ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- פנינת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איתן בן שרה בתיה
הקדמה: נאמר בתורה: "אשה כי תזריע וילדה זכר - וטמאה שבעת ימים... ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה; בכל קודש לא תגע, ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה. ואם נקבה תלד - וטמאה שבועיים כנידתה, וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה. ובמלאת ימי טהרה... תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת... ואם לא תמצא ידה די שה, ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת" 1 . ממשמעות פסוקים אלו למדים אנו, על קיומם של דינים מיוחדים ליולדת בארבעה תחומים: א. בטומאה וטהרה. ב. בכניסה למקדש. ג. באכילת קודשים. ד. בהבאת קרבנות.
דין יולדת כ'מחוסרת כיפורים' – האסורה בכניסה לעזרה ובאכילת קדשים: כמובא לעיל, מבואר בכתוב, שאשה היולדת בן זכר – סופרת שבעה 'ימי טומאה', שבהם היא אסורה לבעלה כנידה. במהלך שבעת ימי הטומאה, אסורה האשה להכנס להר הבית 2 . כמו כן, נאסרת באכילת קודשים, כגון: תרומות ומעשרות ובשר הקרבנות 3 . וכן, מטמאה אדם וכלים, משכב ומושב 4 . לאחר שבעת ימי הטומאה, לזכר או לנקבה, טובלת היולדת בלילה השמיני, או בליל החמשה עשר, ובכך נכנסת האשה ל'ימי טהרה', שהם שלושים ושלושה לזכר, וששים וששה ימים לנקבה. בימים האלה, דינה כטבול-יום, שהוא שני לטומאה 5 . לפיכך, אסורה להכנס לעזרת נשים מדרבנן ולעזרה המקודשת מן התורה 6 . בימים אלה מותר לאשה לאכול מעשר שני, עם זאת, אינה אוכלת תרומה וקודשים. אם נגעה בתרומה - התרומה פסולה וטעונה שריפה, ואם אכלה תרומה - הרי היא לוקה 7 . כמו כן מבואר בפסוקים שב'ימי טהרה', האשה מותרת לבעלה 8 .
דין יולדת – כ'טבולת יום ארוך': כתבו הראשונים בהגדרת מעמדה ההלכתי של היולדת, לאחר שבעת ימי טומאתה, כשטבלה, שהיא בגדר 'טבולת יום ארוך'. פירוש הדברים, שכמו כל טבול יום, שדינו, שהוא מותר בכניסה להר הבית - כך גם האשה מותרת בכניסה להר, אך אסורה בכניסה לעזרה. ופירשו הראשונים: "כלל הוא אצלנו ש[יולדת הממתינה לטהרתה לבן או לבת] יושבת על דם טוהר [ודינה בימים אלה] כמו 'טבול יום'. ולשון התורה ביושבת על דם טוהר: 'בכל קודש לא תגע ואל המקדש [היינו, העזרה] לא תבוא עד מלאת ימי טהרה'". ונחלקו בענין זה, בית שמאי ובית הלל, האם צריכה היולדת לטבול פעם נוספת בתום ימי הטוהר. ולדעת בית הלל נחשבים כל אותם ימי טהרה כיום אחד - וכבר טבלה ואינה צריכה לטבול בשנית. "וכאשר גמרה אותם הימים תהיה כמי שהעריב שמשו שאינו צריך לחזור ולטבול" 9 .
'במלאת ימי טהרה': היולדת אינה מביאה קרבנה ביום ארבעים לזכר, או ביום שמונים לנקבה, אלא ממתינה לשקיעת החמה, ומביאה קרבנה למחרת, שהוא יום ארבעים ואחד לזכר, ויום שמונים ואחד לנקבה, והוא היום שנאמר בו: "ובמלאת ימי טהרה". אם הביאה האשה את קרבנה במהלך ימי הטהרה לא יצאה ידי חובת הקרבנות 10 . ביום הארבעים ואחד – לאשה היולדת בן, וביום השמונים ואחד - ליולדת בת, מביאה האשה את קרבנותיה לשער ניקנור בפתח העזרה. האשה מוגדרת כ'מחוסרת כיפורים', כל עוד לא הביאה את חטאתה, לפיכך, אינה נכנסת לעזרה, כיון שרק לאחר הקרבת החטאת נשלמת טהרתה. אזי רשאית האשה להיכנס לעזרה שבמקדש, לתפילה ולהקרבת קרבנות. לאחר הבאת קרבנותיה של היולדת, מותרת האשה לאכול בקדשים. עם זאת, האשה טובלת במקוה מדרבנן, ככל כהן הטובל לפני אכילת הקדשים, אזי מותרת באכילתם, ככל אדם טהור מישראל 11 .
