ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- פנינת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איתן בן שרה בתיה
הקדמה: נאמר בתורה: "אשה כי תזריע וילדה זכר - וטמאה שבעת ימים... ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה; בכל קודש לא תגע, ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה. ואם נקבה תלד - וטמאה שבועיים כנידתה, וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה. ובמלאת ימי טהרה... תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת... ואם לא תמצא ידה די שה, ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת" 1 . ממשמעות פסוקים אלו למדים אנו, על קיומם של דינים מיוחדים ליולדת בארבעה תחומים: א. בטומאה וטהרה. ב. בכניסה למקדש. ג. באכילת קודשים. ד. בהבאת קרבנות.
דין יולדת כ'מחוסרת כיפורים' – האסורה בכניסה לעזרה ובאכילת קדשים: כמובא לעיל, מבואר בכתוב, שאשה היולדת בן זכר – סופרת שבעה 'ימי טומאה', שבהם היא אסורה לבעלה כנידה. במהלך שבעת ימי הטומאה, אסורה האשה להכנס להר הבית 2 . כמו כן, נאסרת באכילת קודשים, כגון: תרומות ומעשרות ובשר הקרבנות 3 . וכן, מטמאה אדם וכלים, משכב ומושב 4 . לאחר שבעת ימי הטומאה, לזכר או לנקבה, טובלת היולדת בלילה השמיני, או בליל החמשה עשר, ובכך נכנסת האשה ל'ימי טהרה', שהם שלושים ושלושה לזכר, וששים וששה ימים לנקבה. בימים האלה, דינה כטבול-יום, שהוא שני לטומאה 5 . לפיכך, אסורה להכנס לעזרת נשים מדרבנן ולעזרה המקודשת מן התורה 6 . בימים אלה מותר לאשה לאכול מעשר שני, עם זאת, אינה אוכלת תרומה וקודשים. אם נגעה בתרומה - התרומה פסולה וטעונה שריפה, ואם אכלה תרומה - הרי היא לוקה 7 . כמו כן מבואר בפסוקים שב'ימי טהרה', האשה מותרת לבעלה 8 .
דין יולדת – כ'טבולת יום ארוך': כתבו הראשונים בהגדרת מעמדה ההלכתי של היולדת, לאחר שבעת ימי טומאתה, כשטבלה, שהיא בגדר 'טבולת יום ארוך'. פירוש הדברים, שכמו כל טבול יום, שדינו, שהוא מותר בכניסה להר הבית - כך גם האשה מותרת בכניסה להר, אך אסורה בכניסה לעזרה. ופירשו הראשונים: "כלל הוא אצלנו ש[יולדת הממתינה לטהרתה לבן או לבת] יושבת על דם טוהר [ודינה בימים אלה] כמו 'טבול יום'. ולשון התורה ביושבת על דם טוהר: 'בכל קודש לא תגע ואל המקדש [היינו, העזרה] לא תבוא עד מלאת ימי טהרה'". ונחלקו בענין זה, בית שמאי ובית הלל, האם צריכה היולדת לטבול פעם נוספת בתום ימי הטוהר. ולדעת בית הלל נחשבים כל אותם ימי טהרה כיום אחד - וכבר טבלה ואינה צריכה לטבול בשנית. "וכאשר גמרה אותם הימים תהיה כמי שהעריב שמשו שאינו צריך לחזור ולטבול" 9 .
'במלאת ימי טהרה': היולדת אינה מביאה קרבנה ביום ארבעים לזכר, או ביום שמונים לנקבה, אלא ממתינה לשקיעת החמה, ומביאה קרבנה למחרת, שהוא יום ארבעים ואחד לזכר, ויום שמונים ואחד לנקבה, והוא היום שנאמר בו: "ובמלאת ימי טהרה". אם הביאה האשה את קרבנה במהלך ימי הטהרה לא יצאה ידי חובת הקרבנות 10 . ביום הארבעים ואחד – לאשה היולדת בן, וביום השמונים ואחד - ליולדת בת, מביאה האשה את קרבנותיה לשער ניקנור בפתח העזרה. האשה מוגדרת כ'מחוסרת כיפורים', כל עוד לא הביאה את חטאתה, לפיכך, אינה נכנסת לעזרה, כיון שרק לאחר הקרבת החטאת נשלמת טהרתה. אזי רשאית האשה להיכנס לעזרה שבמקדש, לתפילה ולהקרבת קרבנות. לאחר הבאת קרבנותיה של היולדת, מותרת האשה לאכול בקדשים. עם זאת, האשה טובלת במקוה מדרבנן, ככל כהן הטובל לפני אכילת הקדשים, אזי מותרת באכילתם, ככל אדם טהור מישראל 11 .
