ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
476 וּבְסִפּוּר הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, יִסְבְּרוּ* גַּם כֵּן (שמות יד כב): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם, שֶׁבָּאוּ בְּתוֹךְ חֵיל פַּרְעֹה, וְהֵם עוֹמְדִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְבֵשִׁים, כִּי הַחַיִל יְדֻמֶּה לַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסַנְחֵרִיב (ישעיה ח, ז): וְלָכֵן הִנֵּה ה' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אַף בְּפַרְעֹה עַצְמוֹ אָמַר (ירמיה מז, א-ב): בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת עַזָּה, כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף. 477 וְיִסְבְּרוּ בְּוַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד (יהושע י, יג), בְּהֵרָאוֹת הַמַּלְכוּת וְרוֹמְמוּתָהּ, כַּאֲשֶׁר דִּמָּה הֲסָרָתָהּ וְחֻלְשָׁתָהּ בְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאָמְרוֹ (מיכה ג, ו): וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַנְּבִיאִים וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם, וְאָמַר עוֹד (ירמיה טו, ט): בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם, וְאָמַר בְּתִקּוּן זֶה (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וגו', 478 עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מוֹפֵת וְלֹא אוֹת שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפְּשׁוּטוֹ וִיבַטְּלוֹ. 479 וְתֵדַע מִי שֶׁמְּחַיֵּב אוֹ מַכְשִׁיר לִסְבֹּר בְּסִפּוּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהֵם מְשָׁלִים, מִפְּנֵי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּסְבְּרוּ בָּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁמִּתְחַיֵּב לְחַיֵּב וּלְהַכְשִׁיר לַדִּבּוּר בְּסִפּוּר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּבְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכָל הַמִּצְווֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת עַד שֶׁיְּשִׂימֵם כֻּלָּם מְשָׁלִים, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּסְבְּרוּ בָּם סְבָרוֹת, וְאִם יְקַבֵּל זֶה עַל עַצְמוֹ, יֵצֵא מִכְּלַל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, וְאִם יְמָאֵן לַעֲשׂוֹת כֵּן, יְבַטֵּל מַה שֶּׁהִקְשָׁה עָלֵינוּ בְּכָמוֹהוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.
___________________________
יִסְבְּרוּ – אותם המפרשים את הכתוב על דרך המשל והמליצה.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
87 - מאמר שביעי חלק ו'
88 - מאמר שביעי חלק ז'
89 - לימוד שבועי באמונה טז - כב ניסן תשע"ו
טען עוד
476 בדרך זו ניתן להוציא מפשוטם את כל הפסוקים העוסקים בניסים שנעשו לעם ישראל, וכך לשלול את מציאות הנס. ניתן לפרש שכוונת הפסוק (שמות יד, כב): "ויבואו בני ישראל ביבשה בתוך הים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", שבני ישראל באו בתוך חיל פרעה, והחיילים עמדו מימין ומשמאל, כי ראינו שהצבא נמשל למים, כמו שאמר ישעיה (ח, ז) על כיבוש צבא סנחריב את ישראל: "ולכן הנה אדני מעלה עליכם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ", וכן נאמר על צבא מצרים (ירמיה מז, א-ב): "בטרם יכה פרעה את עזה, כה אמר ה' הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף".
477 ביחס לנס עמידת השמש ליהושע (י, יג): "וידום השמש וירח עמד" ניתן לומר, שהכוונה שמלכותו התבססה. את הקשר בין זריחת החמה ושקיעתה לשלטון, אנו מוצאים במיכה (ג, ה-ו): "כה אמר ה' על הנביאים המתעים את עמי... ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום", וכן נאמר על חורבן ירושלים (ירמיה טו, ט): "בא שמשה בעוד יומם בושה וחפרה, ושאריתם לחרב אתן לפני אויביהם נאום ה'", וכן בגאולת עם ישראל ותקומת שלטונם נאמר (ישעיה ל, כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה".
478 בדרך זו ניתן להמשיך ולהמשיל את כל התורה, עד שלא יישאר נס אחד שיפורש כראוי ויבוטלו כל הניסים.
479 אם כן, אדם הסובר שיש להסביר את כל הפסוקים המתארים את תחיית המתים בצורה אלגורית, יהיה מוכרח לפרש כך גם את המצוות, סיפורי הבריאה בבראשית ואת כל הניסים שנעשו לעם ישראל. לא יתכן לומר: אני סובר שכל הניסים והמצוות נעשו בפועל ורק את הנבואות של תחיית המתים לבאר אחרת.
מי שמתעקש להסביר בדרך שהבאנו לעיל את המצוות, הניסים ותחיית המתים, הרי כבר יצא מכלל ישראל, מפני שלא יתכן שיהודי לא יאמין בנושאים אלו.
לב הדברים
רס"ג מביא את דעת האנשים שחשבו לומר על פסוקי תחיית המתים שהם משל. היתרון לכאורה בהפיכת התורה למשלים היא התפיסה שהתורה, שהיא מופשטת-אלוהית, היא תאורטית בלבד. ואנחנו, "בני האדם" שהתורה ניתנה להם, יכולים לפרש אותה כטוב בעינינו. לכן התורה תתפרש כספר מוסר אלוהי שמנותק מחיינו הפרטיים, שרק בא להציע דרך התנהגות טובה יותר.
אלא שתורת ישראל היא ממש לא ספר חוקים תיאורטי בלבד. התורה מונחת בעולם, והיא מספרת לנו על הניסים שקרו במצרים ומיד אחר-כך על ההשלכות בעקבות כך: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". כך גם לכל שאר הנִסים בתנ"ך יש תפקיד. מעולם לא עשה הקב"ה נס בלי שיראו אותו בני אדם, מכיון שתפקיד הנס הוא לקדם אותנו להבנה חדשה. החשיבות של הנס היא בהשלכות שלו עלינו, ולכן יש ללמוד את הנִסים, ולהעמיק מה הקב"ה רצה ללמד אותנו בהם. לדוגמה, קריאת ים סוף מבררת שהטבע לא עומד כנגד עם ישראל, להיפך – הוא מתכופף כדי לאפשר לעם ישראל לבצע תפקידו.
אם כן מתברר שרס"ג מלמד אותנו לראות איך התורה מכוונת אלינו, בין בסיפורי הנִסים שקרו באמת ובין בקיום המצוות שאותן עלינו לקיים בפועל ממש. ממילא גם נלמד את הפסוקים שעוסקים בתחיית המתים כפשט המקראות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
