ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
נושא הפרק: ראיות מדברי חז"לשמעלת ישראל גדולה ממעלת המלאכים
מאמר חז"ל שישראל הקדימו לומר שירה לפני המלאכים
בַּפֶּרֶק הַזֶּה אוֹסִיף לְךָ מִדִּבְרֵי חֲכָמִים, וְאֵיךְ 1 הֶחֱזִיקוּ הַדָּבָר הַזֶּה, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה סָפֵק בַּדָּבָר הַזֶּה. בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא (בובר) בשלח יג) בַּפָּסוּק אָז יָשִׁיר (שמות טו, א): כֵּיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָנוּ עַל הַיָּם בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה, וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶם: בָּנַי נְתוּנִים בַּצָּרָה וְאַתֶּם מְבַקְשִׁים לוֹמַר שִׁירָה?! שֶׁנֶּאֱמַר (שם יד, כ): וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה. כֵּיוָן שֶׁעָלוּ מִן הַיָּם בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר רַבִּי אָבִין הַלֵּוִי: 2 לְמֶלֶךְ שֶׁיָּרַד לַמִּלְחָמָה וְנִצַּח, בָּא בְּנוֹ וְעַבְדּוֹ וַעֲטָרָה בְּיָדָם. אָמְרוּ לוֹ לַמֶּלֶךְ: עַבְדְּךָ וּבִנְךָ מִבַּחוּץ וַעֲטָרָה בְּיָדָם, מִי יִכָּנֵס תְּחִלָּה? אָמַר לָהֶם: בְּנִי יִכָּנֵס תְּחִלָּה. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז יָשִׁיר. נִמְצְאוּ הַנָּשִׁים וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹמְדִים, מִי יְקַלֵּס תְּחִלָּה? אָמַר רַב: אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים סח, כו): קִדְּמוּ שָׁרִים - אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, אַחַר נוֹגְנִים - אֵלּוּ הַמַּלְאָכִים, בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת - אֵלּוּ הַנָּשִׁים. אָמַר רַבִּי לֵוִי: 3 הַשָּׁמַיִם, לֹא אֲקַבֵּל אֶת הַדָּבָר, אֶלָּא הַנָּשִׁים קִלְּסוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּתוֹךְ עֲלָמוֹת תּוֹפֵפוֹת, הָעֲלָמוֹת בְּתוֹךְ. הִתְחִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְהִתְרַעֵם: לֹא דַּי שֶׁקְּדָמוּנוּ הָאֲנָשִׁים אֶלָּא אַף הַנָּשִׁים?! אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, כָּךְ כְּתִיב (יחזקאל ג, יב): וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל וגו', מַהוּ אַחֲרַי? אַחַר שֶׁקִּלַּסְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרַי, אַחַר כָּךְ אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ (שם), עַד כָּאן.
כשקיבלו ישראל מעלתם אמרו שירה
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
53 - גבורות השם פרק ס' חלק ז'
54 - גבורות השם פרק ס"ח חלק א'
55 - גבורות השם פרק ס"ח חלק ב'
טען עוד
____________________________
בפרק זה אוסיף ראיות מדברי חכמים על כך שמעלת ישראל גבוהה ממעלת המלאכים, ויתברר שחכמים 1 החזיקו בדעה זו, עד שלא יהיה בזה ספק כלל. במדרש על הפסוק: אז ישיר משה אמרו: בשעה שחנו ישראל על הים בקשו מלאכי השרת לומר שירה ולא הרשה להם הקב"ה. אמר להם: בני נתונים בצרה ואתם רוצים לומר שירה?! שנאמר: ולא קרב זה אל זה כל הלילה. כשעלו ישראל מן הים בקשו מלאכי השרת וישראל לומר שירה, אמר רבי אבין הלוי: 2 משל למה הדבר דומה? למלך שהלך למלחמה וניצח. באו בנו ועבדו ועטרה בידם. אמרו למלך: עבדך ובנך בחוץ ועטרה בידם, מי יכנס תחילה? אמר להם: בני יכנס תחילה. כך אמר הקב"ה: תנו לישראל לומר שירה תחילה, שנאמר: אז ישיר. נמצאו הנשים ומלאכי השרת עומדים, מי יקלס תחילה? אמר רב: אדון השלום עושה שלום ביניהם, שנאמר: קדמו שרים, אלו ישראל. אחר נוגנים, אלו מלאכי השרת. בתוך עלמות תופפות, אלו הנשים. אמר רבי לוי: 3 נשבע אני, לא אקבל את הדבר, אלא הנשים קלסו תחילה, שנאמר: בתוך עלמות תופפות, העלמות באמצע. התחילו מלאכי השרת להתרעם: לא די שקדמונו האנשים אלא גם הנשים! אמר להם: חייכם, כך נאמר: ואשמע אחרי קול רעש גדול וכו'. מהו אחרי? אחר שקלסתי אני וחברי. אחר כך אמרו מלאכי השרת: ברוך כבוד ה' ממקומו.
