ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְכַאֲשֶׁר תִּתְבּוֹנֵן וְתַעֲמִיק עוֹד תֵּדַע, כִּי אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים אֲשֶׁר אָמְרוּ דַּוְקָא רָאוּי שֶׁעַל יָדָם יֵצְאוּ לְחֵרוּת. וְזֶה כִּי אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים, כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁנּוּ שְׁמָם וּלְשׁוֹנָם, וְלֹא הָיוּ פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת, וְלֹא דִבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע, בְּאֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים עָמְדוּ בָּעִנְיָן 1 הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם שִׁנּוּי. וְזֶה כְּמוֹ שֶׁהַחוֹלֶה שֶׁהוּא חוֹלֶה, אִם הָיָה מִשְׁתַּנֶּה טִבְעוֹ לְגַמְרֵי בְּחָלְיוֹ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה חוֹזֵר אֶל בְּרִיאוּתוֹ, שֶׁאֵין לוֹ הַתְחָלָה שֶׁבּוֹ יָשׁוּב אֶל בְּרִיאוּתוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי יֵשׁ בַּחוֹלֶה כֹּחַ טֶבַע שֶׁנִּשְׁאַר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה, וְאוֹתוֹ הַטֶּבַע מַחֲזִיר אוֹתוֹ לִבְרִיאוּתוֹ. וְדָבָר זֶה עִנְיָן אָרֹךְ מְאֹד. לְכָךְ אָמַר אִלּוּ לֹא הָיָה נִשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל שְׁמָם הָעַצְמִי, וּלְשׁוֹנָם הָעַצְמִי, וּשְׁאָר דָּבָר שֶׁהוּא עַצְמִי לָהֶם, לֹא הָיָה לָהֶם הַתְחָלָה לִגְאֻלָּה כִּי כְּבָר נִשְׁתַּנּוּ לְגַמְרֵי וְאֵין לָהֶם הַתְחָלָה לִגְאֻלָּה. וּלְכָךְ זָכְרוּ הַחֲכָמִים כִּי בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בְּתוֹךְ מִצְרַיִם, לֹא כְּמוֹ הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהֵם עַתָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּבָר נַעֲשׂוּ לְעַם כַּאֲשֶׁר לְקָחָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלָיו, וְלֹא יִתָּכֵן וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הָאֻמּוֹת, וּבְוַדַּאי הֵם רְאוּיִים לִגְאֻלָּה. אֲבָל בְּמִצְרַיִם שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְעַם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ לְעַם עַד שֶׁיָּצְאוּ, דִּכְתִיב (שמות ו, ז): וִהְיִיתֶם לִי לְעַם וְלֹא קֹדֶם, אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים עַצְמָם שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לָהֶם שִׁנּוּי בְּעַצְמָם, כְּבָר לֹא הָיָה לָהֶם הַתְחָלָה שֶׁיָּשׁוּבוּ לִכְמוֹ שֶׁהָיוּ, כִּי כְּבָר קִבְּלוּ שִׁנּוּי בְּעַצְמָם וְנִפְסַד עִנְיָנָם וְנִשְׁתַּנּוּ לְגַמְרֵי וְאֵין לָהֶם גְּאֻלָּה. אֲבָל בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים עַצְמָם וְהָיוּ בְּלֹא שִׁנּוּי כְּלָל, זָכוּ אֶל הַגְּאֻלָּה לַחֲזֹר כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה.
