ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ה - 279 וּמָצָאתִי בְּנֵי אָדָם שׁוֹאֲלִים בַּשַּׁעַר הַזֶּה, מָה אוֹפַנֵּי הַחָכְמָה שֶׁיְּצַוֶּה וְיַזְהִיר הַצַּדִּיק אֲשֶׁר יָדַע מִמֶּנּוּ כִּי לֹא יָסוּר מֵעֲבוֹדָתוֹ? וּמָצָאתִי לָזֶה אַרְבָּעָה פָּנִים. 280 מֵהֶם לְהוֹדִיעוֹ מַה שֶּׁהוּא חָפֵץ מִמֶּנּוּ. וּמֵהֶם לְשַׁלֵּם לוֹ הַגְּמוּל, כִּי אִם יַעֲבֹד אוֹתוֹ וְהוּא בִּלְתִּי מְצֻוֶּה, לֹא יִהְיֶה לוֹ גְּמוּל. 281 וּמֵהֶם שֶׁאִם יִגְמְלֵהוּ עַל מַה שֶּׁלֹּא צִוָּהוּ בּוֹ, אוֹ יַעֲנִישֵׁהוּ עַל מַה שֶּׁלֹּא הִזְהִירוֹ יִהְיֶה זֶה עָוֶל. וּמֵהֶם שֶׁיִּשְׁנֶה עָלָיו הַצִּוּוּי עִם הַנָּבִיא עִם הַצִּוּוּי אֲשֶׁר בַּשֵּׂכֶל, בַּעֲבוּר שֶׁיִּשָּׁמֵר וְיִזָּהֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (יחזקאל ג, כא): וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק וְהוּא לֹא חָטָא חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר.
מטרת האזהרה לרשעים
282 וְשׁוֹאֲלִים עוֹד וּמָה אָפְנֵי הַחָכְמָה בַּשְּׁלִיחוּת אֶל הַכּוֹפְרִים אֲשֶׁר יָדַע מֵהֶם כִּי לֹא יַאֲמִינוּ? וְחוֹשְׁבִים זֶה לַשָּׁוְא. וּמָצָאתִי לָהֶם שִׁשָּׂה פָּנִים, 283 מֵהֶם שֶׁאִם לֹא הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶל הַכּוֹפֵר שֶׁיַּאֲמִין, הָיְתָה לוֹ אַמַּתְלָא* לֵאמֹר, אִלּוּ הָיָה שׁוֹלֵחַ אֵלַי הָיִיתִי מַאֲמִין, וּמֵהֶם שֶׁמַּה שֶּׁיֵּשׁ בַּיְדִיעָה* אִלּוּ לֹא הָיָה יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, הָיָה הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ כְּפִי יְדִיעָתוֹ, לֹא כְּפִי מַעֲשֵׂה הַבְּרוּאִים. וּמֵהֶם שֶׁרְאָיוֹתָיו* הַחוּשִׁיִּים וְהַשִּׂכְלִיִּים, כַּאֲשֶׁר הֶעֱמִידָם בָּעוֹלָם לַמַּאֲמִינִים וְלַכּוֹפְרִים, כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ רְאָיוֹתָיו הַנְּבוּאִיּוֹת כּוֹלְלוֹת הַמַּאֲמִינִים וְהַכּוֹפְרִים. 284 וּמֵהֶם כִּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרֵר לָנוּ כִּי מִי שֶׁמְּצַוֶּה בָּרַע לְמִי שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂהוּ מֵרֵעַ לוֹ וְנִקְרָא סָכָל, כֵּן מִי שֶׁמְּצַוֶּה בַּטּוֹב, כַּאֲשֶׁר יַעֲזֹב הַמְצֻוֶּה לְקַבֵּל מִצְוָתוֹ, תָּשׁוּב מִצְוָתוֹ סִכְלוּת, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ, יִהְיֶה גַּם כֵּן מִי שֶׁמְּצַוֶּה בָּרַע שֶׁתָּשׁוּב מִצְוָתוֹ חָכְמָה, כַּאֲשֶׁר יְקַבְּלֶנָּה הַמְצֻוֶּה בָּהּ, וְתִתְהַפֵּכְנָה אֲמִתּוֹת הַטּוֹב וְהָרַע וְתִהְיֶינָה כְּפִי הַקִּבּוּל* וְזֶה הֶבֶל. 285 וּמֵהֶם כִּי כַּאֲשֶׁר הִשְׁוָה בֵּינֵיהֶם* בַּשֵּׂכֶל וְהַכֹּחַ וְהַיְכֹלֶת, כֵּן רָאוּי שֶׁיִּשְׁוֶה בֵּינֵיהֶם בַּצִּוּוּי וּבַשְּׁלִיחוּת. וְאַחַר כֵּן אֹמַר, כִּי הָעוֹשֶׂה לַשָּׁוְא, הוּא עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ תּוֹעֶלֶת לְאֶחָד מֵהַבְּרוּאִים, אֲבָל שְׁלִיחוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֶל הַכּוֹפְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם בָּחֲרוּ שֶׁהֵם לֹא יַעֲשׂוּ אוֹתָהּ, וְלֹא יוֹעִילוּ בָּהּ וְלֹא יִוָּסְרוּ*, הַמַּאֲמִינִים וּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם כְּבָר נִוָּסְרוּ וְהִתְבּוֹנְנוּ, וְכַאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה כִּי בְּנֵי אָדָם עַד עַתָּה וְעַד עוֹלָם הֵם מְסַפְּרִים עִנְיַן הַמַּבּוּל וְאַנְשֵׁי סְדוֹם וּפַרְעֹה, וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.
