ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְאָמַר כִּי הַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְהַיְנוּ כִּי כְּנֶגֶד הָאֶמְצָעִי שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַמֻּרְכָּב, קוֹדֵם הָאֶמְצָעִי הַפָּשׁוּט לְגַמְרֵי, וְהוּא הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא דֶּרֶךְ הָאֶמְצָעִי וְהַיָּשָׁר, שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נוֹטָה מִן הַנְּקֻדָּה הָאֶמְצָעִית הוּא הַיֹּשֶׁר, וּלְכָךְ הוּא מִתְיַחֵס אֶל הָאֶמְצָעִי. וְעוֹד, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ לְךָ לְמַעְלָה כִּי הָאֶמְצָעִי מִתְיַחֵס לַדָּבָר הַבִּלְתִּי גַשְׁמִי יוֹתֵר בַּעֲבוּר שֶׁהוּא אֶמְצָעִי וְאֵינוֹ נוֹטֶה לְשׁוּם צַד, וְאֵין לְךָ דָּבָר בִּלְתִּי גַשְׁמִי רַק הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שִׂכְלִית, אַף עַל גַּב שֶׁכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ הֵם בִּלְתִּי גְשָׁמִים, אֵין דָּבָר שִׂכְלִי רַק הַתּוֹרָה. וְאִם תֹּאמַר: מַה שַּׁיָּךְ בְּרִיאָה בַּתּוֹרָה וְהִיא דָּבָר אֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּלָל? וְאֵין זֶה קַשְׁיָא לַמֵּבִין, כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד, כִּי הַגְּזֵרָה עַל דְּבַר מַה שֶׁהוּא גּוֹזֵר הוּא נִקְרָא: בְּרִיאָה. וְגָזַר הוּא יִתְבָּרַךְ קֹדֶם עַל הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁגְּזֵרַת הַיֹּשֶׁר וְהָאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם נוֹהֵג בּוֹ הוּא קוֹדֵם לַכֹּל. וְעוֹד, כִּי גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קֹדֶם לַכֹּל שֶׁיִּהְיֶה לָעוֹלָם צִיּוּר וְסֵדֶר שֶׁיִּהְיֶה נוֹהֵג בּוֹ, וְזֶהוּ שֶׁהַתּוֹרָה נִבְרֵאת תְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה הִיא צִיּוּר וְסֵדֶר הָעוֹלָם אֲשֶׁר נוֹהֵג בּוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמְרוּ (בראשית רבה פרשה א, א): כְּשֶׁבָּרָא הָעוֹלָם הָיָה מַבִּיט בַּתּוֹרָה וּבָרָא הָעוֹלָם. כִּי הָיָה מַבִּיט בְּצִיּוּר וְסֵדֶר אֲשֶׁר גָּזַר שֶׁיִּהְיֶה לָעוֹלָם, וּבוֹ בָּרָא הָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר: אִם כֵּן יִהְיוּ יָתֵר מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה! אֵין זֶה קַשְׁיָא, כִּי אֵלּוּ אֵין נוֹפְלִים 1 תַּחַת הֶמְשֵׁךְ זְמַן, כִּי כָּל אֵלּוּ דְּבָרִים הֵם דְּבָרִים בִּלְתִּי גְשָׁמִים, וְאֵינָם נוֹפְלִים תַּחַת הַזְּמַן. כִּי זְמַן שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית תּוֹלֶה 2 בְּגֶשֶׁם הַגַּלְגַּל, וּלְכָךְ לֹא שַׁיָּךְ בְּאֵלּוּ זְמַן שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. וּמֵעַתָּה הִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁאָמְרוּ, כִּי הַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, הָיָה 3 גְּזֵרַת הַפָּשׁוּט קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, וְהָאֶמְצָעִי הַפָּשׁוּט הַנִּבְדָּל מִן הַגֶּשֶׁם הִיא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר.
