ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ט - 588 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה (הַתְּשִׁיעִית), מִי אֲשֶׁר הֵם רְאוּיִים לַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה? נֹאמַר, הַכּוֹפְרִים וְהַמְשַׁתְּפִים*, וּבַעֲלֵי הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. אַךְ הַכּוֹפְרִים וְהַמְשַׁתְּפִים הוּא אֲשֶׁר אָמַר בָּהֶם (ישעיה סו, כד): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי. וּבַעֲלֵי הַעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, הֵם אֲשֶׁר נִכְתַּב בָּהֶם כָּרֵת אוֹ מִיתוֹת בֵּית דִּין, כִּי כַּאֲשֶׁר יִכָּרְתוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, יוֹצִיאוּם אֶל הַכָּרֵת בָּעוֹלָם הַבָּא מִבֵּין הַצַּדִּיקִים גַּם כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְאִם לֹא יַכְרִיתֶנּוּ, אֲבָל הִשְׁלִים יָמָיו כְּדֵי שֶׁיַּאֲרִיךְ לוֹ וְעִם כָּל זֶה לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ יוֹתֵר קָשֶׁה, וְהַכָּרָתוֹ מִבֵּין הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר רָאוּי, מִפְּנֵי שֶׁהֶאֱרִיךְ לוֹ וְלֹא שָׁב. 589 וְאִם לֹא יִהְיֶה מִכָּל אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ מְאוּמָה, מַה שֶּׁהוּא זוּלָתָם הֵם קַלּוֹת וִיכֻפְּרוּ לוֹ. 590 וְאִם יֹאמַר אוֹמֵר בְּאֵי זֶה דָּבָר יְכֻפְּרוּ לוֹ מִבְּלִי תְּשׁוּבָה? נֹאמַר, הֲלֹא הִקְדַּמְנוּ הַמַּאֲמָר שֶׁאֵין לָהֶם כִּי אִם קַלּוֹת, וְאָמַרְנוּ שֶׁזֶּה מְחַיֵּב שֶׁכְּבָר נִזְהֲרוּ מִן הַחֲמוּרוֹת, וְלֹא נִזְהֲרוּ מֵהֶם עַד שֶׁקִּיְּמוּ שֶׁכְּנֶגְדָּם, וְלֹא כָּפְרוּ אֲבָל הֶאֱמִינוּ, וְלֹא שִׁתְּפוּ אֲבָל יִחֲדוּ, וְלֹא רָצְחוּ וְלֹא גָּנְבוּ וְלֹא נִאֲפוּ, אֲבָל עָשׂוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. וּמִי שֶׁהוּא עַל הַדֶּרֶךְ, רֹב מַעֲשָׂיו זְכֻיּוֹת וְהָעֲבֵרוֹת הַמְּעַטּוֹת הָהֵם כְּנֶגֶד אֵלֶּה, יְשַׁלְּמוּ לוֹ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵצֵא נָקִי, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּי בְּמַאֲמָר הַחֲמִישִׁי.
האם נמצאים כולם יחד בעולם הבא
591 אֲבָל הַשְּׁאֵלָה (הָעֲשִׂירִית) הִיא, הֲיִתְקַבֵּץ קְצָתָם עַל קְצָתָם? אֹמַר, כְּפִי אֲשֶׁר הִסְתַּכַּלְתִּי וּמָצָאתִי, כִּי הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים רוֹאִים קְצָתָם אֶת קְצָתָם בִּרְאוּת בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּצַּדִּיקִים (ישעיה שם): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי. וְכָל אֲשֶׁר יִתְבָּרֵר לָהֶם יִסּוּרָם, יֹאמְרוּ יִשְׁתַּבַּח מִי שֶׁהִצִּילָנוּ מִן הַיִּסּוּרִין הָאֵלֶּה, וְיִשְׂמְחוּ וְיָגִילוּ בְּעִנְיָנָם. 592 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עַל הָרְשָׁעִים (שם לג, יד): פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים, יִתְמְהוּ עַל הַצַּדִּיקִים אֵיךְ יַעַבְרוּ עַל הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת וְלֹא תַזִּיקֵם וְיֵאָנְחוּ עַל מַה שֶּׁאָבַד מֵהֶם מֵהַגְּמוּל. 593 וְכַאֲשֶׁר דִּמָּה אוֹתָם שָׁמָּה כַּאֲנָשִׁים, נִקְרְאוּ לֶאֱכֹל לִסְעֻדָּה, וַאֲחֵרִים שֶׁזֻּמְּנוּ לְיִסּוּרִים, וְהֵם רוֹאִים אוֹתָם וְנֶאֱנָחִים, הוּא אָמְרוֹ (שם סה, יג): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ וגו'. 594 אֲבָל הַצַּדִּיקִים קְצָתָם עִם קְצָתָם, מִי שֶׁמַּעֲלָתוֹ מֵהֶם קְרוֹבָה לְמַעֲלַת אַחֵר יִפְגָּעֶנּוּ*, וְאִם תִּהְיֶה רְחוֹקָה לֹא יִפְגָּעֶנּוּ. וְעָלָה בְּדַעְתִּי, הָעֲנוּשִׁים כָּל שְׁנַיִם מֵהֶם שֶׁתִּהְיֶה מַעֲלוֹתָם קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ אֵינָם נִפְגָּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהַיִּסּוּרִים פּוֹסְקִין* בֵּינֵיהֶם וְטִרְדָּתָם בָּהֶם:
___________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
127 - מאמר תשיעי חלק י"א
128 - מאמר תשיעי חלק י"ב
129 - מאמר תשיעי חלק י"ג
טען עוד
ביאורים
588 -ט- אילו אנשים לא זוכים לעולם הבא?
