ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
נושא הפרק: ראיות מדברי חז"לשמעלת ישראל גדולה ממעלת המלאכים
מאמר חז"ל שישראל הקדימו לומר שירה לפני המלאכים
בַּפֶּרֶק הַזֶּה אוֹסִיף לְךָ מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְאֵיךְ 1 הֶחֱזִיקוּ הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה סָפֵק בַּדָּבָר הַזֶּה. בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא (בובר) בשלח יג) בַּפָּסוּק אָז יָשִׁיר (שמות טו, א): כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָנוּ עַל הַיָּם בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה, וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם: בָּנַי נְתוּנִים בַּצָּרָה וְאַתֶּם מְבַקְשִׁים לוֹמַר שִׁירָה?! שֶׁנֶּאֱמַר (שם יד, כ): וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה. כֵּיוָן שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: 2 לְמֶלֶךְ שֶׁיָּרַד לַמִּלְחָמָה וְנִצַּח, בָּא בְּנוֹ וְעַבְדּוֹ וַעֲטָרָה בְּיָדָם. אָמְרוּ לוֹ לַמֶּלֶךְ: עַבְדְּךָ וּבִנְךָ מִבַּחוּץ וַעֲטָרָה בְּיָדָם, מִי יִכָּנֵס תְּחִלָּה? אָמַר לָהֶם: בְּנִי יִכָּנֵס תְּחִלָּה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר. נִמְצְאוּ הַנָּשִׁים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים, מִי יְקַלֵּס תְּחִלָּה? אָמַר רַב: אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים סח, כו): קִדְּמוּ שָׁרִים - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, אַחַר נוֹגְנִים - אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים, בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת - אֵלּוּ הַנָּשִׁים. אָמַר רַבִּי לֵוִי: 3 הַשָּׁמַיִם, לֹא אֲקַבֵּל אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא הַנָּשִׁים קִלְּסוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת, הָעֲלָמוֹת בְּתוֹךְ. הִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְהִתְרַעֵם: לֹא דַּי שֶׁקְּדָמוּנוּ הָאֲנָשִׁים אֶלָּא אַף הַנָּשִׁים?! אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, כָּךְ כְּתִיב (יחזקאל ג, יב): וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וגו', מַהוּ אַחֲרַי? אַחַר שֶׁקִּלַּסְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרַי, אַחַר כָּךְ אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ (שם), עַד כָּאן.
כשקיבלו ישראל מעלתם אמרו שירה
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
53 - גבורות השם פרק ס' חלק ז'
54 - גבורות השם פרק ס"ח חלק א'
55 - גבורות השם פרק ס"ח חלק ב'
טען עוד
____________________________
בפרק זה אוסיף ראיות מדברי חכמים על כך שמעלת ישראל גבוהה ממעלת המלאכים, ויתברר שחכמים 1 החזיקו בדעה זו, עד שלא יהיה בזה ספק כלל. במדרש על הפסוק: אז ישיר משה אמרו: בשעה שחנו ישראל על הים בקשו מלאכי השרת לומר שירה ולא הרשה להם הקב"ה. אמר להם: בני נתונים בצרה ואתם רוצים לומר שירה?! שנאמר: ולא קרב זה אל זה כל הלילה. כשעלו ישראל מן הים בקשו מלאכי השרת וישראל לומר שירה, אמר רבי אבין הלוי: 2 משל למה הדבר דומה? למלך שהלך למלחמה וניצח. באו בנו ועבדו ועטרה בידם. אמרו למלך: עבדך ובנך בחוץ ועטרה בידם, מי יכנס תחילה? אמר להם: בני יכנס תחילה. כך אמר הקב"ה: תנו לישראל לומר שירה תחילה, שנאמר: אז ישיר. נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים, מי יקלס תחילה? אמר רב: אדון השלום עושה שלום ביניהם, שנאמר: קדמו שרים, אלו ישראל. אחר נוגנים, אלו מלאכי השרת. בתוך עלמות תופפות, אלו הנשים. אמר רבי לוי: 3 נשבע אני, לא אקבל את הדבר, אלא הנשים קלסו תחילה, שנאמר: בתוך עלמות תופפות, העלמות באמצע. התחילו מלאכי השרת להתרעם: לא די שקדמונו האנשים אלא גם הנשים! אמר להם: חייכם, כך נאמר: ואשמע אחרי קול רעש גדול וכו'. מהו אחרי? אחר שקלסתי אני וחברי. אחר כך אמרו מלאכי השרת: ברוך כבוד ה' ממקומו.
