ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- צומח ובעלי חיים
צער בעלי חיים אסור מן התורה. המקור הידוע לכך הוא מצוות פריקתו של חמור הרובץ תחת משאו. עם זאת, הריגת בעלי חיים אינה כלולה באיסור זה. אין להשוות צער וייסורים ממושכים בחיים למיתה בת רגעים קצרים.
המקור לכך הוא גמרא במסכת חולין (ז, ב). ר' פינחס בין יאיר הסתייג מכך שר' יהודה הנשיא גידל פרדות לבנות. הציע ר' יהודה הנשיא לעקר את פרסותיהן. אמר לו ר' פינחס בין יאיר: זהו צער בעלי חיים. חזר רבי והציע להורגן. אמר לו ר' פינחס בין יאיר: יש בכך "בל תשחית". צער בעלי חיים לא הוזכר בקשר להמתתן.
יש שהביאו הוכחות הפוכות, כגון מהמעשה ברבי עצמו (ב"מ פה, א). עגל שלקחו לשחיטה ברח והכניס את ראשו בכנף בגדו של רבי ובכה. אמר לו רבי: "לכך נוצרת". אמרו בשמיים: הואיל ואינו מרחם על הבריות נביא עליו ייסורים. וע"י מעשה הלכו. יום אחד טאטאה שפחתו של רבי את הבית ומצאה עכברים. היא טאטאה אותם. אמר לה רבי: הניחי להם, כתוב "ורחמיו על כל מעשיו". כלומר: שחיטה היא מעשה אכזרי, והיפוכו הוא רחמנות על העכברים.
וכן משמע בספר החינוך מצווה תנ"א, שהמתת בעלי חיים יש בה צער בעלי חיים: "ועוד נאמר בטעם השחיטה מן הצוואר ובסכין בדוק, כדי שלא נצער בעלי החיים יותר מדאי, כי התורה התירן לאדם למעלתו ליזון מהם ולכל צרכיו, לא לצערן חינם. וכבר דיברו חכמים הרבה באיסור צער בעלי חיים... והעלו לפי הדומה שאסור מדאורייתא". כלומר סתם הריגת בעל חיים אסורה מן התורה, חוץ משחיטה שבה אין צער.
יש לדייק בשתי המילים האחרונות של המשפט "שלא נצער בעלי החיים יותר מדאי". אכן, גם בשחיטה יש צער מסוים. אלא שלעומת שיטות המתה אחרות השחיטה מצערת פחות, וישנם מחקרים מדעיים המאשרים זאת. אולם אין ספק שכל המתה יש בה צער בעלי חיים. אין לך בעל חיים שאין לו אינסטינקט של חיים וחרדה מפני המוות. מה גם שאין כמעט המתה שאינה מלווה בצער כלשהו, להוציא מיתת נשיקה. אלא שצער המיתה הוא קצר, בעוד שצער של ייסורים ממושכים הוא ארוך וקשה הרבה יותר.
וכבר יונה הנביא אמר כשסבל מהחום הכבד: "טוב מותי מחיי". והגמרא במסכת כתובות (לג, ב) אומרת על חנניה מישאל ועזריה שמסרו את נפשם למות בכבשן האש, שלא היו מסוגלים לעמוד בייסורים קשים.
לצמצם את הצער
התורה לא אסרה את השימוש בבעלי חיים לצורך האדם, אולם אין כאן היתר גורף להתעלל בהם חלילה.
אי לכך, המתת בעלי חיים לצורכי האדם מותרת, אלא שיש לצמצם את הצער למינימום. על האדם לשקול עד כמה באמת צרכיו מצדיקים את השימוש בבעלי החיים. הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא יט) קובע שזלילת בשר יותר מהצורך אסורה משום "קדושים תהיו". ובשולחן ערוך (או"ח שטז) נאסר על ישראל עם קדושים לעסוק בספורט הציד.
רבנו הקדוש כונה בתואר "קדוש" בין היתר על סמך המסופר בכתובות (קד, ב), שבשעת פטירתו זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה ואמר: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה. מרבנו הקדוש נדרשה רמה מוסרית גבוהה יותר, לרחם על עגל בוכה וכן לרחם על עכברים. אולם לא מכל אחד נדרשת רמה כה גבוהה. רוב בני האדם זקוקים למזון מן החי לשם שמירת בריאותם (התחליפים הצמחיים נדירים יותר, ולכן גם יקרים יותר ואינם שווים לכל נפש. אילו כל בני האדם היו צמחוניים, רבים מהם היו גוועים ברעב). הצמחונות ראויה רק לחלק קטן מן האנושות, ורק למי שרמתו המוסרית גבוהה ביותר כמו רבנו הקדוש. כמו כן, רוב בני האדם אינם מסוגלים לחיות בשלום עם עכברים. רבי, בגלל קדושתו, יכול היה לחיות איתם.
לכן, כאשר יש לפנינו בעל חיים שסובל מייסורים עדיף להורגו כדי שלא יסבול. באדם איננו אומרים זאת בגלל האיסור החמור של "לא תרצח", שאינו חל על בעלי חיים.
ומכאן המסקנה המתבקשת לענייננו. כאשר בוקעים אפרוחים זכרים שבשרם אינו ראוי לאכילה ואין אפשרות לגדלם, עדיף להורגם מאשר להשליכם לכל הרוחות, בלי מים ומזון, לקור ולחום ולטרף חיות השדה. הריגתם היא הצלתם.
אלא שיש לברור להם מיתה יפה, דהיינו מהירה וחשוכת ייסורים עד כמה שאפשר. במקביל, יש לעודד מחקרים שיאפשרו את המתתם של אפרוחים זכרים עוד בתקופת הדגירה בטרם יבקעו ויצאו לחיים, ואכן יש מחקרים מתקדמים בנושא זה.
לסיכום: עולמנו, שהוא עולם אחד, מכיל גם סבל. אלא שיש בו דרגות, ויש להעדיף סבל קל על פני סבל חמור יותר. צערו של האדם מצדיק את השימוש בבעלי החיים. מכאן ששחיטתם לצורך בריאותו של האדם מותרת, להוציא חסידים המסוגלים לוותר על מזון מן החי. ייסוריהם של בעלי החיים מצדיקים את המתתם, אולם יש להעדיף מיתה קלה או את מניעת בקיעתם.
הכותב הוא רבה של רמת גן ונשיא מכון התורה והארץ
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
