ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
הדרשנים והדרשות דווקא בפרשת המרגלים, כאילו היא ורק היא קיימת. כביכול, לציבור הציוני-דתי, רבותיו ודרשניו, יש
העדפה מוחלטת לסוגיית ירושת הארץ וההתמודדות עם גילויי החולשה שבה, על פני כל סוגיה כביכול 'מתחרה'.
"למה אין מוצאים אנו דבר-תורה על... מצוות הציצית?" הוא התריס, "האם משום זה שאין בה אקטואליה?"
עברו שנים, וכמעט אין לנו דבר אקטואלי מן הציצית. שהרי אין לנו מצוות רבות הכוללות בציווין גם את כוונת רצון ד' בהן. מן
המפורסמות בהן השבת, חג הפסח, כיבוד הורים. והנה גם במצוות הציצית נכתב תפקידה בצידה: "וראיתם אותו וזכרתם
את כל מצוות ד', ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם... והייתם קדושים
1 לאלוקיכם"
.
הראיה מעוררת זכירה, הזיכרון מביא לעשייה. וחלילה, על דרך השלילה: הראיה מעוררת חמדת הלב, והזנות המעשית
2 נעשית קרובה מתמיד. הכל מתחיל מכוח הראיה, "הטובה היא, אם רעה"
.
3 גם המרגלים הצטוו על ידי משה רבנו: "וראיתם את הארץ מה היא"
. מה ראו – או לא ראו – יהושע וכלב, שלא ראו השאר ?
הרי הנתונים אינם שונים, רק הפרשנות. ומה גרם להבדל בפרשנות? הגישה הבסיסית.
מרן הרב קוק זצ"ל מבאר את דברי חכמים במסכת ברכות: "אורח טוב מהו אומר? כל מה שעשה בעל הבית לא עשה אלא
4 בשבילי... אורח רע מהו אומר? כל מה שעשה בעל הבית לא עשה אלא בשביל בני ביתו..."
.
הרב זצ"ל מסביר כי ההבדל בין 'האורחים' בעולמו של הקב"ה ובין מראית העין שלהם, מתחיל מהראיה הפנימית בה האדם
רואה את עצמו: איך הוא היה מתנהג בתור 'מארח'. ומהו האופן בו הוא רואה ומעריך את עצמו, יקבע במידה עצומה את
גישתו הכללית, כך הוא יעריך את כל ה'מארחים' בהם יפגוש בחייו, כולל את הקב"ה, בעל הבירה עצמו.
אילו למרגלים היתה ציצית, האם היו מדברים טוב על הארץ, ועל ד' אלוקי הארץ ?! אולי, אם כי קורח, "גיבורה" של הפרשה
5 הבאה, מינף את הציצית עצמה לרע לו ולעולם. אבל אנן דסגינן בשלימותא, עלינו נאמר: "תומת ישרים תנחם"
. הציצית,
6 כמצוה וכעיקרון חיים, בונות בישראל את היכולת והרצון הפנימי "לראות בטוב ד'"
, לראות את טוב ד' שבנו, ולתרגם אותו
למעשה. ומאידך, להיזהר מראיה חיצונית שמתרכזת בטפל ומעצימה אותו לריק ולתוהו. "והייתם קדושים לאלוקיכם... אני ד'
7 אלוקיכם"
.
1
במדבר פרק טו, לט-מ
2
שם,פרק יג, יט
3
שם, שם יח
4
ברכות דף נח, א. עין איה שם ט, רפז
5
על פי מסכת שבת פח, ב
6
תהלים פרק כז, יג
7
במדבר פרק טו, מ-מא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













