ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
-ג- 131 וְכֵיוָן שֶׁאָמַרְתִּי זֶה הַכְּלָל בִּשְׁנֵי חֶלְקֵי הַמִּצְווֹת, וְהֵם הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַשִּׁמְעִיּוֹת, רָאוּי שֶׁאֲבָאֵר מֶה הָיָה הַצֹּרֶךְ לַשְּׁלוּחִים וְלַנְּבִיאִים. כִּי שָׁמַעְתִּי כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים כִּי אֵין לִבְנֵי אָדָם צֹרֶךְ לַנְּבִיאִים, וְשֶׁשִּׂכְלֵיהֶם מַסְפִּיקִים לָהֶם לְהֵישִׁירָם בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַטּוֹב וּמִן הָרַע. 132 וְשַׁבְתִּי אֶל מִבְחַן הָאֱמֶת וְרָאִיתִי בּוֹ, שֶׁאִם הָיָה הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, הַבּוֹרֵא יוֹדֵעַ בּוֹ יוֹתֵר מֵהֶם וְלֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ שְׁלוּחִים, כִּי אֵינֶנּוּ פּוֹעֵל מַה שֶּׁאֵין לוֹ עִנְיָן*.
הצורך בהנביאים גם במצוות השכליות
133 וְאַחַר כָּךְ הִסְתַּכַּלְתִּי בָּעִנְיָן, וּמָצָאתִי צֹרֶךְ הַבְּרוּאִים אֶל הַשְּׁלוּחִים צֹרֶךְ גָּדוֹל, לֹא מִפְּנֵי הַמִּצְווֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת בִּלְבַד לְהוֹדִיעַ אוֹתָם, אַךְ* מִפְּנֵי הַמִּצְווֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, כִּי הַמַּעֲשֶׂה בָּהֶם לֹא יִשְׁלַם כִּי אִם בַּשְּׁלוּחִים שֶׁיַּעֲמִידוּ בְּנֵי אָדָם עֲלֵיהֶם. 134 וּמִזֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל דָּן בְּהוֹדָאָה לָאֵל עַל טוֹבָתוֹ, וְלֹא שָׂם גְּבוּל לַהוֹדָאָה הַהִיא, לֹא מִמַּאֲמָר* מִזְּמַן* וּתְכוּנָה*, וְהִצְטָרְכוֹ לִשְׁלוּחִים וְשָׂמוּ לוֹ גְּבוּל וּקְרָאוּהוּ תְּפִלָּה, וְשָׂמוּ לוֹ עִתִּים וּמַאֲמָרִים מְיֻחָדִים וּתְכוּנָה מְיֻחֶדֶת וּמְגַמָּה מְיֻחָדָה. 135 וּמִזֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל הִרְחִיק הַנִּאוּף, בְּאֵין בּוֹ גְּבוּל מוּשָׂם הַאֵיךְ תִּהְיֶה הָאִשָּׁה נִקְנֵית לְאִישׁ עַד שֶׁתָּשׁוּב* כְּאֵשֶׁת אִישׁ, הֲיִהְיֶה זֶה בְּדִבּוּר בִּלְבַד אוֹ בְּמָמוֹן בִּלְבַד אוֹ בִּרְצוֹן אָבִיהָ בִּלְבַד, אוֹ בְּעֵדוּת שְׁנַיִם אוֹ עֲשָׂרָה אוֹ בְּקִבּוּץ אַנְשֵׁי הָעִיר בָּזֶה, אוֹ בְּסִימָן שֶׁיְּסַמְּנוּ עָלֶיהָ שֶׁיִּרְשְׁמוּהָ בְּרֹשֶׁם, וּבָאוּ הַנְּבִיאִים וְאָמְרוּ: בְּמֹהַר* וּשְׁטָר וְעֵדוּת. 136 וּמִזֶּה כִּי הַשֵּׂכֶל מַרְחִיק הַגְּנֵבָה, וְאֵין בּוֹ אֵיךְ יִהְיֶה הַמָּמוֹן בִּרְשׁוּת הָאָדָם עַד שֶׁיִּהְיֶה קוֹנֵהוּ, מִדֶּרֶךְ הַמְּלָאכָה אוֹ מִדֶּרֶךְ הַסְּחוֹרָה אוֹ מִדֶּרֶךְ הַיְרֻשָּׁה אוֹ מִדֶּרֶךְ הַהֶפְקֵר כְּמוֹ צֵיד הַבָּר וְהַיָּם, אוֹ בְּתֵת הַדָּמִים יִתְקַיֵּם הַמִּקָּח, אוֹ בִּתְפִישַׂת הַמִּקָּח, אוֹ בְּדִבּוּר בִּלְבַד, וּשְׁאָר מַה שֶּׁיִּפֹּל בַּשַּׁעַר הַזֶּה מִן הַסְּפֵקוֹת שֶׁהִיא אֹרֶךְ וְרֹחַב, וּבָאוּ הַנְּבִיאִים בְּכָל שַׁעַר מֵהֶם בְּדִין פּוֹסֵק. 137 וּמִזֶּה הַעֲרָכַת הַחַבָּלוֹת, כִּי הַשֵּׂכֶל רוֹאֶה לְשַׁעֵר הַנֵּזֶק, וְלֹא שָׂם לְשִׁעוּרוֹ גְּבוּל אִם בְּתוֹכָחָה בִּלְבַד אוֹ בִּקְלָלָה עִמָּהּ, אוֹ בְּהַלְקָאָה גַּם כֵּן, וְאִם הָיָה בְּהַלְקוֹת כַּמָּה שִׁעוּרוֹ, וְכֵן הַקְּלָלָה וְהַתּוֹכָחוֹת, אוֹ שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם בַּהֲמִיתוֹ, וְאִם עֹנֶשׁ כָּל מַזִּיק אֶחָד* אוֹ קְצָתָם אֵינוֹ דּוֹמֶה לִקְצָתָם. וְשָׂמוּ הַנְּבִיאִים לְכָל אֶחָד מֵהֶם תַּשְׁלוּם יָדוּעַ, וְשִׁתְּפוּ קְצָתָם עִם קְצָתָם בָּעִנְיָנִים, וְשָׂמוּ לִקְצָתָם תַּשְׁלוּם מָמוֹן.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
1 - מאמר תשיעי חלק י"ג
2 - מאמר תשיעי חלק י"ב
3 - מאמר תשיעי חלק י"א
טען עוד
________________________
שֶּׁאֵין לוֹ עִנְיָן – שאין בו צורך. אַךְ – אלא. מִמַּאֲמָר – מה תוכן ההודיה. מִזְּמַן – מתי הזמן להודות. תְכוּנָה – צורה. שֶׁתָּשׁוּב – שתהיה. בְּמֹהַר – בכסף. עֹנֶשׁ כָּל מַזִּיק אֶחָד – לכל סוגי הנזקים יש עונש אחד.