קרבנות יולדת לעשירה ולמי שאין ידה משגת : הקרבנות שהיולדת מביאה הם; כבש בן שנה לעולה, ובן יונה או תור לחטאת. עם זאת, נאמר בתורה, שאם היולדת עניה ואין ידה משגת להביא כבש, אזי תביא שתי תורים או שני בני יונה, קרבן אחד לעולה והשני לחטאת 12 . יולדת שאין ידה משגת להביא כבש, והביאה את קרבנותיה מן העוף, תביא את שני הקרבנות ממין אחד - או שתי תורים, או שני בני יונה. יולדת זו, לא תביא תור לחטאת ובן יונה לעולה, או להיפך 13 , ואם הביאה את החטאת והעולה שלא ממין אחד – תחזור ותביא את העולה מהמין שהביאה לחטאת 14 .
פנינת המקדש (2)
הרב מכון נזר הקודש
1 - מהו ה'חיל'?
2 - דיני אשה היולדת
טען עוד
סדר הקדשת הקרבנות והקרבתם: היולדת מקריבה תחילה את החטאת ואחר כך את העולה. אף שבתורה 16 נזכרת העולה ראשונה – הקרבת החטאת קודמת, ואפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה 17 . ומכל מקום אם הקריבו הכהנים את עולתה תחילה, ואחר כך את חטאתה – יצאה ידי חובת הקרבן 18 . יש מי שסובר, שכאשר האשה מקדישה את הקרבנות – העולה קודמת, ועל האשה להקדיש את עולתה לפני שתקדיש את חטאתה 19 , אך רוב הראשונים אינם סבורים כן 20 .
החטאת מעכבת מלאכול בקדשים : יולדת שלא הביאה את קרבן החטאת למקדש, הדבר מעכב בעדה מלאכול בקדשים. מאידך, אם לא הקריבה את קרבן העולה שהיא חייבת בו, אין קרבן העולה מעכב, ולפיכך אם הקריבה חטאתה ולא הקריבה עולתה – הרי היא מותרת לאכול בקדשים ולהכנס לעזרה 21 . יולדת שהקריבה חטאתה ומתה – יביאו היורשים את עולתה, אבל אם הקריבה עולתה ומתה – לא יביאו היורשים את חטאתה 22 .
עולת יולדת: כאמור, אחד מן הקרבנות שמביאה היולדת 'במלאת ימי טהרה' הוא קרבן עולה, ומאחר שקרבן זה הוא כבש, אשר מטבע הדברים עולה ממון שאינו בהשגת ידה של כל משפחה, אמרה תורה, שאם אין ידה של היולדת משגת, תביא 'שני תורים או שני בני יונה', כלומר, בן יונה לעולה במקום הכבש 23 . מובא בדברי חז"ל: "ואם לא תמצא ידה די שה" - אין אומרים לה ללוות כסף לקרבן עשירה, וכן אומרים לה לעסוק באומנותה, ולטרוח להשיג דווקא כבש לקרבן, אלא די אם תביא בן יונה או תור לעולה 24 . עולת יולדת טעונה הבאת נסכים 25 , אולם אשה, שידה משגת להביא כבש לעולה, אלא שאין ידה משגת לקנות נסכים לקרבן – די לה אם תביא קרבן עני 26 .
