ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ג - 344 וְאַחַר כֵּן אֹמַר, כִּי אֲנִי מוֹצֵא יִסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל שְׁנֵי דְרָכִים, אֶחָד מֵהֶם עַל חֲטָאִים מְעַטִּים, כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי לְבָאֵר, וְהַשֵּׁנִי הַתְחָלַת רָעָה יְבִיאֶהָ הַבּוֹרֵא עֲלֵיהֶם, כְּשֶׁיֵּדַע מֵהֶם שֶׁהֵם סוֹבְלִים אוֹתָהּ*, וְאַחַר כֵּן יִגְמְלֵם עָלֶיהָ טוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יא, ה): ה' צַדִּיק יִבְחָן. וְלֹא נָהַג לַעֲשׂוֹת כֵּן עִם מִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת. אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת בְּסֵבֶל הַצַּדִּיקִים, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ* בְּנֵי הָאָדָם, כִּי לֹא בְּחָרָם הָאֱלֹהִים לְחִנָּם. וְכַאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מֵעִנְיַן אִיּוֹב וְסִבְלוֹ. 345 אֶלָּא אִם יִהְיֶה הָאָדָם נֶעֱנָשׁ בְּיִסּוּרָיו, וְיִשְׁאַל מֵאֱלֹהָיו לְהוֹדִיעוֹ עַל מָה הֱבִיאָם עָלָיו, נָהַג לְהוֹדִיעוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַר (ירמיה ה, יט): וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ תַּחַת מֶה עָשָׂה ה' אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וגו', וּבָזֶה* תִּקּוּן מִפְּנֵי שֶׁמְּבִיאוֹ לָסוּר מֵחַטֹּאתָיו. 346 וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם נִבְחָן בְּיִסּוּרָיו, וְיִשְׁאַל מֵאֱלֹהָיו לְהוֹדִיעוֹ לָמָה הֱבִיאָם עָלָיו, נָהַג שֶׁלֹּא לְהוֹדִיעוֹ. כַּאֲשֶׁר אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (במדבר יא, יא): לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ? וְלֹא בֵּאֵר לוֹ. וְאָמַר אִיּוֹב (איוב י, ב): הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי? וְלֹא בֵּאֵר לוֹ. וּבָזֶה עוֹד תִּקּוּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה סֵבֶל הַצַּדִּיק נָקֵל* אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְיֹאמַר* לֹא סָבַל כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁיָּדַע כִּי גְמוּלוֹ יִהְיֶה גָדוֹל.
________________________
סוֹבְלִים אוֹתָהּ − שהייסורים לא יפְגעו במדרגתם הרוחנית, אדרבה – הניסיון ירומם אותם. שֶׁיֵּדְעוּ − כשרואים את הצדיק מתגבר על הקשיים והייסורים. וּבָזֶה − בתשובה האלוקית. נָקֵל − מזולזל. וְיֹאמַר − המזלזל יגיד שהצדיק עמד בניסיון רק בגלל השכר הגנוז בו.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
63 - מאמר חמישי חלק ד'
64 - מאמר חמישי חלק ה'
65 - מאמר חמישי חלק ו'
טען עוד
344 -ג- צדיק ורע לו
לייסורי הצדיקים בעולם שתי סיבות. הסיבה הראשונה, כמו שבארנו קודם: הקב"ה מעניש את הצדיקים על חטאיהם המעטים בעולם הזה, כדי לתת להם שכר שלם בעוה"ב. הסיבה השנייה לייסורי הצדיקים: הקב"ה מנסה את הצדיקים היכולים לעמוד בניסיון, כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה פרשה נה, ב): "היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעין למה שאינו מספיק להקיש עליו עד שהוא שוברו, ומה שהוא בודק בקנקנים ברורים שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים שנאמר: "ה' צדיק יבחן", וכנגד הסבל שהם סובלים בניסיון, הוא יגמול להם טובה, כמו שנאמר (תהילים יא, ה): "ה' צדיק יבחן, ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו". מטרת הניסיון להוכיח לבני האדם, שבחירת ה' בצדיקים אינה בחירה סתמית, אלא מחמת מעלה גדולה שיש להם, בזכותה הם מסוגלים לעמוד בניסיון קשה. הדוגמא הבולטת ביותר לניסיון שמנסה הקב"ה אדם היא ייסורי איוב.