ביאור דבריהם: בשעה שעלו ישראל מהים קנו את מעלתם הגבוהה, כמו שהתבאר בספר זה פעמים רבות. כלומר, אף שכבר יצאו ממצרים, עדיין לא קנו את מעלתם עד שיצאו מהים, ולכן נקראו: עבריים, מלשון עוברי ים. כל בריאה שברא הקב"ה לא בראה אלא לכבודו, שנאמר: כל הנקרא בשמי, לכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו. לכן כל הנבראים בעולם אומרים שירה לקב"ה, כי השירה משמעותה גילוי 4 כבודו של הקב"ה, ובכל נברא יש גילוי כבודו יתברך. ומפני זה כאשר קנו ישראל את מעלתם בעלותם מהים, אמרו שירה, כי היות ישראל לעם, ראוי שיהיה זה לכבודו של הקב"ה, ולכן אמרו שירה.
הקדמה
פעמים רבות אנו שומעים על מעלתם של עם ישראל, על הייחודיות שלהם כלפי שאר האומות ועל האידאלים הגדולים שמתפקידם לקדם בעולם. אולם לא תמיד עם ישראל מצליח להגשים את כל מה שמוטל עליו. כבני אדם חומריים יש לכל אחד חסרונות וניסיונות, עליות וירידות. המקום שבו מורכבות זו בולטת ביותר הוא היחס בין עם ישראל למלאכים. מעלתם של המלאכים גדולה לכאורה לאין ערוך משל ישראל. הם רוחניים ושמימיים, בלא כל ירידה או סטייה מרצון הבורא, והם אף לא מוגבלים בגוף גשמי. אולם חז"ל לימדו אותנו שהדבר אינו נכון. עם ישראל גדול ונשגב הרבה יותר מהמלאכים, והוא זה שעומד במרכז הבריאה של העולם שברא הקב"ה – לכבודו.
כחלק מהספר העוסק ביצירתו של עם ישראל ובשורשי תפקידו בעולם, חשוב כל כך להבין יותר את עצמת מעלתם של עם ישראל, את המקום הרוחני העליון שבו הם נמצאים, ולהבין עד כמה הם אהובים לפני המקום. על כך נלמד בפרק שלפנינו.
ביאורים
בפתיחת כל בוקר, בתחילתה של תפילת שחרית, אנו מאריכים לעסוק בתהליך של יציאת מצרים וקריעת ים סוף, ואת פסוקי דזמרה אנו חותמים בשירת הים. ככלל, 'יציאת מצרים' היא אירוע שפוגש אותנו בכל ימות השנה: אדם מצווה לזכור בכל יום את יציאת מצרים, ובימים של שבת או מועד עליו להזכיר שהשבתות והמועדים הם זכר ליציאת מצרים. יציאת מצרים היא אירוע מהותי ומשמעותי מאוד בתולדות עם ישראל, ולו השלכות גדולות על חייו של כל יהודי בכל יום.
מדוע? מדרגתם של עם ישראל היא מדרגה נבדלת ומיוחדת. מצד אחד אנו חיים, אוכלים, ישנים, נולדים ומתים ככול שאר בני האדם, ומצד שני עם ישראל הוא עם מיוחד, בעל מדרגה גבוהה הנבדלת מכל העמים, עד כדי כך שמבחינות מסוימות מעלתם אפילו גבוהה ממעלת המלאכים, כפי שיבאר המהר"ל בהמשך.
יציאת ישראל ממצרים מהווה מעין 'לידה' מחודשת של עם ישראל. ביציאת מצרים עם ישראל יצא מאותה מדרגה חומרית שפלה של המצרים, והגיע למדרגה חדשה, המיוחדת לבניו של בורא העולם. קריעת ים סוף ושירת הים הן האירוע החותם את יציאת מצרים. המים מבטאים מוגבלות מסוימת. אמנם הם פחות עכורים וחומריים מדברים חומריים אחרים, אך הם עדיין נכללים בחומר. כאשר הקב"ה הניס את הים מפני עם ישראל וקרעו, הוא זיכה אותם להגיע למדרגה נעלה שאינה כפופה יותר אל החומר.
לפי זה מסביר המהר"ל את עניינה של שירת הים. אמירת שירה באופן כללי מבטאת את גילוי כבודו של הבורא בעולם, ולכן כל הנבראים שנבראו לכבודו אומרים שירה. זו הסיבה שהמעמד החותם את יציאת מצרים ואת לידת עם ישראל כעמו של הקב"ה, המרוממים מן החומר, הוא מעמד של גילוי כבודו של הבורא העומד במרכז העולם, ולכן ראויה אז במיוחד השירה.
לעילוי נשמת עטרה נאוה בת רפאל צבי קמיל ע"ה
לעילוי נשמת צבי מימון בן אסתר ז"ל
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
