ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְעוֹד יֵשׁ שָׁם: אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶם אֲנִי שֶׁהָיִיתִי וַאֲנִי הוּא עַכְשָׁו, וַאֲנִי הוּא לֶעָתִיד לָבֹא. לְכָךְ נֶאֱמַר שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים: אֶהְיֶה, עַד כָּאן. עוֹד שָׁם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה בִּיחִידִים, אֲבָל בִּמְרֻבִּים עַל כָּרְחָם שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם 1 כְּשֶׁהֵן מְשֻׁבָּרוֹת שִׁנֵּיהֶם {מוֹלֵךְ אֲנִי עֲלֵיהֶם}, הָדָא הוּא דִכְתִיב* (יחזקאל כ, לג): חַי אָנִי נְאֻם ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ: כִּי רַבִּי יִצְחָק סָבַר כִּי שֵׁם אֶהְיֶה רָצָה לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהוּא הַתְחָלַת וְסִבַּת הַנִּמְצָאִים, שֶׁמִּן מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְקַיְּמִים. וְסָבַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים, לוֹמַר עַל שֶׁהוּא נִמְצָא בְּכָל הַזְּמַנִּים: עָבָר, הֹוֶה וְעָתִיד, וּבְכָל הַזְּמַנִּים הֲוָיָתוֹ וּמְצִיאוּתוֹ סִבַּת כָּל הַנִּמְצָאִים.
אהיה – נמצא לרבים, אשר אהיה - נסתר ליחידים
וְרַבִּי יוֹחָנָן מְפָרֵשׁ כִּי אֶהְיֶה מַשְׁמַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ 2 נִמְצָא לַנִּמְצָאִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. אָמְנָם אֲשֶׁר אֶהְיֶה מוֹרֶה עַל מְצִיאוּת הֲוָיָתוֹ הַנִּסְתָּר, שֶׁכֵּן מַשְׁמַע אֲשֶׁר אֶהְיֶה, רָצָה לוֹמַר מִי שֶׁהוּא, וְזֶהוּ לְשׁוֹן נִסְתָּר. וּלְכָךְ פֵּרֵשׁ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁזֶּה דַּוְקָא בִּיחִידִים, רָצָה לוֹמַר כִּי בִּיחִידִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִסְתָּר, רַק נִמְצָא לְמִי שֶׁהוּא נִמְצָא אֵלָיו. אֲבָל בְּרַבִּים נֶאֱמַר אֶהְיֶה בִּלְבַד, כִּי לְשׁוֹן אֶהְיֶה מַשְׁמַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא לַנִּמְצָאִים, וְלֹא מַשְׁמַע כְּלָל לְשׁוֹן הֶסְתֵּר כְּמוֹ אֲשֶׁר אֶהְיֶה, מְלַמֵּד לְךָ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם הַכְּלָלִים תָּמִיד. וּדְבָרִים אֲשֶׁר הִתְבָּאֲרוּ בְּזֶה הַפֶּרֶק אִם תְּבִינֵם תֵּדַע כִּי הֵם דְּבָרִים בְּרוּרִים, וְאֵין סָפֵק בַּאֲמִתָּתָם. יְהֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לְעוֹלָם.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
22 - פרק כ"ה חלק ד'
23 - פרק כ"ה חלק ה'
24 - לימוד שבועי באמונה ד-י תמוז תשע"ו
טען עוד
מַה שֶּׁאָמַר: זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁנִּקְרָא לְפִי מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, אָמַר כִּי שְׁמוֹ הַמְיֻחָד 3 הַזֶּה, זֶה שְּׁמִי לְעוֹלָם וְזֶה זִּכְרוֹ. לִמְּדוֹ הַאֵיךְ יִהְיֶה נִזְכָּר, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּפֶרֶק אֵלּוּ עוֹבְרִין (פסחים נ, א).
____________________________
עוד אמרו במדרש שם: אמר רבי יצחק: אמר הקב"ה למשה, אמור לבני ישראל: אני שהייתי, ואני שנמצא עתה, ואני אהיה לעתיד לבוא. לכן נאמר כאן שלוש פעמים: אהיה. עוד אמרו שם: אמר רבי יוחנן: אהיה אשר אהיה ביחידים, אבל לרבים אמלוך עליהם בעל כורחם שלא ברצונם, 1 אפילו צריך לשבור שיניהם לשם כך, שנאמר: חי אני נאם ה' אלוקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. רבי יצחק סובר, כמו שבארנו למעלה, שהשם: אהיה משמעותו שהוא התחלת כל הנמצאים וסיבת הימצאותם וממציאותו הם מתקיימים. וסובר רבי יצחק שלכן הוזכר כאן שלוש פעמים השם: אהיה, להורות שהוא נמצא בכל הזמנים: עבר, הווה ועתיד, ובכל אותם זמנים הוא המקיים את כל הנמצאים.
רבי יוחנן סובר שהשם: אהיה מורה שהוא 2 מצוי לנבראים, כמו שהתבאר, ואשר אהיה מורה שהוא נסתר, שכן משמעות אשר אהיה היא - הוא מי שהוא, וזה משמעות של דבר נסתר. לכן פירש רבי יוחנן שהנסתרות היא רק ביחס ליחידים, שביחס אליהם הקב"ה נסתר, ומתגלה רק למי שמגלה עצמו כלפיו יתברך, אבל ביחס לרבים נאמר רק: אהיה, שמשמעותו - גלוי לנמצאים, ואין כאן הסתר, ללמדנו כי עם הכלל הקב"ה נמצא תמיד. אם תבין את הדברים שהתבארו בפרק זה, תדע כי הם דברים ברורים שאין ספק באמיתותם. יהא שמו הגדול מבורך לעולם.