ועתה נשיב על השאלה מי הם האנשים שיסבלו ייסורים בעולם הבא? ישנם שני סוגים של אנשים כאלו: א. הכופרים בה' ובעלי השיתוף, ועליהם נאמר (ישעיה סו, כד): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה...". ב. אנשים שעברו עבירות חמורות שהעונש עליהן כרת או מיתת בית דין. אם ה' מכרית אותם מהעולם הזה, הם נכרתים מבין הצדיקים גם בעולם הבא, כי לא עשו תשובה. ואם ה' האריך אפו ולא המית אותם והחזיקו במעשיהם הרעים, בודאי ראויים להכרת מבין הצדיקים ולעונש קשה, מפני שאף שה' האריך אפו לא שבו.
589 אדם שלא עבר בעבירות חמורות הללו אלא על עבירות קלות, יזכה לחלק לעולם הבא, מפני שהעבירות הקלות נמחלו.
590 ואם ישאל אדם, במה התכפרו העבירות האלו, הרי לא שב בתשובה? יש לומר, שעצם העובדה שלא עבר עבירות חמורות אלא רק עבירות קלות, לא עבד עבודה זרה, לא גנב או נאף או שפך דמים, מעיד על כך שעמד בניסיונות רבים מאוד ושהוא עדיין מאמין בקב"ה, לכן הקב"ה מעניש אותו בעולם הזה ומזכהו לחיי העולם הבא.
591 על השאלה, האם בעולם הבא בני האדם נפגשים ונמצאים יחדיו נשיב, שהצדיקים והרשעים רואים אלו את אלו, ולמדנו זאת מהפסוק (ישעיה סו, כד): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו לדראון לכל בשר", מלמדנו הפסוק שהצדיקים יראו את יסורי הרשעים וישבחו את ה' על שהציל אותם מעונשם של הרשעים.
592 וכן מצאנו ברשעים, שנאמר (ישעיה לג, יד): "פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם", כלומר הרשעים יביטו בצדיקים, ויתמהו כיצד אין האש מזיקה אותם ויצטערו של שאיבדו במעשיהם מעלה זו. (נראה שדברי רבנו מבוססים על הסברו לעיל, שלאש יש כמה תכונות, הרשעים יסבלו מחומה והצדיקים יהנו מאורה).
593 הנביא המשיל זאת לסעודה שזומנו אליה אנשים שונים, יש שזומנו לסעוד, ויש שזומנו כדי שיראו את הסועדים נהנים מהסעודה, אך אסור להם להתקרב אליה, וכך נאמר בישעיה (סה, יג-יד): "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו, הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו, הנה עבדי ישמחו ואם תבושו, הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו".
594 עד כאן אמרנו, שהצדיקים והרשעים יוכלו לראות אלו את אלו אך לא יפגשו ממש, ועתה נוסיף, שצדיקים הקרובים זה לזה במעלתם, יפגשו עם צדיקים הקרובים אליהם במעלתם, אך לא עם צדיקים שמעלתם רחוקה ממעלתם. ונראה שהרשעים לא יוכלו לפגוש גם את הקרובים אליהם במעלתם, מפני שיהיו עסוקים בכאבם ובצערם.
לב הדברים
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, אבל יש מי שצריכים לעבור ייסורים כדי לזכות בחלקם. טעם הדבר הוא מפני שהם ניתקו עצמם ממקור החיים בעולם הזה, ועליהם לתקן זאת בעולם הבא. הניתוק מתרחש בשני אופנים: בכפירה בה' ובעבֵרה על העבֵרות החמורות שבתורה. בשני מקרים אלו ישנה פגיעה מהותית בקשר לה', ופגיעה באפשרות של קבלת השכר לנשמה. אמנם דוקא העובר על עבֵרות חמורות שבתורה מתנתק מהקב"ה, ולא מי שנשמר מעבֵרות אלו, גם אם הוא נכשל בעבֵרות קלות יותר. אבל לדעת הרמב"ם, גם העובר עבֵרה קלה באופן קבוע נחשב למורד בה', מפני שמוציא את עצמו כביכול מתחת שלטון ה'.
הקב"ה אינו בא בטרוניה עם בריותיו, ולא מקפח שכר כל בריה, ולכן אפילו יהודי מאמין שעבר במקרה עבֵרה קלה, נענש רק בעולם הזה ולא בעולם הבא. עצם האמונה שלו, שעליה שמר אותו יהודי, היא נקודת הקדושה המחיה את נשמתו. כפי שלמדנו כבר, העונש נמדד מידה כנגד מידה, אבל ה' מכיר גם בנסיבות העבֵרה. היצר הרע מתגבר במיוחד כלפי עם ישראל, ולכן יש משיכה לחטאים, אלא שמי שנשמר בכל זאת מהעבֵרות החמורות, מגלה ומגלם את דבקותו בקב"ה, וזכאי לשכרו משמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
