוע לאחר מכן החל לשמש כ"רב הכותל".
אין ספק שכיום חסרה לנו דמותו של הרב גץ אשר יוכל לנהל את המאבק שלעניות דעתי שבחלק מהמערכה כבר הפסדנו.
כששמעתי את ההחלטה הנוראית של הממשלה לתת חלק ואחיזה לתנועה הרפורמית במקום כזה חשוב לעם ישראל, נזכרתי בדברי הגמרא במסכת בבא קמא: "כשצרו בית חשמונאי זה על זה... למחר שילשלו דינרים בקופה והעלו להם חזיר כיון שהגיע לחצי החומה נעץ ציפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה".
השתיקה היחסית שעוברת ההחלטה הזו בלי שאנו שומעים זעזוע מחאה מקיר לקיר כואבת, כי הכותל הוא הסמל של היהדות על כל גווניו האורתודוקסים, ויתרה מזה, זה שלפעמים אנו שומעים מחאות על דברים פחות מהותיים ומרכזיים ביהדות ואנו מוחים על כך, ועל חילול הקודש הנורא של הכותל לא מוחים, זה יכול חלילה לגרום קיטרוג, כמובא בגמרא במסכת סנהדרין דף ק"ג ע"ב: "על דבר זה נענשו אנשי פילגש בגבעה אמר להם הקב"ה בכבודי לא מחיתם על כבודו של בשר ודם מחיתם." אני יודע לאן המהלך הזה יוביל, ברבנות, ברישום לנישואים, ועוד דברים של השפלת והנמכת התורה.
בנוסף לכך, אי אפשר להתעלם בין הקשר של האנשים והנשים שקשורים למאבק של הכותל לבין דעותיהם, לגבי אחיזתנו בכל מרחבי ארץ ישראל, ירושלים ובית המקדש. חלק מהאנשים שייכים לחוגי השמאל, וקיים בליבי חשש כבד שבמוקדם ובמאוחר אותו חלק יכול חלילה לשמש כמקום מושבם של ערבים ושאר שונאי ישראל.
בפרשת בשבוע הבא נקרא "ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" ,אומר רש"י במקום לי "לשמי". אנו צריכים לדעת שהמאבק שלנו למען שלמותו וקדושתו של הכותל הוא מאבק לשמו של הקב"ה.
ככל שנפנים זאת והציבור יצא מאדישותו ובאחדות כל הכוחות, נצליח לעצור את הסחף הנורא לכיוון הרפורמה!
קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
197 - טייסת במרפסת
198 - למאבק בכותל צריך מסירות נפש
199 - לא חומדים, כן מודים
טען עוד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
דיני קדימה בברכות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חידוש כוחות העולם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