____________________________
נאמר במדרש שהדבר הראשון משבעת הדברים שנבראו קודם שנברא העולם היא התורה. כוונתם שקודם שנבראה נקודת האמצע בעולם הגשמי המורכב, היתה קיימת נקודת אמצע פשוטה לגמרי, והיא התורה, שהיא דרך האמצע ודרך הישר, לפי שאין התורה נוטה מהאמצע ומהיושר לשום צד. ועוד, כבר בארנו למעלה שהאמצע מתייחס לדבר לא גשמי, מפני שאין לו מימדים של מרחב ואינו נוטה לשום צד, ולכן האמצע מיוחס לתורה, שאין דבר לא גשמי כמו התורה, שהיא אלוקית. ואף שכל ששת הדברים הנוספים שהזכירו חז"ל אינם גשמיים, אין דבר מהם אלוקי כמו התורה. ואם תשאל: איך אפשר לומר שהתורה נבראה לפני שנברא העולם, הרי המושג בריאה לא שייך ביחס לתורה, שכן התורה רוחנית ואין בה שום ממשות גשמית? אין זו קושיה כלל למבין, כי הוא אמר ויהי הוא ציווה ויעמוד, כלומר גזירת הקב"ה על קיום דבר מסוים נחשבת לבריאה. תחילת הגזירה האלוקית היתה על התורה, מפני שהגזירה האלוקית היא שהעולם יונהג על היושר והאמת, ודבר זה קודם לכל. ועוד, הקב"ה גזר תחילה שיהיה לעולם תכנית וסדר שיהיה העולם נוהג על פיו, זו הכוונה שהתורה נבראת תחילה, כי התורה היא התכנית וסדר העולם. לכן אמרו חכמים, שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, כלומר כביכול הסתכל הקב"ה בסדר הראוי לעולם, וכך ברא את העולם. ואם תשאל: אם ישנם דברים שבריאתם קדמה לבריאת העולם, נמצא שיש יותר מששת ימי בריאה! אין זו קושיה, כי בריאת שבעת הדברים הללו אינה 1 קשורה לזמן, מכיון שהם אינם גשמיים. ששת ימי הבריאה תלויים 2 בחומר ובגלגל שהוא דבר גשמי, לכן לא שייכים דברים אלו לששת ימי מעשה הבריאה. בדברינו התבאר לך מה שאמרו חכמים שהתורה נבראה לפני בריאת העולם, מכיון שהדבר הפשוט קודם למורכב, היתה 3 הגזירה האלוקית על קיום מציאות פשוטה הקודמת למורכב. התורה היא האמצע הפשוט שאינה גשמית, כמו שהתבאר.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
70 - גבורות השם פרק ע' חלק ד'
71 - גבורות השם פרק ע' חלק ה'
72 - לימוד שבועי באמונה יז-כג אב תשע"ו
טען עוד
כמו שראינו אתמול, כנגד כל צד מצדדי המציאות קיימת מציאות רוחנית, שהיא הבסיס הרוחני שמתוכו נובע אותו דבר גשמי. לכל חפץ שקיים במציאות יש שישה צדדים; ימין, שמאל, קדימה ואחורה, למעלה ולמטה. אך יש בו גם נקודה פנימית שעומדת במרכז החפץ הגשמי, והיא אינה נוטה ומושכת לאחד מן הצדדים. הנקודה הזאת היא בעצם המשמעות והסיבה של אותו החפץ. כדוגמה ניקח את האופניים. הגלגלים צריכים להיות מכוונים זה כלפי זה. הכידון צריך להיות מעל הגלגל הקדמי, ומאוזן אליו. כל דבר נמצא במקומו המתאים בגלל הנקודה הפנימית. דהיינו: המטרה של עשיית האופניים היא ליצור כלי שאפשר יהיה לרכוב עליו בבטחה ובמהירות. לפי מטרה זו אנו מניחים את כל החלקים במקומם הראוי. חלק זה מקדימה, חלק אחר מלמעלה. אבל הנקודה הפנימית, המטרה, לא נוטה לאחד מהצדדים, אלא מגדירה את תפקידם. כן הדבר בכל חומר שקיים בעולם.
