ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְכַאֲשֶׁר תִּתְבּוֹנֵן וְתַעֲמִיק עוֹד תֵּדַע, כִּי אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים אֲשֶׁר אָמְרוּ דַּוְקָא רָאוּי שֶׁעַל יָדָם יֵצְאוּ לְחֵרוּת. וְזֶה כִּי אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים, כַּאֲשֶׁר לֹא שִׁנּוּ שְׁמָם וּלְשׁוֹנָם, וְלֹא הָיוּ פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת, וְלֹא דִבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע, בְּאֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים עָמְדוּ בָּעִנְיָן 1 הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם שִׁנּוּי. וְזֶה כְּמוֹ שֶׁהַחוֹלֶה שֶׁהוּא חוֹלֶה, אִם הָיָה מִשְׁתַּנֶּה טִבְעוֹ לְגַמְרֵי בְּחָלְיוֹ לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה חוֹזֵר אֶל בְּרִיאוּתוֹ, שֶׁאֵין לוֹ הַתְחָלָה שֶׁבּוֹ יָשׁוּב אֶל בְּרִיאוּתוֹ, אֲבָל בְּוַדַּאי יֵשׁ בַּחוֹלֶה כֹּחַ טֶבַע שֶׁנִּשְׁאַר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה, וְאוֹתוֹ הַטֶּבַע מַחֲזִיר אוֹתוֹ לִבְרִיאוּתוֹ. וְדָבָר זֶה עִנְיָן אָרֹךְ מְאֹד. לְכָךְ אָמַר אִלּוּ לֹא הָיָה נִשְׁאָר לְיִשְׂרָאֵל שְׁמָם הָעַצְמִי, וּלְשׁוֹנָם הָעַצְמִי, וּשְׁאָר דָּבָר שֶׁהוּא עַצְמִי לָהֶם, לֹא הָיָה לָהֶם הַתְחָלָה לִגְאֻלָּה כִּי כְּבָר נִשְׁתַּנּוּ לְגַמְרֵי וְאֵין לָהֶם הַתְחָלָה לִגְאֻלָּה. וּלְכָךְ זָכְרוּ הַחֲכָמִים כִּי בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֵלּוּ נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בְּתוֹךְ מִצְרַיִם, לֹא כְּמוֹ הַגָּלֻיּוֹת שֶׁהֵם עַתָּה שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּבָר נַעֲשׂוּ לְעַם כַּאֲשֶׁר לְקָחָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵלָיו, וְלֹא יִתָּכֵן וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הָאֻמּוֹת, וּבְוַדַּאי הֵם רְאוּיִים לִגְאֻלָּה. אֲבָל בְּמִצְרַיִם שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל לְעַם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ לְעַם עַד שֶׁיָּצְאוּ, דִּכְתִיב (שמות ו, ז): וִהְיִיתֶם לִי לְעַם וְלֹא קֹדֶם, אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים עַצְמָם שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לָהֶם שִׁנּוּי בְּעַצְמָם, כְּבָר לֹא הָיָה לָהֶם הַתְחָלָה שֶׁיָּשׁוּבוּ לִכְמוֹ שֶׁהָיוּ, כִּי כְּבָר קִבְּלוּ שִׁנּוּי בְּעַצְמָם וְנִפְסַד עִנְיָנָם וְנִשְׁתַּנּוּ לְגַמְרֵי וְאֵין לָהֶם גְּאֻלָּה. אֲבָל בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים עַצְמָם וְהָיוּ בְּלֹא שִׁנּוּי כְּלָל, זָכוּ אֶל הַגְּאֻלָּה לַחֲזֹר כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה.
