ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
כל כמה זמן צריך לקיים את מצוות "זכור"? הדבר אינו מבואר בצורה מפורשת בגמרא. הרמב"ם כותב שהמצווה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו" (מלכים ה, ה), ולכן יש להזכיר את מעשיו "בכל עת ועת" (ספר המצוות, עשה קפט). מדבריו נראה שזוהי מצווה תמידית, כמו אהבת ה' ויראתו (מנחת חינוך תרג, א), ויש שכתבו שלשיטתו יש להזכיר את מעשה עמלק בכל יום (ספר חרדים, מצוות עשה ד, כא; ועיינו ראש יוסף, מגילה כט.).
ספר החינוך (תרג) מתייחס לשאלה זו ומציע אפשרות אחרת:
ואל הזכירה הזאת בלב ובפה לא ידענו בה זמן קבוע בשנה או ביום כמו שנצטוינו בזכירת יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה, והטעם כי בזכירה ההיא עיקר הדת… אבל טעם זכירת מה שעשה עמלק אינו רק שלא תשכח שנאתו מלבנו, ודי לנו בזה לזכור הענין פעם אחת בשנה או שתי שנים ושלש.
לפי ספר החינוך נראה שמעיקר הדין אין זמן קבוע לזכירה, אלא יש להיזכר בדבר מפעם לפעם (ואפילו פעם אחת בשלוש שנים), ובכל פעם שאנו אומרים בפינו את מעשה עמלק אנו מקיימים את המצווה (וכן כתב במועדים וזמנים ב, קסו; ועיינו מנחת אשר, פורים כ, ו).
לעומתו יש שכתבו שמעיקר הדין צריך להזכיר את מעשה עמלק "בכל שנה ושנה" (רוקח רלד). כך נאמר גם במדרש (פסיקתא רבתי, יב): "אין לכם אלא להיות קוראים פרשת עמלק בכל שנה, ומעלה אני עליכם כאילו אתם מוחים שמו מן העולם". החתם סופר (אבה"ע א, קיט) ופוסקים אחרים מסבירים שחיוב הזכירה מתחדש בכל שנה, כיוון שבגמרא (ברכות נח.) מבואר שעד שחולפת שנה המת אינו משתכח מן הלב, ומכאן משמע שבמשך שנה אדם אינו שוכח. לכן, יש חיוב זכירה פעם בשנה.[1]
גם אם נאמר שיש חיוב לזכור את מעשה עמלק פעם בשנה, מן התורה בוודאי אין זמן מסוים בשנה שצריך לקרוא את פרשת זכור, וכל אדם יכול לקרוא פרשה זו בכל זמן שהוא רוצה. אולם חכמים רצו לסמוך את זכירת מעשה עמלק לפורים מפני שהמן היה מזרעו (ספר החינוך שם; לבוש תרפה, ב; ועוד אחרונים). לכן אף על פי שכששומעים את פרשת כי תצא יוצאים ידי חובת הזכירה מן התורה, לכתחילה צריך לעשות זאת בפרשת זכור סמוך לפורים.
סיכום
מן התורה חייבים לזכור את מעשה עמלק. לדעת התוספות (על פי רוב האחרונים) חובה זו מתממשת דווקא על ידי קריאת פרשת זכור, וכך פסק השולחן ערוך. הזכירה צריכה להיות פעם בשנה, ויוצאים ידי חובה זו בקיום תקנת חכמים לקרוא את פרשת זכור סמוך לפורים. כדי לקיים את המצווה מן התורה צריך לכתחילה לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר תורה ובמניין. מי שלא עשה כן יתכוון לצאת ידי חובתו בקריאת "ויבוא עמלק" בפורים, ויאמר בעצמו את פרשת זכור מתוך חומש.
נלקח ועובד מתוך ספרו החדש של הרב יוסף צבי רימון, "פורים – הלכה ממקורה", עמ' 58-56
[1] שנה מעוברת: שבת 'זכור' בשנה מעוברת חלה שלושה עשר חודשים אחרי זו שלפניה שעבר, וממילא יש למעלה משנה – י"ב חודשים – בין קריאה לקריאה. המהר"ם שיק (על תרי"ג מצוות, תרה) כותב שמשום כך יש להקפיד לכוון בפרשת "כי תצא" (בשנה שלפני השנה המעוברת) לצאת ידי חובה בקריאת "זכור", והוא מעיד שהחתם סופר חשש לכך. אולם רבים לא חששו לכך והבינו שדי בכך שהקריאה היא פעם בשנה (עיין שו"ת חתם סופר שם). הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה, מועדי השנה תשרי-אדר, יח, א הערה 3) הוסיף, שפעמים רבות עוברים יותר מי"ב חודשים בין קריאה לקריאה, כגון שבשנה אחת שבת זכור היא בח' באדר, ובשנה שאחריה שבת זכור היא בי"ג באדר. היות שלא מצינו מי שהחמיר בשנים כאלו לכוון לצאת ידי חובת זכירת מעשה עמלק בפרשת כי תצא, ברור שהחיוב תלוי ב"שנה" ולא בי"ב חודש, ולכן גם בשנה מעוברת אין להחמיר בכך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











