ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בית המקדש
- פנינת המקדש
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איתן בן שרה בתיה
הקדמה: נאמר בתורה: "אשה כי תזריע וילדה זכר - וטמאה שבעת ימים... ושלושים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה; בכל קודש לא תגע, ואל המקדש לא תבוא עד מלאת ימי טהרה. ואם נקבה תלד - וטמאה שבועיים כנידתה, וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה. ובמלאת ימי טהרה... תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת... ואם לא תמצא ידה די שה, ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת" 1 . ממשמעות פסוקים אלו למדים אנו, על קיומם של דינים מיוחדים ליולדת בארבעה תחומים: א. בטומאה וטהרה. ב. בכניסה למקדש. ג. באכילת קודשים. ד. בהבאת קרבנות.
דין יולדת כ'מחוסרת כיפורים' – האסורה בכניסה לעזרה ובאכילת קדשים: כמובא לעיל, מבואר בכתוב, שאשה היולדת בן זכר – סופרת שבעה 'ימי טומאה', שבהם היא אסורה לבעלה כנידה. במהלך שבעת ימי הטומאה, אסורה האשה להכנס להר הבית 2 . כמו כן, נאסרת באכילת קודשים, כגון: תרומות ומעשרות ובשר הקרבנות 3 . וכן, מטמאה אדם וכלים, משכב ומושב 4 . לאחר שבעת ימי הטומאה, לזכר או לנקבה, טובלת היולדת בלילה השמיני, או בליל החמשה עשר, ובכך נכנסת האשה ל'ימי טהרה', שהם שלושים ושלושה לזכר, וששים וששה ימים לנקבה. בימים האלה, דינה כטבול-יום, שהוא שני לטומאה 5 . לפיכך, אסורה להכנס לעזרת נשים מדרבנן ולעזרה המקודשת מן התורה 6 . בימים אלה מותר לאשה לאכול מעשר שני, עם זאת, אינה אוכלת תרומה וקודשים. אם נגעה בתרומה - התרומה פסולה וטעונה שריפה, ואם אכלה תרומה - הרי היא לוקה 7 . כמו כן מבואר בפסוקים שב'ימי טהרה', האשה מותרת לבעלה 8 .
דין יולדת – כ'טבולת יום ארוך': כתבו הראשונים בהגדרת מעמדה ההלכתי של היולדת, לאחר שבעת ימי טומאתה, כשטבלה, שהיא בגדר 'טבולת יום ארוך'. פירוש הדברים, שכמו כל טבול יום, שדינו, שהוא מותר בכניסה להר הבית - כך גם האשה מותרת בכניסה להר, אך אסורה בכניסה לעזרה. ופירשו הראשונים: "כלל הוא אצלנו ש[יולדת הממתינה לטהרתה לבן או לבת] יושבת על דם טוהר [ודינה בימים אלה] כמו 'טבול יום'. ולשון התורה ביושבת על דם טוהר: 'בכל קודש לא תגע ואל המקדש [היינו, העזרה] לא תבוא עד מלאת ימי טהרה'". ונחלקו בענין זה, בית שמאי ובית הלל, האם צריכה היולדת לטבול פעם נוספת בתום ימי הטוהר. ולדעת בית הלל נחשבים כל אותם ימי טהרה כיום אחד - וכבר טבלה ואינה צריכה לטבול בשנית. "וכאשר גמרה אותם הימים תהיה כמי שהעריב שמשו שאינו צריך לחזור ולטבול" 9 .
'במלאת ימי טהרה': היולדת אינה מביאה קרבנה ביום ארבעים לזכר, או ביום שמונים לנקבה, אלא ממתינה לשקיעת החמה, ומביאה קרבנה למחרת, שהוא יום ארבעים ואחד לזכר, ויום שמונים ואחד לנקבה, והוא היום שנאמר בו: "ובמלאת ימי טהרה". אם הביאה האשה את קרבנה במהלך ימי הטהרה לא יצאה ידי חובת הקרבנות 10 . ביום הארבעים ואחד – לאשה היולדת בן, וביום השמונים ואחד - ליולדת בת, מביאה האשה את קרבנותיה לשער ניקנור בפתח העזרה. האשה מוגדרת כ'מחוסרת כיפורים', כל עוד לא הביאה את חטאתה, לפיכך, אינה נכנסת לעזרה, כיון שרק לאחר הקרבת החטאת נשלמת טהרתה. אזי רשאית האשה להיכנס לעזרה שבמקדש, לתפילה ולהקרבת קרבנות. לאחר הבאת קרבנותיה של היולדת, מותרת האשה לאכול בקדשים. עם זאת, האשה טובלת במקוה מדרבנן, ככל כהן הטובל לפני אכילת הקדשים, אזי מותרת באכילתם, ככל אדם טהור מישראל 11 .
