ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ח - 578 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה, אִם גְּמוּלָם וְעָנְשָׁם שָׁוִים בָּעִנְיָן? 579 אֹמַר, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יִכְלֶה גְּמוּל* אֶלֶף זְכוּת, כֵּן לֹא יִכְלֶה גְּמוּל זְכוּת אַחַת, וּכְמוֹ שֶׁאֶלֶף חוֹבָה לֹא יִכְלֶה עָנְשָׁהּ, כֵּן חוֹבָה אַחַת לֹא יִכְלֶה עָנְשָׁהּ, אֶלָּא שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לָנֶצַח לְמַעֲשֶׁה אֶחָד וּלְאֶלֶף מַעֲשֶׂה, עִנְיַן כָּל אֶחָד יִהְיֶה כְּפִי מַעֲשֵׂהוּ. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת אַחַת, אוֹ עֶשֶׂר, אוֹ מֵאָה, אוֹ אֶלֶף, יִהְיֶה עִנְיָנוֹ בַּגְּמוּל כְּפִי מַה שֶּׁעָשָׂה, אֶלָּא שֶׁהוּא לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים תַּכְלִית* טוֹבָתָם הַמְּנוּחָה בִּלְבַד, וַאֲנָשִׁים שֶׁהֵם עִם הַמְּנוּחָה אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם עִם כָּל זֶה לוֹבְשִׁים הַבְּגָדִים הַחֲמוּדוֹת, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם מַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, כֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא אֲנָשִׁים, נֶאֱמַר בְּהַצְלָחָתָם (תהלים טז, ט): אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וַאֲחֵרִים (שם לו, ח): בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן, וַאֲחֵרִים (שם ט): יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ. וַאֲחֵרִים (זכריה ג, ד): וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת. וַאֲחֵרִים (שם ז): וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, רָמַז בּוֹ אֶל הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר נֶאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. 580 וְכֵן מִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹ עֲשָׂרָה, אוֹ מֵאָה, אוֹ אֶלֶף, יִהְיֶה עִנְיָנוֹ בָּעֹנֶשׁ כְּפִי מַה שֶּׁעָשָׂה, אֶלָּא שֶׁהוּא מֻתְמָד לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים שֶׁעָנְשָׁם שֶׁיּוּשְׂמוּ בְּמִשְׁמָר, וַאֲחֵרִים שֶׁגּוֹרְרִים עִם זֶה בַּחֲבָלִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה קְשׁוּרִים וּכְפוּתִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה אֲסוּרִים בְּזִקִּים וּכְבָלִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה מַכִּים אוֹתָם בְּמַה שֶּׁמַּכְאִיבָם. כֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִסּוּרֵיהֶם (ישעיה כד, כב): וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר, וַאֲחֵרִים (משלי ה, כב): עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ וַאֲחֵרִים (איוב לו, ח): וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, וַאֲחֵרִים (ירמיה ל, כג): וְסַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל.
___________________________
שֶׁלֹּא יִכְלֶה גְּמוּל – מקבל שכר נצחי. תַּכְלִית – שיא.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
123 - לימוד שבועי באמונה ל ניסן- ו אייר תשע"ו
124 - מאמר תשיעי חלק י'
125 - מאמר תשיעי חלק י"א
טען עוד
578 -ח- איכות השכר והעונש
ועתה נשיב לשאלה, האם השכר על מצווה אחת ועל מצוות רבות שווה, וכן האם העונש על עבירה אחת ועל עבירות שווה או משתנה לפי רוב ומיעוט המעשים?
