ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
האם רב-מדינה או אנשי העיר קובעים, מי ימונה לשו"ב, חזן או רב. אבקש תשובה בשני מישורים.
1) כשיש חוקה בקהילות המדינה כי רק לרב האזורי המילה האחרונה בנושא.
2) כשאין חוקה בקהילות המדינה הקובעת כי לרב האזורי המילה האחרונה בנושא.
פירוט לנ"ל.
במדינות גרמניה מקובל כי כל כמה ק"ק מאוחדות בועד מרכזי המורכב מנציגי הק"ק הבוחרים גם רב אזורי הנקרא - (Landesrabbiner).
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
263 - מנה חמה, הכנתה בשבת
264 - סמכות הרב בעניין בחירת שו"ב, חזן ורב מקומי
265 - חלב עכו"ם בחלב עמיד ובאבקת חלב
טען עוד
אבקש תשובה בשני האופנים אותם הזכרתי בנ"ל 1, 2.
נ.ב. אם יש קפידה מצד הרב האזורי, לא מתוך טעם הלכתי אלא מתוך אינטרס פוליטי אישי, האם חייבים בכלל להישמע להוראותיו?
תשובה
לאחר עיון בשאלתך לא נוכל לענות עליה מבלי לקבל תשובה מפורטת לשאלות הבאות:
א. מהן הסמכויות שהעניקו הקהילות לנושא בתואר "רב אזורי"?
ב. האם בקהילה זו כבר מועסק שו"ב, חזן או רב? ואם כן, מדוע היא מעוניינת להעסיק שו"ב, חזן או רב נוסף?
ג. מי הוא הקובע במינויים בתוך הקהילה, רב הקהילה? אנשי הקהילה? ועד בית-הכנסת? ומה מקומו של הרב האזורי במערכת זו?
ד. מהו הבסיס לחוקה, אם יש כזו, ומה נאמר בה, ביחס לסמכויות הרב האזורי - הסכמת קהל או חוק מדינה?
גם לאחר שנקבל תשובות לשאלות אלה, לא נוכל לתת תשובה למקרה ספציפי בלי לקבל את טענות שני הצדדים.
הבהרות
לפנייתכם אלי בשאלות ההבהרה אתחיל לענות מהסוף להתחלה ע"מ להקיף את העניין.
שאלתכם מס' 4. תשובה: הנני לציין כי אין צד שני בשאלתי ולא קיימת במקום בעיה של מחלוקת וכדומה.
בנוגע לסמכויות של רב אזורי אין שום חוקה כתובה בנושא הן בחוקה הממשלתית והן בחוקה הפנימית של ברית הקהילות.
שאלתכם מס' 3. תשובה: הקובעים בתוך הקהילות הם הועד הנבחר שהוא הדובר של בוחריו אנשי הקהילה, ועד בית הכנסת כאחד. הועד אוטונומי (בלעדי) לגבי החלטותיו, ואין שום גורם היכול להתערב בנעשה בקהילתם, ולהכתיב להם כיצד ומה לעשות. הרב של הקהילה אחראי במסגרת החוזה אשר יש לו עם הועד הנזכר לגבי כל הקשור בענייני הדת, וכן התחייב הועד הנזכר במסגרת החוזה כי כל הנעשה בקהילה יעשה אך ורק לאור ההלכה הכתובה בשולחן ערוך.
לגבי שאלתכם מס' 2. תשובה: בקהילה משמש הרב המקומי גם כחזן בעל קורא ומורה. ועד הקהילה רואה ברב כמנהיג רוחני המשמש אותם גם במקצועות הנזכרים.
לגבי שאלה מס' 1. תשובה: אין שום סמכויות מטעם ברית הקהילות לנושא בתואר רב אזורי.
אצפה לתשובתכם ההלכתית, כל זה ע"מ שבאם תתעורר איזו בעיה בנושא באחד משני האופנים 1 + 2 תהיה התשובה ברורה.
אין רואה אני מניעה לתשובה ההלכתית המתבקשת ככתוב "ועשית ככל אשר יורוך" הם ולא אחרים, וכי מציון (לא) תצא תורה?
