בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • אמונות ודעות
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה
יש צורך בנביאים
-ג- 131 וְכֵיוָן שֶׁאָמַרְתִּי זֶה הַכְּלָל בִּשְׁנֵי חֶלְקֵי הַמִּצְווֹת, וְהֵם הַשִּׂכְלִיּוֹת וְהַשִּׁמְעִיּוֹת, רָאוּי שֶׁאֲבָאֵר מֶה הָיָה הַצֹּרֶךְ לַשְּׁלוּחִים וְלַנְּבִיאִים. כִּי שָׁמַעְתִּי כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאוֹמְרִים כִּי אֵין לִבְנֵי אָדָם צֹרֶךְ לַנְּבִיאִים, וְשֶׁשִּׂכְלֵיהֶם מַסְפִּיקִים לָהֶם לְהֵישִׁירָם בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מִן הַטּוֹב וּמִן הָרַע. 132 וְשַׁבְתִּי אֶל מִבְחַן הָאֱמֶת וְרָאִיתִי בּוֹ, שֶׁאִם הָיָה הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, הַבּוֹרֵא יוֹדֵעַ בּוֹ יוֹתֵר מֵהֶם וְלֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ שְׁלוּחִים, כִּי אֵינֶנּוּ פּוֹעֵל מַה שֶּׁאֵין לוֹ עִנְיָן*.

הצורך בהנביאים גם במצוות השכליות
133 וְאַחַר כָּךְ הִסְתַּכַּלְתִּי בָּעִנְיָן, וּמָצָאתִי צֹרֶךְ הַבְּרוּאִים אֶל הַשְּׁלוּחִים צֹרֶךְ גָּדוֹל, לֹא מִפְּנֵי הַמִּצְווֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת בִּלְבַד לְהוֹדִיעַ אוֹתָם, אַךְ* מִפְּנֵי הַמִּצְווֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת, כִּי הַמַּעֲשֶׂה בָּהֶם לֹא יִשְׁלַם כִּי אִם בַּשְּׁלוּחִים שֶׁיַּעֲמִידוּ בְּנֵי אָדָם עֲלֵיהֶם. 134 וּמִזֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל דָּן בְּהוֹדָאָה לָאֵל עַל טוֹבָתוֹ, וְלֹא שָׂם גְּבוּל לַהוֹדָאָה הַהִיא, לֹא מִמַּאֲמָר* מִזְּמַן* וּתְכוּנָה*, וְהִצְטָרְכוֹ לִשְׁלוּחִים וְשָׂמוּ לוֹ גְּבוּל וּקְרָאוּהוּ תְּפִלָּה, וְשָׂמוּ לוֹ עִתִּים וּמַאֲמָרִים מְיֻחָדִים וּתְכוּנָה מְיֻחֶדֶת וּמְגַמָּה מְיֻחָדָה. 135 וּמִזֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל הִרְחִיק הַנִּאוּף, בְּאֵין בּוֹ גְּבוּל מוּשָׂם הַאֵיךְ תִּהְיֶה הָאִשָּׁה נִקְנֵית לְאִישׁ עַד שֶׁתָּשׁוּב* כְּאֵשֶׁת אִישׁ, הֲיִהְיֶה זֶה בְּדִבּוּר בִּלְבַד אוֹ בְּמָמוֹן בִּלְבַד אוֹ בִּרְצוֹן אָבִיהָ בִּלְבַד, אוֹ בְּעֵדוּת שְׁנַיִם אוֹ עֲשָׂרָה אוֹ בְּקִבּוּץ אַנְשֵׁי הָעִיר בָּזֶה, אוֹ בְּסִימָן שֶׁיְּסַמְּנוּ עָלֶיהָ שֶׁיִּרְשְׁמוּהָ בְּרֹשֶׁם, וּבָאוּ הַנְּבִיאִים וְאָמְרוּ: בְּמֹהַר* וּשְׁטָר וְעֵדוּת. 136 וּמִזֶּה כִּי הַשֵּׂכֶל מַרְחִיק הַגְּנֵבָה, וְאֵין בּוֹ אֵיךְ יִהְיֶה הַמָּמוֹן בִּרְשׁוּת הָאָדָם עַד שֶׁיִּהְיֶה קוֹנֵהוּ, מִדֶּרֶךְ הַמְּלָאכָה אוֹ מִדֶּרֶךְ הַסְּחוֹרָה אוֹ מִדֶּרֶךְ הַיְרֻשָּׁה אוֹ מִדֶּרֶךְ הַהֶפְקֵר כְּמוֹ צֵיד הַבָּר וְהַיָּם, אוֹ בְּתֵת הַדָּמִים יִתְקַיֵּם הַמִּקָּח, אוֹ בִּתְפִישַׂת הַמִּקָּח, אוֹ בְּדִבּוּר בִּלְבַד, וּשְׁאָר מַה שֶּׁיִּפֹּל בַּשַּׁעַר הַזֶּה מִן הַסְּפֵקוֹת שֶׁהִיא אֹרֶךְ וְרֹחַב, וּבָאוּ הַנְּבִיאִים בְּכָל שַׁעַר מֵהֶם בְּדִין פּוֹסֵק. 137 וּמִזֶּה הַעֲרָכַת הַחַבָּלוֹת, כִּי הַשֵּׂכֶל רוֹאֶה לְשַׁעֵר הַנֵּזֶק, וְלֹא שָׂם לְשִׁעוּרוֹ גְּבוּל אִם בְּתוֹכָחָה בִּלְבַד אוֹ בִּקְלָלָה עִמָּהּ, אוֹ בְּהַלְקָאָה גַּם כֵּן, וְאִם הָיָה בְּהַלְקוֹת כַּמָּה שִׁעוּרוֹ, וְכֵן הַקְּלָלָה וְהַתּוֹכָחוֹת, אוֹ שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם בַּהֲמִיתוֹ, וְאִם עֹנֶשׁ כָּל מַזִּיק אֶחָד* אוֹ קְצָתָם אֵינוֹ דּוֹמֶה לִקְצָתָם. וְשָׂמוּ הַנְּבִיאִים לְכָל אֶחָד מֵהֶם תַּשְׁלוּם יָדוּעַ, וְשִׁתְּפוּ קְצָתָם עִם קְצָתָם בָּעִנְיָנִים, וְשָׂמוּ לִקְצָתָם תַּשְׁלוּם מָמוֹן.