____________________________
כאשר תתבונן היטב בדברי חכמים, תבין כי דוקא בגלל ארבעת הדברים הללו היו ראויים ישראל לצאת ממצרים, כי כאשר לא שינו שמם ושפתם, לא היה בהם לשון הרע ולא פרצו בעריות, נשארו ישראל על יסודם 1 הראשון ולא היה בהם שינוי. דבר זה דומה לחולה, שאם הוא משתנה מטבעו הראשוני בעקבות מחלתו אין הוא חוזר לבריאותו, שכן אין לו בסיס אליו ישוב. אבל אם נשאר בחולה טבעו הראשוני, הוא מחזיר אותו לבריאותו גם אם התהליך יהיה ארוך. לכן אמרו חז"ל שאם לא היה נשאר שמם המקורי, לשונם העצמית ושאר הדברים המהותיים להם, לא היה בסיס לגאולה כי כבר השתנו לגמרי. לכן אמרו חכמים כי בזכות ארבעת הדברים הללו זכו להיגאל ממצרים. יש הבדל מהותי בין גאולת מצרים למצב ישראל בגלויות שאחר כך, כי לאחר שיצאו ממצרים ולקחם הקב"ה לו לעם אין להם יכולת להתחבר אל האומות ולכן הם ראויים לגאולה. אבל בגלות מצרים עדיין לא היו לעם, שהרי נעשו לעם רק ביציאתם ממצרים, שנאמר: ולקחתי אתכם לי לעם, ולא היו לעמו של הקב"ה קודם לכן. על כן אם לא היו ישראל שומרים על יחודם והיו משתנים כדוגמת המצרים, לא היה בסיס לגאולתם, כיון שהשתנו, וביטלו את מציאותם. אבל כיון ששמרו עצמם ולא השתנו, זכו לגאולה לשוב למעלתם הראשונה.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
25 - גבורות השם פרק מ"ג חלק א'
26 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ב'
27 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ג'
טען עוד
כפי שלמדנו אתמול, ישנן ארבע סיבות, שאותן מפרטים לנו חז"ל, שבזכותן התאפשרה היציאה ממצרים: לא שינו את שמם, לא שינו את שפתם, לא דיברו לשון הרע ולא היו פרוצים בעריות.
המהר"ל מבאר שארבעת הדברים הללו שימשו כבסיס ליכולת של עם ישראל לצאת ממצרים ולהיגאל. גאולה של עם משמעותה החזרת העם למצבו האמִתי והשורשי, כך שתכונת החיים המקורית שלו מתגלה ויוצאת אל הפועל. לשם כך ישנו צורך לשמר, ולו בגרעין פנימי קטן, את תכונת החיים השורשית, כיוון שרק על ידי כך ישנו בסיס שממנו יכולה לצמוח הגאולה – גאולה מהשעבוד לאחֵר, ושחרור של העצמיות הלאומית שלנו.
בזכות העובדה שעם ישראל שימר את ארבעת הדברים הללו, נמנע המצב שבו יכלה גלות מצרים לשנות את תכונת החיים היסודית של העם. בזכות כך הייתה לעם ישראל יכולת לחזק את נקודת הבריאות היסודית שלו, ולחזור אל טבעו הבריא והראשוני.
השימור המיוחד הזה היה נצרך באופן מיוחד בעת גלות מצרים, שבה עם ישראל עדיין לא הוגדר כעם, ואז הייתה לו היכולת התיאורטית לשנות את טבע החיים שלו. אולם עתה, לאחר שיצאנו ממצרים וכבר הופענו בעולם כעם, אי אפשר לשנות את טבע החיים שלנו באופן מוחלט, ובכל מצב שהוא אנו נבדלים מהאומות, בלא חשש שנאבד את עצמיותנו וניטמע בין האומות האחרות. התהליך המיוחד שחווינו ביציאת מצרים הטביע בתוכנו את היותנו אומה באופן מוחלט, ואין אפשרות לשנות את הטבע הישראלי שלנו.
הרחבות
לשון הרע
לָשׁוֹן הָרַע. ה" חפץ חיים " מבאר מדוע עוון לשון הרע הוא כל כך חמור: "עוד יש ענין פשוט, אשר נוכל להתבונן מזה את גנות העון המר... והוא, כי ידוע הוא שיתרון האדם מכל בעלי החיים הוא במה שהוסיף בו הקדוש ברוך הוא את נפש המדברת, כמו שכתוב: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" [בראשית ב, ז] ותרגם אונקלוס: לרוח ממללא (=רוח מדברת), וזהו רק אם הוא מתקן בכח הדבור, אשר נתן לו הקדוש ברוך הוא. לא כן אם הוא משתמש בדבורו לרע, הוא גרוע יותר מהבהמה אשר על הארץ, כי היא איננה מקלקלת על כל פנים" [שמירת הלשון שער הזכירה ג]. ההבדל בין האדם לבהמה הוא הדיבור, שהרי מבחינה חיצונית איברי האדם והבהמה דומים הם. כאשר אדם מדבר לשון הרע, כאשר הוא משחית את הדיבור, הוא לא רק פוגם בדיבור אלא פוגע במדרגת האדם שלו, בדבר המייחד אותו משאר בעלי החיים, עד שגרוע הוא מהבהמה, שהרי יש לו דיבור והוא עוכר אותו לרעה.
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