קרבנות יולדת לעשירה ולמי שאין ידה משגת : הקרבנות שהיולדת מביאה הם; כבש בן שנה לעולה, ובן יונה או תור לחטאת. עם זאת, נאמר בתורה, שאם היולדת עניה ואין ידה משגת להביא כבש, אזי תביא שתי תורים או שני בני יונה, קרבן אחד לעולה והשני לחטאת 12 . יולדת שאין ידה משגת להביא כבש, והביאה את קרבנותיה מן העוף, תביא את שני הקרבנות ממין אחד - או שתי תורים, או שני בני יונה. יולדת זו, לא תביא תור לחטאת ובן יונה לעולה, או להיפך 13 , ואם הביאה את החטאת והעולה שלא ממין אחד – תחזור ותביא את העולה מהמין שהביאה לחטאת 14 .
פנינת המקדש (2)
הרב מכון נזר הקודש
1 - מהו ה'חיל'?
2 - דיני אשה היולדת
טען עוד
סדר הקדשת הקרבנות והקרבתם: היולדת מקריבה תחילה את החטאת ואחר כך את העולה. אף שבתורה 16 נזכרת העולה ראשונה – הקרבת החטאת קודמת, ואפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה 17 . ומכל מקום אם הקריבו הכהנים את עולתה תחילה, ואחר כך את חטאתה – יצאה ידי חובת הקרבן 18 . יש מי שסובר, שכאשר האשה מקדישה את הקרבנות – העולה קודמת, ועל האשה להקדיש את עולתה לפני שתקדיש את חטאתה 19 , אך רוב הראשונים אינם סבורים כן 20 .
החטאת מעכבת מלאכול בקדשים : יולדת שלא הביאה את קרבן החטאת למקדש, הדבר מעכב בעדה מלאכול בקדשים. מאידך, אם לא הקריבה את קרבן העולה שהיא חייבת בו, אין קרבן העולה מעכב, ולפיכך אם הקריבה חטאתה ולא הקריבה עולתה – הרי היא מותרת לאכול בקדשים ולהכנס לעזרה 21 . יולדת שהקריבה חטאתה ומתה – יביאו היורשים את עולתה, אבל אם הקריבה עולתה ומתה – לא יביאו היורשים את חטאתה 22 .
עולת יולדת: כאמור, אחד מן הקרבנות שמביאה היולדת 'במלאת ימי טהרה' הוא קרבן עולה, ומאחר שקרבן זה הוא כבש, אשר מטבע הדברים עולה ממון שאינו בהשגת ידה של כל משפחה, אמרה תורה, שאם אין ידה של היולדת משגת, תביא 'שני תורים או שני בני יונה', כלומר, בן יונה לעולה במקום הכבש 23 . מובא בדברי חז"ל: "ואם לא תמצא ידה די שה" - אין אומרים לה ללוות כסף לקרבן עשירה, וכן אומרים לה לעסוק באומנותה, ולטרוח להשיג דווקא כבש לקרבן, אלא די אם תביא בן יונה או תור לעולה 24 . עולת יולדת טעונה הבאת נסכים 25 , אולם אשה, שידה משגת להביא כבש לעולה, אלא שאין ידה משגת לקנות נסכים לקרבן – די לה אם תביא קרבן עני 26 .