תשובה
מינוי חזן, שו"ב או רב לקהילה צריך להיות בהסכמת כל אנשי העיר 1 . אם יש ויכוח בקהילה, צריך להכריע על-פי הרוב, בתנאי שהכרעה תהיה כדעת רוב בעלי-זכות ההצבעה מתוך כולם 2 , במעמד כולם. אבל אם יש לקהילה ועד מוסמך, זכותו הבלעדית לבחור את השליחים של הציבור 3 .
במינוי חזן או שו"ב בקהילה צריך את הסכמת חכם העיר שהוא הרב מרא דאתרא, ואם אינו מסכים, לא תועיל אפילו דעת כל אנשי העיר 4 .
נראה שלרב האזורי במדינת גרמניה אין סמכות בקביעת מינוי חזן, שו"ב או רב בקהילות 5 .
תשובה זו אינה מהוה התייחסות למקרה ספציפי אלא בירור הלכי בלבד.
^ 1. שו"ע או"ח (סי' נג סעיף יט) - אפי' יחיד יכול לעכב ולומר, איני רוצה שפלוני יהיה חזן. וכתב ה"משנה ברורה" (שם ס"ק נא) שהכוח לעכב הוא בעת ההתמנות, אך אם כבר התמנה, אין היחיד, ואפילו חצי הקהל, יכולים להעבירו, כיון שלא עשה שלא כהוגן (ועיין ב"משנה ברורה" סוף ס"ק נג שעיכוב היחיד למינוי ש"ץ הוא רק בזמנם, שהש"ץ היה מוציא היחיד ידי חובתו). ובס"ק נב כתב ה"משנה ברורה" שהכוח לעכב הוא כשאפשר למצוא מועמד אחר כמותו, באותם הדמים. ובס"ק נג כתב שהוא הדין בכל המינויים, שיכול לעכב, וכתב בספר "בית דוד" לר' דוד ב"ר חיים צבי שו"ב (הל' שחיטה סי' א ס"ק ז אות א) שכל שכן במינוי שו"ב, דאין מאכילין לאדם דבר האסור לו.
^ 2. רשב"א, מובא ב"בית יוסף" (חושן משפט סי' יג), שו"ת "דבר משה" לר' משה תאומים (מהדורא קמא סי' צב) ומהרש"ם (ח"ב סי' קט).
^ 3. "משנה ברורה" (שם ס"ק נג) בשם "פרי המגדים": ועכשיו המנהג שהולכים אחר ז' טובי העיר או אחר הנבררים מן הקהל על זה, כל מקום לפי מנהגו. וכמו כן ב"בית דוד" (שם) ובשו"ת "דבר משה" (שם).
^ 4. שו"ת "דבר משה" (שם) על-פי גמרא בבא בחרא (דף ט ע"א בהנהו טבחי), וכן נפסק בשו"ע חושן משפט (סי' רלא סעיף כח) וב"פתחי תשובה" (שם ס"ק ו).
^ 5. א. לפי תשובתך מיום י"ד בטבת סעיף 4 אין לברית הקהילות שום סמכות ביחס לנושא בתואר רב אזורי, וכן גם נתברר לנו במחלקה לתפוצות שבמשרד הדתות.
ב. בחוזרי מנכ"ל משרד הדתות מבורר שרב-שכונה צריך להמלצת רב העיר לשם קבלתו לתפקיד רב-שכונה, וכן צריך רב-העיר להסכמת מועצת הרבנות הראשית כדי לכהן כרב-עיר. ואולם למינוי רב במושב אין הכרח בהסכמת רב המועצה האזורית, ואם אנשי המושב בחרו באדם מסוים לכהן כרב, רשאית המחלקה לרבנים במשרד הדתות לאשר את מינויו, אף אם רב המועצה האזורית מתנגד לו.
נראה שתפקיד רב אזורי במדינתכם מקביל לרב מועצה אזורית בארץ-ישראל מבחינת כפיפות הרבנים בקהילות כלפיו, ואין הוא נחשב למרא דאתרא שהסכמתו נחוצה למינויים בקהילה.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה לשמור על הקדושה?
משמעות המילים והדיבור שלנו
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
