ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ו - 480 וְאַחַר כֵּן הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּתּוֹרָה בַּשִּׁירָה אֲשֶׁר שָׂמָהּ לְעֵד לוֹ עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמַר (דברים לא, יט): לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָצָאתִי בָּהּ זִכְרוֹן תְּחִיַּת הַמֵּתִים בְּעֵת הַיְשׁוּעָה, וְהוּא מְבִיאָהּ עַל סֵדֶר. 481 סִפֵּר תְּחִלָּה חַסְדּוֹ עַל עַצְמוֹ* בְּאָמְרוֹ (שם לב, ו): הֲלוֹא הוּא אָבִיךְ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ, עַד וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר (שם יד). וְאַחַר כֵּן סִפֵּר בָּעֳטָם וְכַחֲשָׁם (שם טו): וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, עַד (שם יט): מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. וְאַחַר כֵּן סִפֵּר קִצְפּוֹ עֲלֵיהֶם וְעָנְשׁוֹ לָהֶם בְּאָמְרוֹ (שם כ): וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם וגו', אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם (שם כו). 482 וְאַחַר כֵּן סִפֵּר חֶמְלָתוֹ עֲלֵיהֶם בִּגְבוֹר הָאוֹיֵב עֲלֵיהֶם וְהִתְרוֹמְמוֹ בְּאָמְרוֹ (שם כז): לוּלֵא כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר, וּמַה שֶּׁעָתַד לָאוֹיֵב מִן הַנְּקָמָה וְהַשָּׁלוֹם, בְּאָמְרוֹ (שם לד): הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי, וּמֵרַחֲמָיו עַל עַמּוֹ בְּעֵת רֹב חֻלְשָׁתוֹ* וּמִעוּט יְכָלְתּוֹ בְּאָמְרוֹ (שם לו): כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ, עַד יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה (שם לח). 483 וְאַחַר כֵּן יָעַד בְּהִגָּלוֹתוֹ לְהַצִּילוֹ וְלִגְאֹל אוֹתוֹ, בְּאָמְרוֹ (שם לט): רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא. וְהֵשִׁיב* בָּזֶה עַל אַרְבַּעַת מִינֵי הַמַּכְחִישִׁים, הָרִאשׁוֹנִים מֵהֶם מִי שֶׁאָמַר כִּי אֵין בּוֹרֵא הֵשִׁיב עֲלֵיהֶם בְּאָמְרוֹ: רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא. וּמֵהֶם מִי שֶׁאָמַר שֶׁהוּא בּוֹרֵא אַךְ שֻׁתָּף עִמּוֹ, הֵשִׁיב עָלָיו: וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי. 484 וְהַשְּׁלִישִׁי מִי שֶׁהִכְחִישׁ תְּחִיַּת הַמֵּתִים, הֵשִׁיב עֲלֵיהֶם בְּאָמְרוֹ: אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה. וּבַעֲבוּר שֶׁיָּדַע שֶׁהָיָה מִי שֶׁיֹּאמַר, כִּי רוֹצֶה בְּאָמְרוֹ: אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, שֶׁהוּא מֵמִית דּוֹר וּמְחַיֶּה דּוֹר אַחֵר אַחֲרָיו, חִבֵּר אֵלָיו: מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא, לְבָרֵר אֶצְלֵנוּ כִּי כַּאֲשֶׁר הַנִּרְפָּא הוּא אֲשֶׁר מָחַץ, כֵּן הַמְחֻיֶּה הוּא אֲשֶׁר הֵמִית. 485 וְהָרְבִיעִי מִי שֶׁהִכְחִישׁ הַחֶשְׁבּוֹן וְהָעֹנֶשׁ*, הֵשִׁיב עָלָיו בְּאָמְרוֹ: וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. 486 וְאַחַר כֵּן סִדֵּר שְׁאָר עִנְיְנֵי הַיְשׁוּעָה בְּאָמְרוֹ: אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי (שם מא), אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם (שם מב), הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ (שם מ). וְכָל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי וּבֵאַרְתִּי:
___________________________
עַל עַצְמוֹ – של ה'. חֻלְשָׁתוֹ – של עם ישראל. וְהֵשִׁיב – דחה. הַחֶשְׁבּוֹן וְהָעֹנֶשׁ – השכר והעונש.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
91 - לימוד שבועי באמונה טז - כב ניסן תשע"ו
92 - מאמר שביעי חלק ח'
93 - מאמר שביעי חלק ט'
טען עוד
480 -ו- תחיית המתים מוכחת מן התורה
לא רק בנביאים ובכתובים מופיעה ההבטחה לתחיית המתים, אלא גם בתורה עצמה. בשירת האזינו, עליה נאמר בספר דברים (לא, יט): "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל", מוזכרת תחיית המתים.
481 בתחילה הקב"ה מספר על החסד אשר עשה עמנו (דברים לב, ו-יד): "הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך, זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור... ודם עינב תשתה חמר". בהמשך השירה מסופר על המרידה של עם ישראל (פסוקים טו-יט): "וישמן ישרון ויבעט... מכעס בניו ובנותיו", ולאחר מכן התורה מספרת על העונש שה' יביא עליהם (פסוקים כ-כו): "אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם... אשביתה מאנוש זכרם".
482 לאחר פסוקים אלו, התורה כותבת את רחמיו של ה' על עם ישראל כאשר האויבים יתגברו עליו (פסוק כז): "לולא כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו...", את הנקמה והשלום עם אומות העולם (פסוקים לד-לה): "הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי, לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם...", ואת רחמי ה' על עם ישראל כשהוא יהיה חלש (פסוקים לו-לח): "כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם...".
483 אחר כך מבטיח ה' שיתגלה כדי להציל את ישראל ולגואלם (פסוק לט): "ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי, אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא, ואין מידי מציל". בפסוק זה הקב"ה עונה על ארבעה סוגי כפירה: א. כנגד מי שאומר שאין בורא לעולם נאמר: "ראו כי אני אני הוא", ב. כנגד האומר שה' הוא הבורא אך יש עימו שותף לבריאה נאמר: "ואין אלהים עמדי".
484 ג. כנגד מי שאומר שאין תחיית המתים, נאמר: "אני אמית ואחיה". מכיון שאפשר לטעון, שכוונת הפסוק שה' ממית דור אחד ומחייה את הדור שאחריו, נאמר מיד: "מחצתי ואני ארפא" שנבין שכשם שהרפואה היא למי שנמחץ, כך התחיה היא למי שהומת.
485 ד. כנגד מי שאינו מאמין בשכר ועונש, נאמר: "ואין מידי מציל", כלומר ה' רואה את כל הנעשה בעולם, והחוטא צפוי לקבל עונש ואין מי שיצילו מיד ה'.
486 לאחר מכן המשיך בתיאור הגאולה (פסוקים מא-מג): "אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם: אשכיר חיצי מדם וחרבי תאכל בשר, מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב: הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו", כל הניסים האלו יהיו בעולם הזה, כמו שנאמר לעיל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
