ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
וכך משמע מכל אותה הפרשה, עצם הופעתו של יתרו היתה בגלל השמחה על טובתם של ישראל. נאמר "וישמע יתרו" ושאלו חז"ל (זבחים דף קטז עמוד א) "מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא", ולאחר מכן אנו מוצאים את ההתענינות של יתרו בכל מה שקרה לישראל, "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה': וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם: ", אור החיים הק' לומד מכאן את גודל אהבת ישראל של יתרו ששמח על כל פרטי הטובה שלהם, ומפרש "ויחד" שנעשה בשרו חידודין חידודין מרוב שמחה עד שכמעט התעלף והרגיש זאת בבשרו.
"וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם", ואמרו חז"ל (סנהדרין דף צד עמוד א) "תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'". לכאורה הרי ישראל אמרו שירה על הים?
נראה שהם שבחו את ה' "אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים", ואמרו "זה א-לי ואנוהו", אבל לא הודו ישירות על הצלתם, הם לא הרגישו עצמם ראויים להתיחס לעצמם ולהודות על הצלתם, וגדלותו של יתרו היתה שהודה על כל הטובה אשר עשה אלקים לישראל עמו. וזה רצונו יתברך שנודה לו על כך, ולשם זה הביא קרבן תודה. (במשך חכמה יש פירוש נוסף לקורבנות שהקריב יתרו, שהן באו כקרבנות הגר, ולפי זה יש להבין מה זה קשור להודאה שהודה על כל הטובה? ונראה שזה מיסוד הגרות, שירצה להיכנס לכלל ישראל ולהידבק בהם).
חז"ל למדו מן הנאמר על סעודה זו, את מעלת הסעודה שת"ח שרוי בתוכה, וז"ל הגמ' (ברכות דף סד עמוד א)
"ואמר רבי אבין הלוי: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה כאילו נהנה מזיו שכינה, שנאמר: ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים. וכי לפני אלהים אכלו? והלא לפני משה אכלו! אלא לומר לך: כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם שרוי בתוכה - כאילו נהנה מזיו שכינה".
מדוע התורה למדה חידוש זה כאן בסעודת הודיה דוקא? נראה לומר, מפני שבסעודת הודיה מגיעים להכרת הבורא שהכל ניתן בחסדו יתברך, עד שרואה עצמו נמצא לפני האלקים ונהנה מזיו השכינה. וכדי להגיע לדרגה זו צריך להזמין לסעודה תלמידי חכמים, שיכולים לעורר את האהבה לה', כמו שאמרו בגמ' (ברכות דף נד עמוד ב) "אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב: (תהלים ק"ז) וירוממוהו בקהל עם וגו'. מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: ובמושב זקנים יהללוהו".
והנה רש"י הקשה "ויבא אהרן וגו' - ומשה היכן הלך, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם", והיכן משה רמוז בכתוב? נראה שמשה רמוז באמור "לפני האלקים", הוא היה הת"ח שבסעודה שגרם לכך שהם יהנו מזיו השכינה, מפני שעל ידי כך ששימש לפניהם למד אותם פרק בהכרת הטוב, כלפי חותנו, וכפי שאמרו חז"ל במדרש על יחס משה ליתרו "הפותח פתח לחברו את נפשו חייב לו" 1 , ובזה נראה ליישב איך משה מחל על כבודו, הלא משה רבנו היה כמלך, ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול? אלא כיון שאת נפשו חייב לו לא היה יכול להימנע מכך, והיה זה שעור בהכרת הטוב לבני ישראל.
נמצא, שמידתו המיוחדת של יתרו היתה הכרת טובה, וסמיכות הפרשיות לפרשת "ויבוא עמלק" מלמדת על השוואה ניגודית, עמלק היה כפוי טובה, כפי שאמרו חז"ל (ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רסא) "ויבא עמלק יבוא כפוי טובה ויפרע מישראל שהיו כפויי טוב", וכן מצאנו סמיכות הפרשיות בין "זכור את אשר עשה לך עמלק" בסוף פרשת כי תצא, לבין תחילת פרשת כי תבוא שמתחילה במצוות בכורים, וגם כאן יש ללמוד על השוואה ניגודית, עמלק כפוי טובה ואנו מביאים בכורים מתוך הכרת טובה.
בספר שמואל א פרק טו פסוק ו נאמר לבני הקיני שיסורו מן העמלקים וזה בזכות "ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל" ומהו החסד שעשו עם ישראל? - מפרש רש"י שם "שנהנו מסעודתו משה ואהרן וכל זקני ישראל והרי מעלה עליו כאלו עשה חסד עם כל בני ישראל", לכאורה תמוה, הרי את הסעודה הכינו כלל ישראל והם עשו ליתרו כבוד גדול להשתתף עמו בסעודה, ואיך אפשר לומר שהוא עשה חסד עמם בסעודה זו?
אלא החסד היה בכך שלמד אותם פרק בהכרת הטוב ולמד אותם לברך על הטובה, וזהו חסד שאין למעלה ממנו להכיר טובה, לפי דברי הרמב"ן סוף פר' בא, זה תכלית כל מצוות התורה ללמדנו להודות לה'. ועל ידי זה משפיעים עלינו שפע ברכה עליונה, כמו שנאמר בסוף פרשת בכורים שמתפלל "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו' היום הזה", ואמרו חז"ל במדרש תנחומא שם שתפילות אלו בודאי מתקבלות "היום הזה" – שאומר "איני זז מכאן עד שתתקבל תפילתי".
^ 1 המדרש מסביר על פי זה מדוע משה לא ירד למצרים להושיע את ישראל כדבר ה' עד שבקש רשות מיתרו, מפני שאת נפשו חייב לו, ורואים מכאן שזה עומד אפילו במקום חיוב כ"כ גדול להציל את ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