במקום ספק לידה : פעמים, שיש ספק אם האשה חייבת בקרבן יולדת או לא, כגון, שהפילה נפל, ואין אנו יודעים אם הפילה ולד שחייבים עליו קרבן, או הפילה שפיר ללא ולד 27 . במצב זה האשה מביאה כבש לעולה, ומתנה תנאי בעת הבאת הקרבן: אם הפילה דבר שחייבים עליו קרבן – תעלה עולה זו לה לחובה, ואם לאו – יעלה לה קרבן זה לנדבה. לא כן באשר לחטאת, שם לא ניתן להתנות תנאי זה, שכן, חטאת אינה באה בנדבה. לפיכך תביא חטאת העוף, ויזרקו הכהנים את דמה על המזבח 28 , אך לא יאכלו הכהנים את בשרה, שמא היא פטורה מן הקרבן, ונמצא שחטאת זו היא נבלה 29 . חטאת העוף זו, שבאה על הספק – נחלקו בה תנאים מה ייעשה בה, וכתבו הראשונים להלכה, שמביאים אותה לשריפה בבית הדשן 30 .
מאת הרב אבי כהנא
^ 1.ויקרא יב, ב.
^ 2.משנה כלים א, ח. רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, טו. הלכות ביאת מקדש ג, ג.
^ 3.רמב"ם הלכות פסולי המוקרשים יח, ג.
^ 4.רמב"ם הלכות מטמאי משכב ומושב ה, א.
^ 5.פרה ח, ז.
^ 6.כלים א, ח. רמב"ם הלכות בית הבחירה ז, יז. ביאת מקדש ג, ו.
^ 7.כלים א, ה. רמב"ם הלכות פסולי המקודשים יח, יג.
^ 8.נדה לה, ב.
^ 9.פירוש המשנה לרמב"ם נדה י, ו. וראה רמב"ם מטמאי משכב ומושב, ה, ד. שם הרחיב בפרטי ההלכות הנגזרות מהגדרה הלכתית זו. כן נכנס לפרטי ההלכה באשר להנהגת האשה במלאת ימי טהרה, עיין שם.
^ 10.רמב"ם מחוסרי כפרה א, ה.
^ 11.חגיגה כא, א. רמב"ם הלכות שאר אבות הטומאה יד, טו.
^ 12.ויקרא יב,א- ח.
^ 13.משנה קינים שם; רמב"ם פסולי המוקדשין י, א.
^ 14.משנה קינים שם, וכתנא קמא. אבל לדעת בן עזאי שם, הולכים אחר הקורבן הראשון שהביאה, ותביא את הקורבן השני מהמין שהביאה לקורבן הראשון, בין חטאת בין עולה.
^ 15.ראה ערך 'חטאת העוף'.
^ 16. ויקרא יב,ו- ח.
^ 17.תוספתא זבחים י, ב; גמרא זבחים צ, א; ורש"י שם; רמב"ם תמידין ומוספין ט, ח.
^ 18.תוספות זבחים ה, א; ד"ה עולתה. וראה "שערי היכל" לזבחים מערכה רכב.
^ 19.רבנו חיים בתוספות זבחים צ, א; ד"ה למקראה.
^ 20.רש"י זבחים שם ד"ה למקראה; תוספות שם שהקשה על רבנו חיים מהגמרא בערכין; רבנו גרשום ערכין כא, א; מאירי הוריות יג, א; וכן משמע ברמב"ם תמידין ומוספין ט, ו; ראה משנה למלך שם. וראה "שערי היכל" לזבחים מערכה רכז.
^ 21.תורת כוהנים פרשת תזריע פרק ג, ה. רמב"ם מחוסרי כפרה א, ה.
^ 22.משנה קינים ב, ה. וראה ערך חטאת, שאין המתים צריכים כפרה.
^ 23. ויקרא יב, ו- ח. רמב"ם שגגות י, ב. מחוסרי כפרה א, ה.
^ 24.ספרא תזריע פרשה א.
^ 25.רמב"ם מעשה הקרבנות ב, ב.
^ 26.רמב"ם שגגות י, ב.
^ 27.וראה רמב"ם איסורי ביאה פרק י', שפירט מתי היולדת חייבת בקורבן ומתי היא פטורה.
^ 28.רש"י תמורה לד, א ד"ה חטאת העוף.
^ 29.משנה כריתות א, ד.
^ 30.רמב"ם פסולי המוקדשין יט, י; מחוסרי כפרה א, ו.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
דיני פלסטר בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו בצד של החזקים!
איך ללמוד אמונה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
משמעות המילים והדיבור שלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