138 וּבַעֲבוּר אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ וְהַדּוֹמֶה לָהֶם הֻצְרַכְנוּ לִשְׁלִיחוּת הַנְּבִיאִים, כִּי אִם הָיִינוּ מֻנָּחִים לַעֲצָתֵנוּ, הָיִינוּ חוֹלְקִים בְּדֵעוֹתֵינוּ וְלֹא הָיִינוּ מַסְכִּימִים עַל דָּבָר, וְעוֹד בַּעֲבוּר הַשִּׁמְעִיּוֹת כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּי.
________________________
שֶּׁאֵין לוֹ עִנְיָן – שאין בו צורך. אַךְ – אלא. מִמַּאֲמָר – מה תוכן ההודיה. מִזְּמַן – מתי הזמן להודות. תְכוּנָה – צורה. שֶׁתָּשׁוּב – שתהיה. בְּמֹהַר – בכסף. עֹנֶשׁ כָּל מַזִּיק אֶחָד – לכל סוגי הנזקים יש עונש אחד.


ביאורים
131 -ג - הצורך בשליחת הנביאים
לאחר שהתבאר עניינן של המצוות השמעיות והשכליות, צריך לברר מה היה הצורך בשליחת שליחים ונביאים, מדוע לא די לנו לדעת על ידי שכלנו מהו הטוב והרע ואנו צריכים הדרכה מן הנביאים והחכמים?
132 קודם כל אנו צריכים לדעת שחכמת הבורא היא למעלה מחכמת בשר ודם, ואם הוא חושב שאנו צריכים נביאים, כך מן הסתם צריך להיות.
133 וכשמסתכלים יותר לעומק, רואים שאנו צריכים הדרכה לא רק בעניין המצוות השמעיות - מצוות שלעולם לא היינו מגיעים אליהם מדעתנו, אלא גם במצוות השכליות, מפני שאף אחד לא יכול לדעת איך בדיוק מוגדרת כל מצוה ועבירה.
134 למשל, השכל מורה שאנו צריכים להודות לבורא על כך שברא אותנו ונתן לנו חיים, אך אינו נותן לעניין הגדרות – איך להודות, כמה להודות ובאילו מילים, והיינו יכולים לחשוב למשל שההודאה צריכה להיות עד קצה גבול היכולת והאדם צריך להיות עסוק כל היום בהודאה לקדוש ברוך הוא. באו החכמים והנביאים ושמו גבול וסייג להודאה זו, על ידי שתיקנו לנו את התפילה וקבעו לה מקום, זמן ונוסח מיוחד, וכל אדם חייב להודות לקדוש ברוך הוא באופן זה.
135 כך גם באיסור הקרבה לאשת איש המתחייב מן השכל, אך צריך לדעת מתי האישה נחשבת כאשת איש: האם מקדשים אותה על ידי כסף או על ידי אמירה, או אולי מספיק רק רצון שלה או של אביה? כמה עדים צריכים להיות לקידושין אלו - שניים, עשרה ואולי כל אנשי אותה העיר? אולי צריכים לעשות עליה סימן כדי שכל מי שיפגוש אותה ידע שהיא נשואה, או שאולי דרוש גם איזה רושם בגופה כגון רציעה? באו הנביאים והחכמים והורו לנו שקידושין נעשים על ידי כסף או שטר ובעדות של שני עדים.
136 השכל מחייב איסור גניבה, אך כיצד נגדיר איך אדם רוכש ממון - האם על ידי מלאכה או בדרך מסחר או אולי על ידי ירושה או על ידי תפיסה מן ההפקר של בעלי חיים הנמצאים במדבר ובים? וכן איך מתבצעת הקנייה עצמה - האם על ידי נתינת כסף, משיכת הדבר הנקנה, או שמספיק הסכם דברים בין המוכר לקונה? לכן ישנו צורך בנביאים ובחכמים שקבעו לכל דבר את ההגדרה שלו.
137 כל אדם יודע שמי שפוגע בחברו צריך להיענש, אך לא ברור באיזו רמה של עונש – האם די בתוכחה, או שמא קללה, ואולי אף במלקות, וכן לא ברור השיעור כמה תוכחות, קללות או מלקות ראוי לתת לפוגע, ואולי העונש המתאים הוא לא פחות מעונש מוות, וכן אם יש הבדל בין רמות הפגיעה. לכן באו שלוחיו של ה' וקבעו לכל חבלה את העונש הראוי לה ודימו את עונשן בדברים מסוימים וקבעו בחלקן תשלום ממון.
138 בגלל כל הדברים הללו באו השליחים של ה' ולימדו אותנו את הגדרים והכללים שעל ידם נוכל לדעת איך להתנהג בחיים - איך לקנות, איך להתחתן, איך להעניש את הפושעים ועוד דברים כיוצא באלו. אם היינו צריכים לקבוע זאת על פי דעתנו היו נוצרות הרבה מאוד מחלוקות בעניין ולא היינו יכולים לדעת מה הגדר לכל דבר. בנוסף יש צורך בנביאים בשביל להודיע את המצוות השמעיות.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il