579 ונשיב, שמצד משך הזמן בו ניתן השכר או העונש על מצוות ועבירות אין הבדל בין מעשים רבים ומעטים, כי השכר או העונש על מצווה אחת נצחי, אבל יש הבדל באיכות השכר והעונש בין המרבה לממעיט. כמו שבעולם הזה אנו רואים הבדלי מדרגות בטובה, שיש כאלה שהתענוג שלהם הוא המנוחה, ויש שגם אוכלים ושותים היטב, ויש שיש להם גם בגדי פאר, ויש שברשותם דירה רחבה ויפה, ויש שגם זכו בנוסף לכבוד רב, כך גם בעולם הבא יהיו סוגים שונים של אושר ושכר. על אחדים נאמר (תהילים טז, ט): "אף בשרי ישכון לבטח", ועל אחרים נאמר (שם לו, ח): "בצל כנפיך יחסיון", ויש שיזכו (שם ט): ל"ירויון מדשן ביתך", ועל אחרים נאמר (זכריה ג, ד): "והלבש אותך מחלצות", ועל אחרים (שם ז): "נתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", והכוונה שיהיה בין המלאכים הנקראים עומדים כמו שנאמר (ישעיה ו, ב): "שרפים עומדים ממעל לו".
580 מדרגות מעין אלו נמצאות גם באיכות העונש, שאף שאדם שעבר על עבירה אחת יקבל עונש נצחי, עונשו קל מעונשו של אדם שעבר עבירות רבות. כשם שבעולם הזה יש סוגים רבים של עונשים, יש כלואים, ואחרים גם כבולים, ויש כאלה עם אזיקים, וכאלה שבנוסף גם מקבלים מכות. כך בעולם הבא, יש שנאמר עליהם (ישעיה כד, כב): "ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר", ויש שנאמר עליהם (משלי ה, כב): "עונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך", ועל אחרים נאמר (איוב לו, ח): "ואם אסורים בזיקים ילכדון בחבלי עני", ואחרים (ירמיה ל, כג) "סער מתגורר על ראש רשעים יחול".
לב הדברים
ההנאות בעולם שלנו מחולקות לקומות שונות. יש קומות בסיסיות ויש קומות גבוהות יותר. לדוגמה, רס"ג נותן לנו כאן רשימה קצרה של הנאות כמו מנוחה, אכילה, לבוש, דירה וכבוד. אפשר לראות איך כל אחת מהן מקדימה בהכרח את חברתה. אדם לא יכול ליהנות מאוכל טוב כל עוד חסר לו צורך בסיסי יותר של שינה, ומי שחסרים לו בגדים מתאימים, כל כבוד בעולם שיעניקו לו לא יכבד אותו. באותה מידה גם בעולם הבא בזמן קבלת השכר יש הכרח להקדים דברים בסיסיים לפני שניגשים לקומות מורכבות יותר ועמוקות יותר של שכר.
בהתפתחותו הפסיכולוגית של הילד חשוב להקדים את האהבה ותחושת הביטחון, לפני שהוא יוכל לגשת לעניינים חברותיים ומפותחים יותר. בדומה לכך, בעולם הרוחני, אהבת ה' והביטחון בו מעניקים יציבות לנפש האדם, כך שתוכל להתעלות בלא פחד לעולמות רוחניים שאינם מוכרים לה.
להבדיל, גם בעונש ישנן קומות של ענישה. ענישה קלה מספיקה לעובר עברות קלות, כמו אזיקים על ידיו. לפושע גדול יותר צריך בית כלא, ולאחרים מכות ועינויים. כל זה משמש משל לעונש בעולם הרוחני שניתן על עבֵרות בעלות חומרה שונה. יש הבדל בין עונש על עבֵרה פרטית לבין פגיעה באושיות התורה, לבין כפירה גמורה בה', שמנתקת את האדם מכל זכות לקיום רוחני בעולם הבא. בעונש יש ביטוי של צדק ויושר, שהרי כך הם החוקים שנקבעו מראשית היצירה. תפקיד נוסף יש לעונש, והוא לעורר את האדם לאחריות על חייו. הידיעה שבסופו של דבר ישנו דין ומשפט, תביא את הרשעים להיזהר ולהימנע מלבצע את כוונותיהם הרעות. השכר והעונש בעולם הבא, הנמדדים מידה כנגד מידה, מלמדים אותנו שיש תוכן ממשי ורוחני לכל פעולה שאותה אנו עושים במשך חיינו בעולם הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
