ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ג - 344 וְאַחַר כֵּן אֹמַר, כִּי אֲנִי מוֹצֵא יִסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל שְׁנֵי דְרָכִים, אֶחָד מֵהֶם עַל חֲטָאִים מְעַטִּים, כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְתִּי לְבָאֵר, וְהַשֵּׁנִי הַתְחָלַת רָעָה יְבִיאֶהָ הַבּוֹרֵא עֲלֵיהֶם, כְּשֶׁיֵּדַע מֵהֶם שֶׁהֵם סוֹבְלִים אוֹתָהּ*, וְאַחַר כֵּן יִגְמְלֵם עָלֶיהָ טוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יא, ה): ה' צַדִּיק יִבְחָן. וְלֹא נָהַג לַעֲשׂוֹת כֵּן עִם מִי שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת. אֲבָל הַתּוֹעֶלֶת בְּסֵבֶל הַצַּדִּיקִים, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ* בְּנֵי הָאָדָם, כִּי לֹא בְּחָרָם הָאֱלֹהִים לְחִנָּם. וְכַאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מֵעִנְיַן אִיּוֹב וְסִבְלוֹ. 345 אֶלָּא אִם יִהְיֶה הָאָדָם נֶעֱנָשׁ בְּיִסּוּרָיו, וְיִשְׁאַל מֵאֱלֹהָיו לְהוֹדִיעוֹ עַל מָה הֱבִיאָם עָלָיו, נָהַג לְהוֹדִיעוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַר (ירמיה ה, יט): וְהָיָה כִּי תֹאמְרוּ תַּחַת מֶה עָשָׂה ה' אֱלֹהֵינוּ לָנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה וגו', וּבָזֶה* תִּקּוּן מִפְּנֵי שֶׁמְּבִיאוֹ לָסוּר מֵחַטֹּאתָיו. 346 וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם נִבְחָן בְּיִסּוּרָיו, וְיִשְׁאַל מֵאֱלֹהָיו לְהוֹדִיעוֹ לָמָה הֱבִיאָם עָלָיו, נָהַג שֶׁלֹּא לְהוֹדִיעוֹ. כַּאֲשֶׁר אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (במדבר יא, יא): לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ? וְלֹא בֵּאֵר לוֹ. וְאָמַר אִיּוֹב (איוב י, ב): הוֹדִיעֵנִי עַל מַה תְּרִיבֵנִי? וְלֹא בֵּאֵר לוֹ. וּבָזֶה עוֹד תִּקּוּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה סֵבֶל הַצַּדִּיק נָקֵל* אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, וְיֹאמַר* לֹא סָבַל כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁיָּדַע כִּי גְמוּלוֹ יִהְיֶה גָדוֹל.
________________________
סוֹבְלִים אוֹתָהּ − שהייסורים לא יפְגעו במדרגתם הרוחנית, אדרבה – הניסיון ירומם אותם. שֶׁיֵּדְעוּ − כשרואים את הצדיק מתגבר על הקשיים והייסורים. וּבָזֶה − בתשובה האלוקית. נָקֵל − מזולזל. וְיֹאמַר − המזלזל יגיד שהצדיק עמד בניסיון רק בגלל השכר הגנוז בו.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
63 - מאמר חמישי חלק ד'
64 - מאמר חמישי חלק ה'
65 - מאמר חמישי חלק ו'
טען עוד
344 -ג- צדיק ורע לו
לייסורי הצדיקים בעולם שתי סיבות. הסיבה הראשונה, כמו שבארנו קודם: הקב"ה מעניש את הצדיקים על חטאיהם המעטים בעולם הזה, כדי לתת להם שכר שלם בעוה"ב. הסיבה השנייה לייסורי הצדיקים: הקב"ה מנסה את הצדיקים היכולים לעמוד בניסיון, כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה פרשה נה, ב): "היוצר הזה כשהוא בודק את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעין למה שאינו מספיק להקיש עליו עד שהוא שוברו, ומה שהוא בודק בקנקנים ברורים שאפילו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו, כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים, אלא את הצדיקים שנאמר: "ה' צדיק יבחן", וכנגד הסבל שהם סובלים בניסיון, הוא יגמול להם טובה, כמו שנאמר (תהילים יא, ה): "ה' צדיק יבחן, ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו". מטרת הניסיון להוכיח לבני האדם, שבחירת ה' בצדיקים אינה בחירה סתמית, אלא מחמת מעלה גדולה שיש להם, בזכותה הם מסוגלים לעמוד בניסיון קשה. הדוגמא הבולטת ביותר לניסיון שמנסה הקב"ה אדם היא ייסורי איוב.