ביאור דבריהם: בשעה שעלו ישראל מהים קנו את מעלתם הגבוהה, כמו שהתבאר בספר זה פעמים רבות. כלומר, אף שכבר יצאו ממצרים, עדיין לא קנו את מעלתם עד שיצאו מהים, ולכן נקראו: עבריים, מלשון עוברי ים. כל בריאה שברא הקב"ה לא בראה אלא לכבודו, שנאמר: כל הנקרא בשמי, לכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו. לכן כל הנבראים בעולם אומרים שירה לקב"ה, כי השירה משמעותה גילוי 4 כבודו של הקב"ה, ובכל נברא יש גילוי כבודו יתברך. ומפני זה כאשר קנו ישראל את מעלתם בעלותם מהים, אמרו שירה, כי היות ישראל לעם, ראוי שיהיה זה לכבודו של הקב"ה, ולכן אמרו שירה.
הקדמה
פעמים רבות אנו שומעים על מעלתם של עם ישראל, על הייחודיות שלהם כלפי שאר האומות ועל האידאלים הגדולים שמתפקידם לקדם בעולם. אולם לא תמיד עם ישראל מצליח להגשים את כל מה שמוטל עליו. כבני אדם חומריים יש לכל אחד חסרונות וניסיונות, עליות וירידות. המקום שבו מורכבות זו בולטת ביותר הוא היחס בין עם ישראל למלאכים. מעלתם של המלאכים גדולה לכאורה לאין ערוך משל ישראל. הם רוחניים ושמימיים, בלא כל ירידה או סטייה מרצון הבורא, והם אף לא מוגבלים בגוף גשמי. אולם חז"ל לימדו אותנו שהדבר אינו נכון. עם ישראל גדול ונשגב הרבה יותר מהמלאכים, והוא זה שעומד במרכז הבריאה של העולם שברא הקב"ה – לכבודו.
כחלק מהספר העוסק ביצירתו של עם ישראל ובשורשי תפקידו בעולם, חשוב כל כך להבין יותר את עצמת מעלתם של עם ישראל, את המקום הרוחני העליון שבו הם נמצאים, ולהבין עד כמה הם אהובים לפני המקום. על כך נלמד בפרק שלפנינו.
ביאורים
בפתיחת כל בוקר, בתחילתה של תפילת שחרית, אנו מאריכים לעסוק בתהליך של יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ואת פסוקי דזמרה אנו חותמים בשירת הים. ככלל, 'יציאת מצרים' היא אירוע שפוגש אותנו בכל ימות השנה: אדם מצווה לזכור בכל יום את יציאת מצרים, ובימים של שבת או מועד עליו להזכיר שהשבתות והמועדים הם זכר ליציאת מצרים. יציאת מצרים היא אירוע מהותי ומשמעותי מאוד בתולדות עם ישראל, ולו השלכות גדולות על חייו של כל יהודי בכל יום.
מדוע? מדרגתם של עם ישראל היא מדרגה נבדלת ומיוחדת. מצד אחד אנו חיים, אוכלים, ישנים, נולדים ומתים ככול שאר בני האדם, ומצד שני עם ישראל הוא עם מיוחד, בעל מדרגה גבוהה הנבדלת מכל העמים, עד כדי כך שמבחינות מסוימות מעלתם אפילו גבוהה ממעלת המלאכים, כפי שיבאר המהר"ל בהמשך.
יציאת ישראל ממצרים מהווה מעין 'לידה' מחודשת של עם ישראל. ביציאת מצרים עם ישראל יצא מאותה מדרגה חומרית שפלה של המצרים, והגיע למדרגה חדשה, המיוחדת לבניו של בורא העולם. קריעת ים סוף ושירת הים הן האירוע החותם את יציאת מצרים. המים מבטאים מוגבלות מסוימת. אמנם הם פחות עכורים וחומריים מדברים חומריים אחרים, אך הם עדיין נכללים בחומר. כאשר הקב"ה הניס את הים מפני עם ישראל וקרעו, הוא זיכה אותם להגיע למדרגה נעלה שאינה כפופה יותר אל החומר.
לפי זה מסביר המהר"ל את עניינה של שירת הים. אמירת שירה באופן כללי מבטאת את גילוי כבודו של הבורא בעולם, ולכן כל הנבראים שנבראו לכבודו אומרים שירה. זו הסיבה שהמעמד החותם את יציאת מצרים ואת לידת עם ישראל כעמו של הקב"ה, המרוממים מן החומר, הוא מעמד של גילוי כבודו של הבורא העומד במרכז העולם, ולכן ראויה אז במיוחד השירה.
לעילוי נשמת עטרה נאוה בת רפאל צבי קמיל ע"ה
לעילוי נשמת צבי מימון בן אסתר ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