קרבנות יולדת לעשירה ולמי שאין ידה משגת : הקרבנות שהיולדת מביאה הם; כבש בן שנה לעולה, ובן יונה או תור לחטאת. עם זאת, נאמר בתורה, שאם היולדת עניה ואין ידה משגת להביא כבש, אזי תביא שתי תורים או שני בני יונה, קרבן אחד לעולה והשני לחטאת 12 . יולדת שאין ידה משגת להביא כבש, והביאה את קרבנותיה מן העוף, תביא את שני הקרבנות ממין אחד - או שתי תורים, או שני בני יונה. יולדת זו, לא תביא תור לחטאת ובן יונה לעולה, או להיפך 13 , ואם הביאה את החטאת והעולה שלא ממין אחד – תחזור ותביא את העולה מהמין שהביאה לחטאת 14 .
פנינת המקדש (2)
הרב מכון נזר הקודש
1 - מהו ה'חיל'?
2 - דיני אשה היולדת
טען עוד
סדר הקדשת הקרבנות והקרבתם: היולדת מקריבה תחילה את החטאת ואחר כך את העולה. אף שבתורה 16 נזכרת העולה ראשונה – הקרבת החטאת קודמת, ואפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה 17 . ומכל מקום אם הקריבו הכהנים את עולתה תחילה, ואחר כך את חטאתה – יצאה ידי חובת הקרבן 18 . יש מי שסובר, שכאשר האשה מקדישה את הקרבנות – העולה קודמת, ועל האשה להקדיש את עולתה לפני שתקדיש את חטאתה 19 , אך רוב הראשונים אינם סבורים כן 20 .
החטאת מעכבת מלאכול בקדשים : יולדת שלא הביאה את קרבן החטאת למקדש, הדבר מעכב בעדה מלאכול בקדשים. מאידך, אם לא הקריבה את קרבן העולה שהיא חייבת בו, אין קרבן העולה מעכב, ולפיכך אם הקריבה חטאתה ולא הקריבה עולתה – הרי היא מותרת לאכול בקדשים ולהכנס לעזרה 21 . יולדת שהקריבה חטאתה ומתה – יביאו היורשים את עולתה, אבל אם הקריבה עולתה ומתה – לא יביאו היורשים את חטאתה 22 .
עולת יולדת: כאמור, אחד מן הקרבנות שמביאה היולדת 'במלאת ימי טהרה' הוא קרבן עולה, ומאחר שקרבן זה הוא כבש, אשר מטבע הדברים עולה ממון שאינו בהשגת ידה של כל משפחה, אמרה תורה, שאם אין ידה של היולדת משגת, תביא 'שני תורים או שני בני יונה', כלומר, בן יונה לעולה במקום הכבש 23 . מובא בדברי חז"ל: "ואם לא תמצא ידה די שה" - אין אומרים לה ללוות כסף לקרבן עשירה, וכן אומרים לה לעסוק באומנותה, ולטרוח להשיג דווקא כבש לקרבן, אלא די אם תביא בן יונה או תור לעולה 24 . עולת יולדת טעונה הבאת נסכים 25 , אולם אשה, שידה משגת להביא כבש לעולה, אלא שאין ידה משגת לקנות נסכים לקרבן – די לה אם תביא קרבן עני 26 .