ביאורים
131 -ג - הצורך בשליחת הנביאים
לאחר שהתבאר עניינן של המצוות השמעיות והשכליות, צריך לברר מה היה הצורך בשליחת שליחים ונביאים, מדוע לא די לנו לדעת על ידי שכלנו מהו הטוב והרע ואנו צריכים הדרכה מן הנביאים והחכמים?
132 קודם כל אנו צריכים לדעת שחכמת הבורא היא למעלה מחכמת בשר ודם, ואם הוא חושב שאנו צריכים נביאים, כך מן הסתם צריך להיות.
133 וכשמסתכלים יותר לעומק, רואים שאנו צריכים הדרכה לא רק בעניין המצוות השמעיות - מצוות שלעולם לא היינו מגיעים אליהם מדעתנו, אלא גם במצוות השכליות, מפני שאף אחד לא יכול לדעת איך בדיוק מוגדרת כל מצוה ועבירה.
134 למשל, השכל מורה שאנו צריכים להודות לבורא על כך שברא אותנו ונתן לנו חיים, אך אינו נותן לעניין הגדרות – איך להודות, כמה להודות ובאילו מילים, והיינו יכולים לחשוב למשל שההודאה צריכה להיות עד קצה גבול היכולת והאדם צריך להיות עסוק כל היום בהודאה לקדוש ברוך הוא. באו החכמים והנביאים ושמו גבול וסייג להודאה זו, על ידי שתיקנו לנו את התפילה וקבעו לה מקום, זמן ונוסח מיוחד, וכל אדם חייב להודות לקדוש ברוך הוא באופן זה.
135 כך גם באיסור הקרבה לאשת איש המתחייב מן השכל, אך צריך לדעת מתי האישה נחשבת כאשת איש: האם מקדשים אותה על ידי כסף או על ידי אמירה, או אולי מספיק רק רצון שלה או של אביה? כמה עדים צריכים להיות לקידושין אלו - שניים, עשרה ואולי כל אנשי אותה העיר? אולי צריכים לעשות עליה סימן כדי שכל מי שיפגוש אותה ידע שהיא נשואה, או שאולי דרוש גם איזה רושם בגופה כגון רציעה? באו הנביאים והחכמים והורו לנו שקידושין נעשים על ידי כסף או שטר ובעדות של שני עדים.
136 השכל מחייב איסור גניבה, אך כיצד נגדיר איך אדם רוכש ממון - האם על ידי מלאכה או בדרך מסחר או אולי על ידי ירושה או על ידי תפיסה מן ההפקר של בעלי חיים הנמצאים במדבר ובים? וכן איך מתבצעת הקנייה עצמה - האם על ידי נתינת כסף, משיכת הדבר הנקנה, או שמספיק הסכם דברים בין המוכר לקונה? לכן ישנו צורך בנביאים ובחכמים שקבעו לכל דבר את ההגדרה שלו.
137 כל אדם יודע שמי שפוגע בחברו צריך להיענש, אך לא ברור באיזו רמה של עונש – האם די בתוכחה, או שמא קללה, ואולי אף במלקות, וכן לא ברור השיעור כמה תוכחות, קללות או מלקות ראוי לתת לפוגע, ואולי העונש המתאים הוא לא פחות מעונש מוות, וכן אם יש הבדל בין רמות הפגיעה. לכן באו שלוחיו של ה' וקבעו לכל חבלה את העונש הראוי לה ודימו את עונשן בדברים מסוימים וקבעו בחלקן תשלום ממון.
138 בגלל כל הדברים הללו באו השליחים של ה' ולימדו אותנו את הגדרים והכללים שעל ידם נוכל לדעת איך להתנהג בחיים - איך לקנות, איך להתחתן, איך להעניש את הפושעים ועוד דברים כיוצא באלו. אם היינו צריכים לקבוע זאת על פי דעתנו היו נוצרות הרבה מאוד מחלוקות בעניין ולא היינו יכולים לדעת מה הגדר לכל דבר. בנוסף יש צורך בנביאים בשביל להודיע את המצוות השמעיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