345 כאשר אדם סובל ייסורים בגלל מעשיו הרעים, אם הוא שואל את ה' על הסיבה לייסוריו, בדרך כלל יקבל תשובה על כך, כמו שאומר ירמיה (ה, יט): "והיה כי תאמרו תחת מה עשה ה' אלהינו לנו את כל אלה, ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם, כן תעבדו זרים בארץ לא לכם". ידיעת סיבת הייסורים במקרה זה מועילה לאדם, כי היא מעוררת אותו לחזור בתשובה.
346 לעומת זאת כאשר סיבת היסורים היא ניסיון, גם כאשר הוא שואל את הסיבה לייסורים, אין הקב"ה מגלה, כמו שאמר משה רבנו (במדבר יא, יא): "למה הרעת לעבדך..." ולא נענה, וכן איוב שאל (איוב י, ב): "הודיעני על מה תריבני" ולא השיבו. והטעם שאין ה' מגלה את הסיבה, כדי שלא יטענו אנשים, שהצדיק עמד בניסיון מפני שידע שהוא מנוסה ועומד לקבל שכר גדול על כך.
רס"ג כותב רעיון זה גם בפירושו לאיוב בתחילת פרק לח: "ואומר אני איוב עם כל צדקותו היו לו מקנאים רבים, כפי שהקדמנו בהקדמת הספר, שהיו מדמים שאין כל משמעתו לרצון ה' אלא כדי לשמור את אושרו. וכבר ידעת, יעזרך ה', שהוא נתייסר תחילה בממונו, ולא הועיל לו הדבר אצל מקנאיו מאומה, אלא אמרו: "עור בעד עור" ואחר כך נתייסר בגופו, ואילו באר לו ה' שיגמלהו על מה שהוא מייסרו, היו יכולים לומר שלא הוחיל איוב לייסורים אלא מפני שהבטיח לו ה' את האושר הנצחי, ואילו לא הבטיחו לא היה מתחולל. לפיכך חייבה חכמתו יתהדר ויתרומם, שלא לבאר לו תכלית המצב שהוא נמצא בו, כדי שתסתלק טענת מקנאיו ויתברר אצלם יושר תוחלתו וצדקתו. וכבר ביקש איוב בכך ונשתדל שיודיעו ה' מדוע הביא עליו את הייסורים, והוא אמרו (איוב י, ב): "הודיעני על מה תריבני", "מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו" (איוב כג, ג), ולא הודיעו. וכאשר אנו מתחקים אחרי הרבה מאורעות הראשונים, אנו מוצאים שכל מי שייסר אותו יתהדר ויתרומם באיזה דבר, וביקש מה' שיודיעו מדוע בא עליו את הדבר, הרי הדבר הזה נחלק לשנים: אם היה המיוסר מתייסר מפני שהוא חייב, מבאר לו ה' את הדבר ואומר לו, זה בגלל רוע מעשיך, כאמרו (ירמיה ה, יט): "והיה כי תאמרו תחת מה עשה ה' לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי...", וכן (ירמיה טז, י-יא): "והיה כי תגיד לעם הזה... ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי". ואם היו הייסורים דרך ניסיון ולא קדם לכך חטא, הרי אין ה' מודיעו, כדי שלא תמעט בעיני בני אדם תוחלתו וסבלו, כמו שמצאנו שמשה ביקש מה' להודיעו על מה יסרו בניהול שש מאות אלף וסבילת סכלותם וחטאיהם ואמר (במדבר יא, יא): "למה הרעת לעבדך", ולא ענהו ה' על כך, אלא אמר לו דבר אחר (שם, טז): "אספה לי שבעים איש". וכאשר ביקש ממנו על הייסורים שבאו על בני ישראל לקושש קש לתבן בארץ מצרים כאשר אמר פרעה (שמות ה, ז): "לא תאֹסיפון לתת תבן לעם", והיתה שליחותו של משה הסיבה לאותו עינוי באומרו כי נרפים הם, ואמר משה (שם, כב-כג): "למה הרעות לעם הזה, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה", ולא ענהו על כך מאומה, אלא אמר לו דבר אחר (שם ו, א): "עתה תראה". וכיון שזה הוא דרך המתנסים, שאינו מודיע להם שיגמלם על כך אלא מניחם עם הרהורי ליבם בלבד, הרי איוב אחד מן המתנסים, ובפרט בגלל המקנאים העומדים נגדו, שלא יאמרו כי מאחר שהודיעו שיגמלהו הוחיל וסבל, כדרך שסובל שותה הרפואה כשאומרים לו שזה יועיל לך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