במקום ספק לידה : פעמים, שיש ספק אם האשה חייבת בקרבן יולדת או לא, כגון, שהפילה נפל, ואין אנו יודעים אם הפילה ולד שחייבים עליו קרבן, או הפילה שפיר ללא ולד 27 . במצב זה האשה מביאה כבש לעולה, ומתנה תנאי בעת הבאת הקרבן: אם הפילה דבר שחייבים עליו קרבן – תעלה עולה זו לה לחובה, ואם לאו – יעלה לה קרבן זה לנדבה. לא כן באשר לחטאת, שם לא ניתן להתנות תנאי זה, שכן, חטאת אינה באה בנדבה. לפיכך תביא חטאת העוף, ויזרקו הכהנים את דמה על המזבח 28 , אך לא יאכלו הכהנים את בשרה, שמא היא פטורה מן הקרבן, ונמצא שחטאת זו היא נבלה 29 . חטאת העוף זו, שבאה על הספק – נחלקו בה תנאים מה ייעשה בה, וכתבו הראשונים להלכה, שמביאים אותה לשריפה בבית הדשן 30 .
מאת הרב אבי כהנא
^ 1.ויקרא יב, ב.
^ 2.משנה כלים א, ח. רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, טו. הלכות ביאת מקדש ג, ג.
^ 3.רמב"ם הלכות פסולי המוקרשים יח, ג.
^ 4.רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב ה, א.
^ 5.פרה ח, ז.
^ 6.כלים א, ח. רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, יז. ביאת מקדש ג, ו.
^ 7.כלים א, ה. רמב"ם הלכות פסולי המקודשים יח, יג.
^ 8.נדה לה, ב.
^ 9.פירוש המשנה לרמב"ם נדה י, ו. וראה רמב"ם מטמאי משכב ומושב, ה, ד. שם הרחיב בפרטי ההלכות הנגזרות מהגדרה הלכתית זו. כן נכנס לפרטי ההלכה באשר להנהגת האשה במלאת ימי טהרה, עיין שם.
^ 10.רמב"ם מחוסרי כפרה א, ה.
^ 11.חגיגה כא, א. רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה יד, טו.
^ 12.ויקרא יב,א- ח.
^ 13.משנה קינים שם; רמב"ם פסולי המוקדשין י, א.
^ 14.משנה קינים שם, וכתנא קמא. אבל לדעת בן עזאי שם, הולכים אחר הקורבן הראשון שהביאה, ותביא את הקורבן השני מהמין שהביאה לקורבן הראשון, בין חטאת בין עולה.
^ 15.ראה ערך 'חטאת העוף'.
^ 16. ויקרא יב,ו- ח.
^ 17.תוספתא זבחים י, ב; גמרא זבחים צ, א; ורש"י שם; רמב"ם תמידין ומוספין ט, ח.
^ 18.תוספות זבחים ה, א; ד"ה עולתה. וראה "שערי היכל" לזבחים מערכה רכב.
^ 19.רבנו חיים בתוספות זבחים צ, א; ד"ה למקראה.
^ 20.רש"י זבחים שם ד"ה למקראה; תוספות שם שהקשה על רבנו חיים מהגמרא בערכין; רבנו גרשום ערכין כא, א; מאירי הוריות יג, א; וכן משמע ברמב"ם תמידין ומוספין ט, ו; ראה משנה למלך שם. וראה "שערי היכל" לזבחים מערכה רכז.
^ 21.תורת כוהנים פרשת תזריע פרק ג, ה. רמב"ם מחוסרי כפרה א, ה.
^ 22.משנה קינים ב, ה. וראה ערך חטאת, שאין המתים צריכים כפרה.
^ 23. ויקרא יב, ו- ח. רמב"ם שגגות י, ב. מחוסרי כפרה א, ה.
^ 24.ספרא תזריע פרשה א.
^ 25.רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ב.
^ 26.רמב"ם שגגות י, ב.
^ 27.וראה רמב"ם איסורי ביאה פרק י', שפירט מתי היולדת חייבת בקורבן ומתי היא פטורה.
^ 28.רש"י תמורה לד, א ד"ה חטאת העוף.
^ 29.משנה כריתות א, ד.
^ 30.רמב"ם פסולי המוקדשין יט, י; מחוסרי כפרה א, ו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
