מהו השורש הרוחני, הבסיס, לכל המטרות והרעיונות שיש בעולם? לכל 'נקודות האמצע'? התורה . התורה היא הבסיס לכל המטרות והאידיאלים שיש בעולם. כל מחשבה ותכנון נובעים ממנה. היא לא נוטה לאף צד. היא לא יותר כללית מפרטית. היא לא יותר רוחנית מגשמית. לא כמו שאר הדברים שמוזכרים בגמרא, שמבטאים רעיון או ערך ייחודי. ייחודה של התורה הוא שהיא כוללת את הכול. היא שייכת לכל הצדדים הרוחניים והגשמיים שיש בעולם. כל המושגים הללו נובעים ממנה, והיא מגדירה אותם. לכן התורה הייתה חייבת להיברא קודם שנברא העולם, מכיוון שכל התכנונים והפעולות הגדולות שהאדם נועד לחשוב וליצור בעולם – נובעים ממנה. היא השורש הרוחני שממנו נברא העולם.
בריאה, מסביר המהר"ל היא לא רק דבר גשמי. גם את הדברים שקדמו לעולם, גם את התכלית של כל המציאות – ברא הקב"ה. אך בשונה מכל בריאת העולם שלפנינו, דברים אלה לא נבראו בששת ימי בראשית. רק מציאות שהיא מונחת תחת מציאות הזמן נאמר עליה שנבראה בששת ימי בראשית. אבל מציאות מופשטת, שאיננה תלויה בזמן או במקום, לא נבראה בימי הבריאה, אלא לפניהם. אי אפשר למדוד כמה זמן לפניהם היא נבראה, מכיוון שעדיין לא היה מושג של זמן. תכליות אלה הן מעל הזמן. הן אינן קשורות למציאות כזו או אחרת, ומרגע בריאתן הן היו יכולות להתממש בכל מציאות נתונה. התורה היא לב תכליות אלה, ועל כן היא כנגד האמצע.
הרחבות
התורה – תכלית העולם
הַתּוֹרָה נִבְרֵאת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. רבי יהודה הלוי מסביר שהתורה קדמה לעולם משום שהיא התכלית של העולם, ולשם כך קדמו לעולם גם דברים נוספים שמשרתים תכלית זו: "שבעה דברים נבראו קודם לעולם... בדומה למאמר החכמים: סוף מעשה במחשבה תחילה, וכאשר הייתה כוונת החכמה בבריאת העולם – התורה, אשר היא עצם החכמה, ונושאיה הם הצדיקים, וביניהם שורה כסא הכבוד, והצדיקים באמת לא יהיו אלא סגולה והם ישראל, ואין מתאים להם אלא המיוחד שבמקומות והיא ירושלים, ולא ינהלם אלא הנכבד שבבני אדם, והוא משיח בן דוד, ואחריתם והליכתם לגן עדן, חוייב שיונחו אלו נבראים בכוח קודם לעולם" [כוזרי ג, עג]. בדרך דומה הסביר הרב איתן שנדורפי את דברי רש"י בתחילת ספר בראשית: "בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתה" – "לכאורה יש לשאול על דברי רש"י: לשם מה נברא העולם? בשביל ישראל או בשביל התורה? נראה שרש"י עצמו ענה על כך... ש"בשביל התורה" ו"בשביל ישראל" אינם שני דברים נפרדים אלא דבר אחד... שהעולם נברא כדי שישראל יקבלו את התורה" [הדר התורה שמות עמ' 119]. בלעדי עם ישראל אין אפשרות שתבוא לידי מימוש המגמה האלוהית בבריאת העולם, שהיא התורה, ולכן כפי שהתורה קדמה לעולם, ישראל קדמו לעולם, שכן בלעדי שניהם אין טעם לקיומו של העולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