________________________
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
51 - מאמר רביעי חלק ה'
52 - מאמר רביעי חלק ו'
53 - לימוד שבועי באמונה יז-כג אדר ב תשע"ו
טען עוד
ביאורים
279 -ה- ההגיון בנתינת המצוות לצדיק ולרשע
יש שואלים, מדוע ה' טורח לצוות את הצדיקים לעשות מצוות, הרי ברור שהם יעשו את רצון ה'? רבנו מביא לכך ארבע סיבות:
280 סיבה ראשונה - הצדיק צריך לדעת מה הקב"ה רוצה שיעשה, וללא הציווי, איך ידע מה לעשות ומה לא לעשות?
סיבה שנייה - ידוע שגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, כדי להביא את הצדיק אל השכר המושלם, הקב"ה מצווה אותו.
281 סיבה שלישית - אם הקב"ה נותן שכר לאדם על מעשים שלא צווה לעשות, אפשר שיענישו על דברים ללא ציווי, ואין זה הגיוני, שהרי האדם לא יכול לנחש מהם איסוריו של הקב"ה. סיבה רביעית - הנביא חוזר על הציווי, אף על פי שהצדיק יכול לדעת זאת בעצמו, מפני שעל ידי אזהרה וציווי הנביא, הוא ישמור טוב יותר על המצוות, כמו שנאמר (יחזקאל ג, כא): "ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר".
282 ועדיין יש לשאול, מה העניין באזהרת הרשעים, הרי ברור שלא יעשו את מה שצווה, אם כן ציווי זה לשווא? על כך יש שש תשובות.
283 תשובה ראשונה - אם הקב"ה לא היה מודיע לכופרים את המצוות, היו יכולים לטעון שאם היו יודעים את המצוות, היו מקיימים אותן.
תשובה שנייה - אם לא היו מודיעים את המצוות, הרי שקבלת השכר והעונש הייתה על פי ידיעתו של ה' את האדם ולא על פי מעשיו. יוצא מכאן שהצדיקים היו בגן עדן ללא עשיית מצוות, והרשעים בגיהינום ללא עשיית העבירות, ודבר זה לא יתכן.
תשובה שלישית - כשם שהקב"ה נתן לאדם לכל בני האדם, צדיקים ורשעים, את היכולת לשפוט בין טוב לרע על ידי החושים והשכל, כך ראוי שיתן לכל בני האדם הדרכה נבואית.
284 תשובה רביעית – אין להתבונן על ערכו של הציווי לפי ביצועו על ידי המצווה. כאשר אדם מצווה את חברו לעשות רע, הרי הוא נקרא רע אף על פי שחברו לא עשה את ציוויו, וכן המצווה את חברו לעשות טוב נקרא טוב, אף על פי שחברו בחר שלא לעשות טוב, כך כאשר הקב"ה שולח לרשעים מצוות על ידן יוכלו לזכות בטוב, הרי זה טוב, אף על פי שיתכן שהרשע לא יעשה את המצוות. אם נאמר שהטוב הוא רק כאשר המצווה עושה את אשר צווה, נגיע לאבסורד בו נצדיק רשע המשכנע את חברו לעשות פשע, ולא נצדיק את הצדיק המצווה לעשות טוב אם לא שומעים לו, ואם נאמר כך הפכנו את הרע לטוב ואת הטוב לרע.
285 תשובה חמישית - כשם שהקב"ה השווה את כוחות הגוף והשכל של הצדיק לכוחותיו של הרשע, כך צריך להשוות ביניהם בעניין הרוחני ולצוות את כולם באותם ציוויים.
תשובה שישית - כשאומרים שבפעולה מסוימת אין תועלת, הכוונה שאף אחד לא נהנה מאותה פעולה. בציווי ה' לרשעים יש תועלת, כי גם אם הרשעים בחרו שלא לעשות את ציווי ה', הרי אנשים רבים לוקחים מכך לקח ולומדים מוסר, למשל מעשי דור המבול, סדום ועמורה פרעה ומצרים ועונשם, הם דבר הנלמד לדורות, אף שאותם רשעים לא הקשיבו לציווי ה' ולא שמרו אותו.
לעילוי נשמת סעדה בת מימה ע"ה והצלחת כל צאצאיה ברוחניות ובגשמיות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
סינון פסולת בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
נס חנוכה בעולם שכלי ?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