345 כאשר אדם סובל ייסורים בגלל מעשיו הרעים, אם הוא שואל את ה' על הסיבה לייסוריו, בדרך כלל יקבל תשובה על כך, כמו שאומר ירמיה (ה, יט): "והיה כי תאמרו תחת מה עשה ה' אלהינו לנו את כל אלה, ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם, כן תעבדו זרים בארץ לא לכם". ידיעת סיבת הייסורים במקרה זה מועילה לאדם, כי היא מעוררת אותו לחזור בתשובה.
346 לעומת זאת כאשר סיבת היסורים היא ניסיון, גם כאשר הוא שואל את הסיבה לייסורים, אין הקב"ה מגלה, כמו שאמר משה רבנו (במדבר יא, יא): "למה הרעת לעבדך..." ולא נענה, וכן איוב שאל (איוב י, ב): "הודיעני על מה תריבני" ולא השיבו. והטעם שאין ה' מגלה את הסיבה, כדי שלא יטענו אנשים, שהצדיק עמד בניסיון מפני שידע שהוא מנוסה ועומד לקבל שכר גדול על כך.
רס"ג כותב רעיון זה גם בפירושו לאיוב בתחילת פרק לח: "ואומר אני איוב עם כל צדקותו היו לו מקנאים רבים, כפי שהקדמנו בהקדמת הספר, שהיו מדמים שאין כל משמעתו לרצון ה' אלא כדי לשמור את אושרו. וכבר ידעת, יעזרך ה', שהוא נתייסר תחילה בממונו, ולא הועיל לו הדבר אצל מקנאיו מאומה, אלא אמרו: "עור בעד עור" ואחר כך נתייסר בגופו, ואילו באר לו ה' שיגמלהו על מה שהוא מייסרו, היו יכולים לומר שלא הוחיל איוב לייסורים אלא מפני שהבטיח לו ה' את האושר הנצחי, ואילו לא הבטיחו לא היה מתחולל. לפיכך חייבה חכמתו יתהדר ויתרומם, שלא לבאר לו תכלית המצב שהוא נמצא בו, כדי שתסתלק טענת מקנאיו ויתברר אצלם יושר תוחלתו וצדקתו. וכבר ביקש איוב בכך ונשתדל שיודיעו ה' מדוע הביא עליו את הייסורים, והוא אמרו (איוב י, ב): "הודיעני על מה תריבני", "מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו" (איוב כג, ג), ולא הודיעו. וכאשר אנו מתחקים אחרי הרבה מאורעות הראשונים, אנו מוצאים שכל מי שייסר אותו יתהדר ויתרומם באיזה דבר, וביקש מה' שיודיעו מדוע בא עליו את הדבר, הרי הדבר הזה נחלק לשנים: אם היה המיוסר מתייסר מפני שהוא חייב, מבאר לו ה' את הדבר ואומר לו, זה בגלל רוע מעשיך, כאמרו (ירמיה ה, יט): "והיה כי תאמרו תחת מה עשה ה' לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי...", וכן (ירמיה טז, י-יא): "והיה כי תגיד לעם הזה... ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי". ואם היו הייסורים דרך ניסיון ולא קדם לכך חטא, הרי אין ה' מודיעו, כדי שלא תמעט בעיני בני אדם תוחלתו וסבלו, כמו שמצאנו שמשה ביקש מה' להודיעו על מה יסרו בניהול שש מאות אלף וסבילת סכלותם וחטאיהם ואמר (במדבר יא, יא): "למה הרעת לעבדך", ולא ענהו ה' על כך, אלא אמר לו דבר אחר (שם, טז): "אספה לי שבעים איש". וכאשר ביקש ממנו על הייסורים שבאו על בני ישראל לקושש קש לתבן בארץ מצרים כאשר אמר פרעה (שמות ה, ז): "לא תאֹסיפון לתת תבן לעם", והיתה שליחותו של משה הסיבה לאותו עינוי באומרו כי נרפים הם, ואמר משה (שם, כב-כג): "למה הרעות לעם הזה, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה", ולא ענהו על כך מאומה, אלא אמר לו דבר אחר (שם ו, א): "עתה תראה". וכיון שזה הוא דרך המתנסים, שאינו מודיע להם שיגמלם על כך אלא מניחם עם הרהורי ליבם בלבד, הרי איוב אחד מן המתנסים, ובפרט בגלל המקנאים העומדים נגדו, שלא יאמרו כי מאחר שהודיעו שיגמלהו הוחיל וסבל, כדרך שסובל שותה הרפואה כשאומרים לו שזה יועיל לך".
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
טעינה למחשבה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
