ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
נכון, אנחנו לא פוגשים בקלות את התענוג שבתפילה. ה"עבודה שבלב" היא קודם כל עבודה. גם משמעות ה"עבודה" כ"עיבוד" פנימי (כמו עיבוד עורות) מציינת תהליך איטי, מורכב ומייגע. אבל מי שעובד ומעבד מגיע לתוצאה של תענוג עצום, עונג שאי אפשר להשיג בשום מקום אחר.
את "כמה" בפסוק "כמה לך בשרי", פירש רש"י: "לשון תאווה ואין לו דמיון". המשמעות הפשוטה היא שאין עוד מילה דומה לזו בתנ"ך, אבל הבעל שם טוב פירש שאין למצוא בגשמיות משל ודמיון לגודל התאווה והמשיכה אל הקדושה!
אין קיצורי דרך
כולם אומרים את המילים הכתובות בסידור, אבל כל אחד מחליט בעצמו האם ועד כמה לעבוד את ה' בתוך האמירה. לעומת שיעור תורה, שבו עצם ההקשבה "עושה את העבודה" ובה מתקיימת מצוות לימוד תורה, שיעור בנושא תפילה הוא כמו תדריך לפני יציאה לקרב. אי אפשר להסתפק בתדריך. הלימוד על התפילה הוא הכנה טובה, אבל הוא לא יילחם במקומנו. לכך התכוון הזוהר, כשהכריז: "שעת צלותא – שעת קרבא!" (שעת התפילה – שעת קרב).
אין תחליף ליגיעה בתפילה ואין אפליקציות מהירות שיפחיתו את הקושי. הרב שטיינזלץ, גמרא שוטנשטיין ושאר פרשני ההבהרה, כמו אנציקלופדיות ותוכנות חיפוש מתקדמות, עושים לנו את החיים קלים יותר בלימוד התורה, אך התפילה הייתה, עודנה ותיוותר עבודה אישית שאין בה שום סוג של קיצורי דרך.

קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
225 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
226 - מזיעים בדרך למעיין
227 - למה? מה קרה?
טען עוד
רק דרך התפילה ניתן לזכך את החומר, את טבע המידות ואת החיים. אפילו לימוד חסידות ופנימיות התורה לא יכול לשנות את האדם כמו התפילה: "עיקר הבירור והזיכוך דמדות הטבעיים הוא בעבודה בתפילה דווקא. מה שאין כן בלימוד התורה, גם בלימוד הפנימיות בידיעת והשגת אלוקות, אינו פועל הבירור והזיכוך במידות הטבעיים... ולזאת החפץ בחיים לא יפטור את עצמו בלימוד חסידות לבד, כי אם העיקר שבלימוד הזה ייגע את עצמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר בתפילה, להתבונן ולהעמיק דעתו היטב שיהיה נרגש האור במוחו ולבו ולהתפעל באהבה ויראה אמיתיים, ואז פועל ישועות בנפשו בקיום התורה והמצוות ובזיכוך המידות הטבעיים" (הרבי הרש"ב, קונטרס התפילה, אות ט).
לימוד התורה הקדושה בא אלינו מלמעלה למטה, גם כשאנו מתאמצים מאוד בלימוד עיקר המאמץ הוא לקלוט את דבר ה', ולכן לא תמיד הלימוד ישנה אותנו. בדורות הראשונים זה הספיק, היו מתפללים בקיצור ועיקר העיסוק היה בתורה - "תורתם קבע ועיקר עבודתם, ולא התפילה".
אבל בדורות האחרונים אין זה מספיק בשביל לשנות את האדם עצמו. הגשמיות הפכה למגושמת יותר, והאור העליון של לימוד התורה לבדו לא הופך אותה. עלינו לעמול על עצמנו בתפילה דווקא, שעניינה הוא העלאה מלמטה למעלה, להתייגע, להעלות את המטה מלמטה. ולכן נוסח התפילה התארך והעיסוק בה הפך לעיקרי: "עיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפילה כמו שכתב הרב חיים ויטאל" (תניא, קונטרס אחרון עמ' קסב).
מוצאים מים
וכשאדם מרגיש שהוא מצליח לשנות את עצמו ושהגשמיות שלו מתרוממת אל הרוחניות, הוא מתענג תענוג עצום. מתענג ב"קרבת אלוקים לי טוב" ומתענג בהתכללותו בה', בבחינת "לאשתאבא בגופא דמלכא".
"צריכים להתפלל. לגשת לעבודה בלי חיפזון, להכות באת החפירה מכה אחרי מכה, עד שמגיעים למעיין של פנימיות הלב" (הרבי הריי"צ).
שני מוטיבים אלו של העמל הגדול והתענוג העצום בלטו לעין כל מתבונן בתפילתם של החסידים והצדיקים מבית מדרשו של הבעל שם טוב בכלל ושל בעל התניא בפרט. ניתן לזהות אותם כמעט בכל תיאור של תפילת חסיד. בעזרת השם, בשבועות הבאים נפגוש כאן תיאורים שכאלה.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך ללמוד אמונה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

האם מותר לפנות למקובלים?

מבוא לסדרת פתחי אמונה

אוי ויי!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















