ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
הדרשנים והדרשות דווקא בפרשת המרגלים, כאילו היא ורק היא קיימת. כביכול, לציבור הציוני-דתי, רבותיו ודרשניו, יש
העדפה מוחלטת לסוגיית ירושת הארץ וההתמודדות עם גילויי החולשה שבה, על פני כל סוגיה כביכול 'מתחרה'.
"למה אין מוצאים אנו דבר-תורה על... מצוות הציצית?" הוא התריס, "האם משום זה שאין בה אקטואליה?"
עברו שנים, וכמעט אין לנו דבר אקטואלי מן הציצית. שהרי אין לנו מצוות רבות הכוללות בציווין גם את כוונת רצון ד' בהן. מן
המפורסמות בהן השבת, חג הפסח, כיבוד הורים. והנה גם במצוות הציצית נכתב תפקידה בצידה: "וראיתם אותו וזכרתם
את כל מצוות ד', ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם... והייתם קדושים
1 לאלוקיכם"
.
הראיה מעוררת זכירה, הזיכרון מביא לעשייה. וחלילה, על דרך השלילה: הראיה מעוררת חמדת הלב, והזנות המעשית
2 נעשית קרובה מתמיד. הכל מתחיל מכוח הראיה, "הטובה היא, אם רעה"
.
3 גם המרגלים הצטוו על ידי משה רבנו: "וראיתם את הארץ מה היא"
. מה ראו – או לא ראו – יהושע וכלב, שלא ראו השאר ?
הרי הנתונים אינם שונים, רק הפרשנות. ומה גרם להבדל בפרשנות? הגישה הבסיסית.
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר את דברי חכמים במסכת ברכות: "אורח טוב מהו אומר? כל מה שעשה בעל הבית לא עשה אלא
4 בשבילי... אורח רע מהו אומר? כל מה שעשה בעל הבית לא עשה אלא בשביל בני ביתו..."
.
הרב זצ"ל מסביר כי ההבדל בין 'האורחים' בעולמו של הקב"ה ובין מראית העין שלהם, מתחיל מהראיה הפנימית בה האדם
רואה את עצמו: איך הוא היה מתנהג בתור 'מארח'. ומהו האופן בו הוא רואה ומעריך את עצמו, יקבע במידה עצומה את
גישתו הכללית, כך הוא יעריך את כל ה'מארחים' בהם יפגוש בחייו, כולל את הקב"ה, בעל הבירה עצמו.
אילו למרגלים היתה ציצית, האם היו מדברים טוב על הארץ, ועל ד' אלוקי הארץ ?! אולי, אם כי קורח, "גיבורה" של הפרשה
5 הבאה, מינף את הציצית עצמה לרע לו ולעולם. אבל אנן דסגינן בשלימותא, עלינו נאמר: "תומת ישרים תנחם"
. הציצית,
6 כמצוה וכעיקרון חיים, בונות בישראל את היכולת והרצון הפנימי "לראות בטוב ד'"
, לראות את טוב ד' שבנו, ולתרגם אותו
למעשה. ומאידך, להיזהר מראיה חיצונית שמתרכזת בטפל ומעצימה אותו לריק ולתוהו. "והייתם קדושים לאלוקיכם... אני ד'
7 אלוקיכם"
.
1
במדבר פרק טו, לט-מ
2
שם,פרק יג, יט
3
שם, שם יח
4
ברכות דף נח, א. עין איה שם ט, רפז
5
על פי מסכת שבת פח, ב
6
תהלים פרק כז, יג
7
במדבר פרק טו, מ-מא
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אי אפשר לבד!
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