במקום ספק לידה : פעמים, שיש ספק אם האשה חייבת בקרבן יולדת או לא, כגון, שהפילה נפל, ואין אנו יודעים אם הפילה ולד שחייבים עליו קרבן, או הפילה שפיר ללא ולד 27 . במצב זה האשה מביאה כבש לעולה, ומתנה תנאי בעת הבאת הקרבן: אם הפילה דבר שחייבים עליו קרבן – תעלה עולה זו לה לחובה, ואם לאו – יעלה לה קרבן זה לנדבה. לא כן באשר לחטאת, שם לא ניתן להתנות תנאי זה, שכן, חטאת אינה באה בנדבה. לפיכך תביא חטאת העוף, ויזרקו הכהנים את דמה על המזבח 28 , אך לא יאכלו הכהנים את בשרה, שמא היא פטורה מן הקרבן, ונמצא שחטאת זו היא נבלה 29 . חטאת העוף זו, שבאה על הספק – נחלקו בה תנאים מה ייעשה בה, וכתבו הראשונים להלכה, שמביאים אותה לשריפה בבית הדשן 30 .
מאת הרב אבי כהנא
^ 1.ויקרא יב, ב.
^ 2.משנה כלים א, ח. רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, טו. הלכות ביאת מקדש ג, ג.
^ 3.רמב"ם הלכות פסולי המוקרשים יח, ג.
^ 4.רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב ה, א.
^ 5.פרה ח, ז.
^ 6.כלים א, ח. רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, יז. ביאת מקדש ג, ו.
^ 7.כלים א, ה. רמב"ם הלכות פסולי המקודשים יח, יג.
^ 8.נדה לה, ב.
^ 9.פירוש המשנה לרמב"ם נדה י, ו. וראה רמב"ם מטמאי משכב ומושב, ה, ד. שם הרחיב בפרטי ההלכות הנגזרות מהגדרה הלכתית זו. כן נכנס לפרטי ההלכה באשר להנהגת האשה במלאת ימי טהרה, עיין שם.
^ 10.רמב"ם מחוסרי כפרה א, ה.
^ 11.חגיגה כא, א. רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה יד, טו.
^ 12.ויקרא יב,א- ח.
^ 13.משנה קינים שם; רמב"ם פסולי המוקדשין י, א.
^ 14.משנה קינים שם, וכתנא קמא. אבל לדעת בן עזאי שם, הולכים אחר הקורבן הראשון שהביאה, ותביא את הקורבן השני מהמין שהביאה לקורבן הראשון, בין חטאת בין עולה.
^ 15.ראה ערך 'חטאת העוף'.
^ 16. ויקרא יב,ו- ח.
^ 17.תוספתא זבחים י, ב; גמרא זבחים צ, א; ורש"י שם; רמב"ם תמידין ומוספין ט, ח.
^ 18.תוספות זבחים ה, א; ד"ה עולתה. וראה "שערי היכל" לזבחים מערכה רכב.
^ 19.רבנו חיים בתוספות זבחים צ, א; ד"ה למקראה.
^ 20.רש"י זבחים שם ד"ה למקראה; תוספות שם שהקשה על רבנו חיים מהגמרא בערכין; רבנו גרשום ערכין כא, א; מאירי הוריות יג, א; וכן משמע ברמב"ם תמידין ומוספין ט, ו; ראה משנה למלך שם. וראה "שערי היכל" לזבחים מערכה רכז.
^ 21.תורת כוהנים פרשת תזריע פרק ג, ה. רמב"ם מחוסרי כפרה א, ה.
^ 22.משנה קינים ב, ה. וראה ערך חטאת, שאין המתים צריכים כפרה.
^ 23. ויקרא יב, ו- ח. רמב"ם שגגות י, ב. מחוסרי כפרה א, ה.
^ 24.ספרא תזריע פרשה א.
^ 25.רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ב.
^ 26.רמב"ם שגגות י, ב.
^ 27.וראה רמב"ם איסורי ביאה פרק י', שפירט מתי היולדת חייבת בקורבן ומתי היא פטורה.
^ 28.רש"י תמורה לד, א ד"ה חטאת העוף.
^ 29.משנה כריתות א, ד.
^ 30.רמב"ם פסולי המוקדשין יט, י; מחוסרי כפרה א, ו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
