ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
476 וּבְסִפּוּר הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים, יִסְבְּרוּ* גַּם כֵּן (שמות יד כב): וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם, שֶׁבָּאוּ בְּתוֹךְ חֵיל פַּרְעֹה, וְהֵם עוֹמְדִים מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל יְבֵשִׁים, כִּי הַחַיִל יְדֻמֶּה לַמַּיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסַנְחֵרִיב (ישעיה ח, ז): וְלָכֵן הִנֵּה ה' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר. אַף בְּפַרְעֹה עַצְמוֹ אָמַר (ירמיה מז, א-ב): בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת עַזָּה, כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף. 477 וְיִסְבְּרוּ בְּוַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד (יהושע י, יג), בְּהֵרָאוֹת הַמַּלְכוּת וְרוֹמְמוּתָהּ, כַּאֲשֶׁר דִּמָּה הֲסָרָתָהּ וְחֻלְשָׁתָהּ בְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ, בְּאָמְרוֹ (מיכה ג, ו): וּבָאָה הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַנְּבִיאִים וְקָדַר עֲלֵיהֶם הַיּוֹם, וְאָמַר עוֹד (ירמיה טו, ט): בָּא שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם, וְאָמַר בְּתִקּוּן זֶה (ישעיה ל, כו): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וגו', 478 עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מוֹפֵת וְלֹא אוֹת שֶׁלֹּא יֵצֵא מִפְּשׁוּטוֹ וִיבַטְּלוֹ. 479 וְתֵדַע מִי שֶׁמְּחַיֵּב אוֹ מַכְשִׁיר לִסְבֹּר בְּסִפּוּר תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהֵם מְשָׁלִים, מִפְּנֵי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיִּסְבְּרוּ בָּם דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, שֶׁמִּתְחַיֵּב לְחַיֵּב וּלְהַכְשִׁיר לַדִּבּוּר בְּסִפּוּר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וּבְכָל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים וְכָל הַמִּצְווֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת עַד שֶׁיְּשִׂימֵם כֻּלָּם מְשָׁלִים, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּסְבְּרוּ בָּם סְבָרוֹת, וְאִם יְקַבֵּל זֶה עַל עַצְמוֹ, יֵצֵא מִכְּלַל תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל, וְאִם יְמָאֵן לַעֲשׂוֹת כֵּן, יְבַטֵּל מַה שֶּׁהִקְשָׁה עָלֵינוּ בְּכָמוֹהוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.
___________________________
יִסְבְּרוּ – אותם המפרשים את הכתוב על דרך המשל והמליצה.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
85 - מאמר תשיעי חלק י"ג
86 - מאמר תשיעי חלק י"ב
87 - מאמר תשיעי חלק י"א
טען עוד
476 בדרך זו ניתן להוציא מפשוטם את כל הפסוקים העוסקים בניסים שנעשו לעם ישראל, וכך לשלול את מציאות הנס. ניתן לפרש שכוונת הפסוק (שמות יד, כב): "ויבואו בני ישראל ביבשה בתוך הים, והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", שבני ישראל באו בתוך חיל פרעה, והחיילים עמדו מימין ומשמאל, כי ראינו שהצבא נמשל למים, כמו שאמר ישעיה (ח, ז) על כיבוש צבא סנחריב את ישראל: "ולכן הנה אדני מעלה עליכם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ", וכן נאמר על צבא מצרים (ירמיה מז, א-ב): "בטרם יכה פרעה את עזה, כה אמר ה' הנה מים עולים מצפון והיו לנחל שוטף".
477 ביחס לנס עמידת השמש ליהושע (י, יג): "וידום השמש וירח עמד" ניתן לומר, שהכוונה שמלכותו התבססה. את הקשר בין זריחת החמה ושקיעתה לשלטון, אנו מוצאים במיכה (ג, ה-ו): "כה אמר ה' על הנביאים המתעים את עמי... ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום", וכן נאמר על חורבן ירושלים (ירמיה טו, ט): "בא שמשה בעוד יומם בושה וחפרה, ושאריתם לחרב אתן לפני אויביהם נאום ה'", וכן בגאולת עם ישראל ותקומת שלטונם נאמר (ישעיה ל, כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה".
478 בדרך זו ניתן להמשיך ולהמשיל את כל התורה, עד שלא יישאר נס אחד שיפורש כראוי ויבוטלו כל הניסים.
479 אם כן, אדם הסובר שיש להסביר את כל הפסוקים המתארים את תחיית המתים בצורה אלגורית, יהיה מוכרח לפרש כך גם את המצוות, סיפורי הבריאה בבראשית ואת כל הניסים שנעשו לעם ישראל. לא יתכן לומר: אני סובר שכל הניסים והמצוות נעשו בפועל ורק את הנבואות של תחיית המתים לבאר אחרת.
מי שמתעקש להסביר בדרך שהבאנו לעיל את המצוות, הניסים ותחיית המתים, הרי כבר יצא מכלל ישראל, מפני שלא יתכן שיהודי לא יאמין בנושאים אלו.
לב הדברים
רס"ג מביא את דעת האנשים שחשבו לומר על פסוקי תחיית המתים שהם משל. היתרון לכאורה בהפיכת התורה למשלים היא התפיסה שהתורה, שהיא מופשטת-אלוהית, היא תאורטית בלבד. ואנחנו, "בני האדם" שהתורה ניתנה להם, יכולים לפרש אותה כטוב בעינינו. לכן התורה תתפרש כספר מוסר אלוהי שמנותק מחיינו הפרטיים, שרק בא להציע דרך התנהגות טובה יותר.
אלא שתורת ישראל היא ממש לא ספר חוקים תיאורטי בלבד. התורה מונחת בעולם, והיא מספרת לנו על הניסים שקרו במצרים ומיד אחר-כך על ההשלכות בעקבות כך: "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". כך גם לכל שאר הנִסים בתנ"ך יש תפקיד. מעולם לא עשה הקב"ה נס בלי שיראו אותו בני אדם, מכיון שתפקיד הנס הוא לקדם אותנו להבנה חדשה. החשיבות של הנס היא בהשלכות שלו עלינו, ולכן יש ללמוד את הנִסים, ולהעמיק מה הקב"ה רצה ללמד אותנו בהם. לדוגמה, קריאת ים סוף מבררת שהטבע לא עומד כנגד עם ישראל, להיפך – הוא מתכופף כדי לאפשר לעם ישראל לבצע תפקידו.
אם כן מתברר שרס"ג מלמד אותנו לראות איך התורה מכוונת אלינו, בין בסיפורי הנִסים שקרו באמת ובין בקיום המצוות שאותן עלינו לקיים בפועל ממש. ממילא גם נלמד את הפסוקים שעוסקים בתחיית המתים כפשט המקראות.
עירוב תבשילין
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מתי נכון לומר סליחות ?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
