ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ט - 506 וְכַאֲשֶׁר עָמַדְתִּי עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, רְצִיתִים בְּלִבִּי לֶאֱמוּנָה, וּכְתַבְתִּים עַל סֵפֶר לִהְיוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִטָּחוֹן*, וְהוּא שֶׁרָאִיתִי שֶׁהָאֻמָּה תִּתְיַשֵּׁב בָּהֶם* בַּעֲבוּר שִׁבְעָה דְבָרִים. 507 מִפְּנֵי שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים אוֹת גְּדוֹלָה מֵאוֹתוֹת הַבּוֹרֵא הַנִּגְלוֹת, וּבְבִטָּחוֹן בִּהְיוֹתָהּ תּוֹסֶפֶת בְּהַאֲמִין בִּיכָלְתּוֹ, וְכִי כָּל הַנְּבִיאִים מִתְקַבְּצִים בָּהּ, וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ הַיּוֹם מִתְאַוִּים לִרְאוֹת אֶחָד מֵהֶם, כָּל שֶׁכֵּן כֻּלָּם, וְכָל הַמְּלָכִים הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים מִתְקַבְּצִים בָּהּ, עוֹד אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נִכְסָפִים לִרְאוֹת אֶחָד בָּהֶם, וְשֶׁקְּרוֹבֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם אֲשֶׁר הִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם וְדָאַג לָהֶם, יְחַבְּרָם וְיִרְאֶה הַבֵּן אָבִיו, וְהָאָח אָחִיו, וְהָאוֹהֵב אוֹהֲבוֹ, וְהֶחָכָם תַּלְמִידוֹ, וּשְׁאָר הַקְּרוֹבִים. וְהַרְבֵּה לְדִבְרֵי הַנֶּפֶשׁ* אֲשֶׁר הַנְּפָשׁוֹת תְּלוּיוֹת בָּהֶם, יְגַלּוּ לָנוּ כְּשֶׁיִּחְיוּ. וִיסַפְּרוּ לָנוּ מַה שֶּׁעָבַר וּמַה שֶּׁהָיָה, מֵאֵיכוּת עִנְיַן מוֹתָם וּשְׂכָרָם וְקוּמָם. וְשֶׁכָּל דּוֹרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם הָרְבָבוֹת אֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי זִכְרָם יָבוֹאוּ יַחַד, וְיִהְיֶה לְקִבּוּצָם הַהוֹד וְהֶהָדָר הַגָּדוֹל. וְשֶׁהוּא סִבָּה מְחַיֶּבֶת לְהַאֲמִין בָּעוֹלָם הַבָּא יוֹתֵר, שֶׁנֹּאמַר כְּמוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם זֶה הַמּוֹעֵד, יִתְקַיְּמוּ כָּל מוֹעֲדֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְנִקְנֶה אוֹתָם עַל דֶּרֶךְ הַבְּחִינָה*, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה כה, ט): בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ. וּמַה נִּכְבָּד מוֹעֵד, יִתְקַבְּצוּ בּוֹ כָּל אֵלֶּה הַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת. וְאֵלֶּה הַטּוֹבוֹת חִיְּבוּ אוֹתִי לְקַיֵּם אֲמִתָּתוֹ, וּלְהוֹעִיל לָאֻמָּה וּלְהַיְשִׁירָהּ בּוֹ. וּבַקָּשָׁתִי שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הָרוֹאִים בִּחְיוֹת אוֹ בְּהַחֲיוֹת גְּמוּל עַל הֵישִׁירִי, וְיִתְבָּרֵךְ הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּמוֹעֲדָיו וְיִשְׁתַּבַּח:
___________________________
לְבִטָּחוֹן – לחיזוק. תִּתְיַשֵּׁב בָּהֶם – תתחזק אמונתם. לְדִבְרֵי הַנֶּפֶשׁ – בירור אמונה (וראה פירוש אור עציון). וְנִקְנֶה אוֹתָם עַל דֶּרֶךְ הַבְּחִינָה – האמונה בעולם הבא תיקבע במבחן הניסיון (שהתקיימה ההבטחה בתחיית המתים).
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
99 - מאמר שביעי חלק י"א
100 - מאמר שביעי חלק י"ב
101 - מאמר תשיעי חלק א'
טען עוד
506 -ט- הטובות לאומה מתחיית המתים
אלו הם היתרונות של תחיית המתים, שכל אחד יכול להתחזק מהם:
507 א. תחיית המתים היא הנס הגדול מכל ניסי ה'.
ב. כשיגיע זמן תחיית המתים נזכה לראות את כל הנביאים יחד, דבר שמעולם לא זכינו לו.
ג. נזכה לראות את המלכים, הצדיקים והחכמים הגדולים.
ד. כל אחד יוכל לראות את קרוביו המתים, אב יוכל לראות את בנו והבן את אביו, ואנשים יוכלו לראות את אחיהם שמתו.
ה. האנשים שיקומו לתחייה יזכרו את כל מה שעבר עליהם, כמו שכתבנו לפני כן, ויספרו לאחרים מהו המוות, להיכן מגיעים, איזה שכר ועונש מקבלים, וכן עוד ועוד שאלות שאין לנו היום שום מושג מהן התשובות עליהן.
ו. קיבוץ כל עם ישראל שהיו בכל הדורות.
ז. תחיית המתים מחזקת את האמונה בחיי העולם הבא, כמו שתחיית המתים התקיימה, כך יתקיימו כל הייעודים שהקב"ה הבטיח לנו ביד נביאיו, כמו שנאמר (ישעיה כה, ט): "ביום ההוא הנה אלהינו זה קיוינו לו ויושיענו".
הרחבות
%תחיית המתים הלאומית
מִפְּנֵי שֶׁתְּחִיַּת הַמֵּתִים אוֹת גְּדוֹלָה מֵאוֹתוֹת הַבּוֹרֵא הַנִּגְלוֹת. על תחיית המתים מנבא הנביא יחזקאל: "ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות[...] ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני ה'. ונבאתי כאשר[...] ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד. ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו. לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני ה' הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל" [יחזקאל לז, ג-יג].
רבי יהודה הלוי מבאר שנבואה זו אינה רק על תחיית המתים, שבה יקומו המתים לתחייה, אלא גם על תחייה לאומית של עם ישראל: "אמר החבר: כן הוא, כאשר אמרת, ועוד ולא גוף, אבל (עם ישראל בגלות הוא כ-) עצמות מפוזרות כמו העצמות היבשות אשר ראה יחזקאל" [כוזרי ב, ל-לג]. רבי יהודה הלוי מחדש שאין הנבואה מדברת רק על תחייה פרטית – שכל מת יקום לתחייה, אלא גם על תחייה לאומית – עם ישראל, שבגלות הוא כאדם מת, כמו עצמות יבשות, יקום ויחיה, ישוב ויעלה עצמות וגידים. בחזרתו לארץ ובבניינה בגשמיות וברוחניות – תתקיים בו תחיית המתים הלאומית.
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
איך ללמוד גמרא?
שיא השיאים בפסח!
מסירות או התמסרות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