____________________________
כאשר תתבונן היטב בדברי חכמים, תבין כי דוקא בגלל ארבעת הדברים הללו היו ראויים ישראל לצאת ממצרים, כי כאשר לא שינו שמם ושפתם, לא היה בהם לשון הרע ולא פרצו בעריות, נשארו ישראל על יסודם 1 הראשון ולא היה בהם שינוי. דבר זה דומה לחולה, שאם הוא משתנה מטבעו הראשוני בעקבות מחלתו אין הוא חוזר לבריאותו, שכן אין לו בסיס אליו ישוב. אבל אם נשאר בחולה טבעו הראשוני, הוא מחזיר אותו לבריאותו גם אם התהליך יהיה ארוך. לכן אמרו חז"ל שאם לא היה נשאר שמם המקורי, לשונם העצמית ושאר הדברים המהותיים להם, לא היה בסיס לגאולה כי כבר השתנו לגמרי. לכן אמרו חכמים כי בזכות ארבעת הדברים הללו זכו להיגאל ממצרים. יש הבדל מהותי בין גאולת מצרים למצב ישראל בגלויות שאחר כך, כי לאחר שיצאו ממצרים ולקחם הקב"ה לו לעם אין להם יכולת להתחבר אל האומות ולכן הם ראויים לגאולה. אבל בגלות מצרים עדיין לא היו לעם, שהרי נעשו לעם רק ביציאתם ממצרים, שנאמר: ולקחתי אתכם לי לעם, ולא היו לעמו של הקב"ה קודם לכן. על כן אם לא היו ישראל שומרים על יחודם והיו משתנים כדוגמת המצרים, לא היה בסיס לגאולתם, כיון שהשתנו, וביטלו את מציאותם. אבל כיון ששמרו עצמם ולא השתנו, זכו לגאולה לשוב למעלתם הראשונה.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
25 - גבורות השם פרק מ"ג חלק א'
26 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ב'
27 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ג'
טען עוד
כפי שלמדנו אתמול, ישנן ארבע סיבות, שאותן מפרטים לנו חז"ל, שבזכותן התאפשרה היציאה ממצרים: לא שינו את שמם, לא שינו את שפתם, לא דיברו לשון הרע ולא היו פרוצים בעריות.
המהר"ל מבאר שארבעת הדברים הללו שימשו כבסיס ליכולת של עם ישראל לצאת ממצרים ולהיגאל. גאולה של עם משמעותה החזרת העם למצבו האמִתי והשורשי, כך שתכונת החיים המקורית שלו מתגלה ויוצאת אל הפועל. לשם כך ישנו צורך לשמר, ולו בגרעין פנימי קטן, את תכונת החיים השורשית, כיוון שרק על ידי כך ישנו בסיס שממנו יכולה לצמוח הגאולה – גאולה מהשעבוד לאחֵר, ושחרור של העצמיות הלאומית שלנו.
בזכות העובדה שעם ישראל שימר את ארבעת הדברים הללו, נמנע המצב שבו יכלה גלות מצרים לשנות את תכונת החיים היסודית של העם. בזכות כך הייתה לעם ישראל יכולת לחזק את נקודת הבריאות היסודית שלו, ולחזור אל טבעו הבריא והראשוני.
השימור המיוחד הזה היה נצרך באופן מיוחד בעת גלות מצרים, שבה עם ישראל עדיין לא הוגדר כעם, ואז הייתה לו היכולת התיאורטית לשנות את טבע החיים שלו. אולם עתה, לאחר שיצאנו ממצרים וכבר הופענו בעולם כעם, אי אפשר לשנות את טבע החיים שלנו באופן מוחלט, ובכל מצב שהוא אנו נבדלים מהאומות, בלא חשש שנאבד את עצמיותנו וניטמע בין האומות האחרות. התהליך המיוחד שחווינו ביציאת מצרים הטביע בתוכנו את היותנו אומה באופן מוחלט, ואין אפשרות לשנות את הטבע הישראלי שלנו.
הרחבות
לשון הרע
לָשׁוֹן הָרַע. ה" חפץ חיים " מבאר מדוע עוון לשון הרע הוא כל כך חמור: "עוד יש ענין פשוט, אשר נוכל להתבונן מזה את גנות העון המר... והוא, כי ידוע הוא שיתרון האדם מכל בעלי החיים הוא במה שהוסיף בו הקדוש ברוך הוא את נפש המדברת, כמו שכתוב: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" [בראשית ב, ז] ותרגם אונקלוס: לרוח ממללא (=רוח מדברת), וזהו רק אם הוא מתקן בכח הדבור, אשר נתן לו הקדוש ברוך הוא. לא כן אם הוא משתמש בדבורו לרע, הוא גרוע יותר מהבהמה אשר על הארץ, כי היא איננה מקלקלת על כל פנים" [שמירת הלשון שער הזכירה ג]. ההבדל בין האדם לבהמה הוא הדיבור, שהרי מבחינה חיצונית איברי האדם והבהמה דומים הם. כאשר אדם מדבר לשון הרע, כאשר הוא משחית את הדיבור, הוא לא רק פוגם בדיבור אלא פוגע במדרגת האדם שלו, בדבר המייחד אותו משאר בעלי החיים, עד שגרוע הוא מהבהמה, שהרי יש לו דיבור והוא עוכר אותו לרעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