מה שאמר הקב"ה למשה: זה שמי לעולם, מפני שאמר לו שהוא נקרא על פי מעשיו, כמו שהתבאר, לכן אמר כי בשמו המיוחד, 3 שם הוי"ה, זה שמו לעולם וזה זכרו. לימדו כיצד יהיה נזכר, שאין כתיבתו זהה להגייתו, כמו שמבואר בפסחים פרק אלו עוברין.
[ הָדָא הוּא דִכְתִיב – זהו שנאמר.]
ביאורים
המהר"ל מביא בשם חז"ל שתי דרשות נוספות על שמו של הקב"ה 'אהיה אשר אהיה'. השאלה היסודית שעמדה בפני חז"ל היא מדוע הקב"ה עונה למשה ששמו הוא 'אהיה אשר אהיה', ואילו לעם ישראל יאמר ששמו הוא 'אהיה'.
רבי יצחק מבאר שאין הבדל בין השמות. זהו בעצם שם אחד, 'אהיה', אך הקב"ה חוזר על השם הזה שלוש פעמים כדי ללמד את עם ישראל שמציאות ה' היא נצחית. היא הייתה בעבר, היא נוכחת בהווה והיא תישאר בעתיד. זוהי בשורה משמעותית לישראל. אם הקב"ה הוא נצחי, כך גם השגחתו על ישראל היא נצחית ולא תיפסק לעולם.
רבי יוחנן מסביר הסבר שונה. באמת הקב"ה ענה למשה תשובה שונה ממה שצריך לומר לישראל. זאת מכיוון שיש הבדל בין יחס הקב"ה לאדם היחיד, לבין היחס שלו לכלל האומה. היחס של הקב"ה לאדם היחיד הוא כפי שהאדם היחיד מתייחס אליו. ככל שהאדם יותר דבוק בקב"ה – ובלשון המהר"ל 'נמצא אליו' ועובד את הבורא – כך הקב"ה מתגלה ומשגיח עליו. בלשון הכתוב: אומר הקב"ה אני 'אהיה' למי 'אשר אהיה' בשבילו לאלוהים, למי שבוחר בי. הקב"ה נסתר מהיחידים ומתגלה אליהם כפי דבקותם בו וזה מה שאומר הקב"ה למשה שהוא אדם יחידי, אך כאשר אומר הקב"ה למשה להשיב תשובה לישראל הוא אומר ששמו רק 'אהיה', דהיינו שכלפי כלל ישראל הקב"ה נמצא ומשגיח תמיד. הוא נמצא עם הכלל גם בלא קשר למעשיו. הדבקות האלוהית בנו לא נובעת ממעשינו. זוהי נחמה גדולה וקרן אור של תקווה לעם ישראל הנמצא במצרים ושקוע במ"ט שערי טומאה – שהבורא יתברך נמצא אִתם בכל עת.
הקב"ה מסיים את דבריו למשה, שאמנם השם 'אהיה אשר אהיה' הוא מצד ההתגלות וההשגחה של הקב"ה לישראל בעומק גלותם, ולכן שם זה משתנה לפי מעשיו של הקב"ה, אך שם 'הוי"ה', השם המפורש, הוא שם נצחי שאינו נובע מהתגלותו של הקב"ה אלינו, ולכן הוא שם נצחי וקבוע.
הרחבות
תכלית הייסורים לעם ישראל
אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם. כתב הרמב"ם : "הבטיחנו הבורא על ידי נביאיו, שלא נאבד ולא יעשה עמנו כליה ולא נסור לעולם מלהיות אומה חסידה. וכמו שאי אפשר שתתבטל מציאותו של הקדוש ברוך הוא, כן אי אפשר שנאבד ונתבטל מן העולם , שכן אמר [מלאכי ג, ו]: 'אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם'" [אגרת תימן]. הקב"ה הבטיח לעם ישראל שאין הוא מחליפם בשום אומה בעולם. ממשיך הרמב"ם: "וכמו כן בשרנו והאמיץ אותנו יתברך שמו שנמנע אצלו למאוס אותנו בכללנו, ואף על פי שנכעיסהו ונעבור על מצוותיו, שכן כתוב [ישעיה לא, לז]: 'כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי הארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם ה'". וכענין זה בעינו הבטיחנו בתורה על ידי משה רבינו עליו השלום, שכן כתוב [ויקרא כו, מד]: 'ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לְכַלֹּתָם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם'". אין זה תלוי כלל אם עם ישראל ישמרו מצוות, כיוון שהבטחת הקב"ה שלא יחליף את עם ישראל היא גם אם יפשעו בו ויחטאו. ובמדרש רות כתוב: "אמר הקדוש ברוך הוא בני סרבנין הן, לכלותן אי אפשר, להחזירין למצרים אי אפשר, להחליפם באומה אחרת איני יכול, אלא מה אעשה להם הריני מייסרן ביסורים, ומצרפן ברעבון" [פתיחה ג]. הקב"ה לעולם לא יחליף את עם ישראל, ולכן – כדי שיחזרו למוטב וכדי שיוכל למלוך עליהם – הוא מביא עליהם ייסורים בחמה שפוכה, אפילו בעל כורחם, אך הוא לעולם לא ייטוש אותם.
לרפואת ג'וסלין שמחה בת מסעודה דורה דיה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
