ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מעניין שבאותו יום, א' אייר, חל גם יום ההילולא של רבי עקיבא יוסף שלזינגר, 'חוזה המדינה היהודית' הראשון, שכתב תוכנית שלימה להקמת מדינה יהודית ומוסדותיה, מתוך רצון להקים כאן מדינת הלכה דתית, שתהווה תריס בפני הרפורמים שהלכו והתפשטו באירופה. בהמשך – עלה לארץ והיה ממייסדי 'אם המושבות' – פתח תקווה.
ומתאימים לשני גדולי עולם אלו, הדברים שאמר רבי ישראל מרוז'ין על עלייתו של רבי מנחם מנדל – 'נסיעת רבי מנדל לארץ הקדושה הייתה באותה בחינה כמו נסיעת אברהם אבינו. כוונתם הייתה לסול דרך לפני ה' ולפני ישראל'. ואכן, מכוח מעשיהם משתלשלת ובאה שיבת עם ישראל לארצנו הקדושה, ומכוח זה בדור האחרון ההתעוררות הגדולה לתנועת התשובה לאבינו שבשמיים.
המידה המיוחדת שבלטה ברבי מנחם מנדל הייתה מידת הענווה והשפלות, ועל אגרותיו מארץ ישראל היה רגיל לחתום: 'השפל באמת'. דרך מיוחדת הייתה לו במידת הענווה, וכך מספרים –
כשהגיע מנחם מנדל לגיל 11 התחיל לומד בבית מדרשו של המגיד ממזריטש זי"ע, והמגיד חיבב אותו מאד. פעם אחת ראה אותו המגיד, כשהוא מתהלך בבית בפנים של גאווה, וכיפתו שמוטה על ראשו מן הצד. המגיד ניגש אליו ושאלו – 'כמה דפי גמרא למדת היום'?
'ששה', השיב הנער.
'אם לאחר ששה דפים', אמר המגיד, 'שמוטה הכיפה בקצה הראש, כמה דפים נחוצים כדי להשמיטה לגמרי'?
החליט המגיד לקחת את הנער לרבו הבעל שם טוב הקדוש. כשהגיעו בערב שבת למז'יבוז', הלך המגיד מיד לבית הבעש"ט, ואילו הנער התייפה והסתרק בשקידה יתירה כמנהגו עד סוף ימיו. במוצאי שבת סיפר להם הבעש"ט מעשה בשור ומחרישה, שהיה משל על כל קורות חייו של הנער. אחר כך אמר הבעש"ט למגיד: "הנער הגאה הזה הוא שפל רוח באמת".
מידה זו של שפלות רוח פנימית המוסתרת במעשי גאווה חיצוניים הייתה מידתו של רבי מנחם מנדל עד סוף ימיו. כך לפני שעלה לארץ נסע לבקר את ה'תולדות יעקב יוסף'. רבי מנחם הגיע בעגלה רתומה לשלושה סוסים, בנעליים מקושטות בחפתים של כסף, ונכנס לבית ה'תולדות' בלי מצנפת ובלי אבנט, כשמקטרת ארוכה בפיו. שאלו תלמידי ה'תולדות' את רבם – מה מצא באיש זה?
ענה ה'תולדות' – "מלך שיצא למלחמה הצפין את אוצרותיו במקומות בטוחים, אבל את מרגליותיו שליבו קשור בהן קבר בגל של אפר, כי ידע ששם לא יחפשו. כך הצפין רבי מנחם את שפלות רוחו, כדי שכוחות הרע לא יוכלו לנגוע בה, בגל האפר של היהירות".
כך היה רבי מנחם מנדל ל'צבר' הראשון, בן ארץ ישראל המתוק וקדוש מבפנים וקוצני מבחוץ.
ואכן, יש קשר פנימי עמוק בין מידת הענווה, ובמיוחד – הענווה העמוקה ביותר המוסתרת בגל היהירות לבין ארץ ישראל. מהפסוק בתהילים (לז) "וענווים ירשו ארץ", למד הרב קוק זי"ע (מידות ראיה, גאווה) על הקשר בין ארץ ישראל לענווה פנימית – "מי שמתאמץ לזכות להסרת הגאווה מליבו יזכה לאהבת ארץ ישראל". (ובמקביל) – "האוהב את ארץ ישראל באמת יזכה לשנוא את הגאווה".
נשים לב, שבשני המאמרים מדובר על עבודה פנימית – הגאווה מוסרת מהלב הפנימי, ואהבת ארץ ישראל צריכה להיות 'באמת' המבטאת את הפנימיות. ואכן, ארץ ישראל מתאימה לעבודה פנימית, כפי שאומרת הגמרא שתלמידי החכמים שבחו"ל מצויינים בלבושיהם, ואילו לתלמידים חכמים של ארץ ישראל אין צורך בכך, כי פנימיותם הגדולה היא שמדברת. מדוע?
רוב מעשי המצוות הם מפגש גלוי עם ה'. אדם עושה מעשה או לומד תורה, וברור שמעשה זה עניינו לחבר אותו לה'. לעומת זאת, ארץ ישראל היא שגרת החיים היום יומיים. אדם גר וחי במקום מסויים, שם חייו, מה מחבר אותו בכך לה'? קל לפספס ולגור בארץ ולא לחוש בה את משק כנפי השכינה.
אולם זה בדיוק עניינה של ארץ ישראל – לחיות את החיים הרגילים ודרכם לפתוח את הלב לעומק הפנימיות שבחיים המחוברת לה'. וזו בדיוק ענווה פנימית – אדם עושה את אותם מעשים, אך בעומק פנימיותו חש ומרגיש שכל כולו וכל מעשיו בטלים לה'.
וכך סיפר רבי מנחם מנדל בעצמו – "דבר זה השגתי בארץ ישראל, כשאני רואה חבילה של קש מונחת ברחוב, הרי דבר זה שהיא מונחת לאורך ולא לרוחב, הוא בעיני גילוי שכינה".
נזכה, ובימים אלה עת מודים אנו לה' על השבת שכינתו לציון, נאחז במידת הענווה ונחוש בפנימיות ליבנו איך כל מעשינו הם מכח מעשי ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
