ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּמִפְּנֵי כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם מִבֵּית עֲבָדִים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה הֲוָיָה גְּדוֹלָה, וְהוּא שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם בְּוַדַּאי כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם, וּלְכָךְ יְצִיאַת דָּבָר זֶה לַפֹּעַל עַל יְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמּוֹצִיא הַכֹּל אֶל הַפֹּעַל, וְאֵין הַמַּפְתֵּחַ נִמְסָר לִהְיוֹת מוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל רַק הוּא יִתְבָּרַךְ. וּלְדָבָר זֶה צָרִיךְ דְּבָרִים אֲרֻכִּים מְאֹד. כְּלַל הַדָּבָר, שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים הָיוּ בְּכֹחַ וְיָצְאוּ אֶל הַפֹּעַל, הַמּוֹצִיא אוֹתָם הוּא אֲשֶׁר בְּפֹעַל וְאֵינוֹ 1 כֹּחֲנִי כְּלָל. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְהוֹצִיאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הַפֹּעַל לִהְיוֹת יוֹצְאִים מֵרְשׁוּתָם, הֲרֵי הָיוּ דּוֹמִים בְּוַדַּאי לְעֻבָּר הַנּוֹלָד, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ מְאֹד בָּזֶה, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים וְנֶחְשָׁבִים עַם נוֹלָד מִתְחַדֵּשׁ עַתָּה, לְכָךְ לֹא אֶפְשָׁר יְצִיאָתָם רַק עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה שֶׁאָמַר: אִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הָיִינוּ אֲנַחְנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים לְפַרְעֹה, כִּי לְזֹאת הַהוֹצָאָה צָרִיךְ יְצִיאָה אֶל הַפֹּעַל עַל יְדֵי מִי שֶׁהוּא בְּפֹעַל תָּמִיד. אֲבָל שְׁאָר גָּלֻיּוֹת אֵין הַדָּבָר כָּךְ, כִּי אַף אִם לֹא עָלוּ מִבָּבֶל, לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל קֹדֶם זֶה מְצִיאוּת בְּכֹחַ, כִּי זֶה שַׁיָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁאָז לֹא הָיוּ עֲדַיִן עַם, וְשָׁם נִתְגַּדְּלוּ וּפָרוּ וְרָבוּ כְּעֻבָּר הַמִּתְהַוֶּה בִּמְעֵי אִמּוֹ וְלֹא יָצְאוּ עֲדַיִן אֶל הַפֹּעַל, וּלְכָךְ נֶחְשָׁב יְצִיאָתָם הֲוָיָה לַפֹּעַל לְגַמְרֵי. וְעַל זֶה אָמַר: וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ וכו'. כְּלוֹמַר, וּמִפְּנֵי כָּךְ רָאוּי אֵלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וּלְסַפֵּר נִפְלְאוֹתָיו שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם אֲבוֹתֵינוּ. וְהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד.
____________________________
מכיון שביציאת מצרים הוציא הקב"ה את ישראל מבית עבדים להיות לו לעם סגולה, וזו הוי"ה גדולה שהיא שלמות העולם, כי ישראל הם המשלימים את העולם, לכן יציאה זו היא על ידי הקב"ה המוציא כל דבר מן הכח אל הפועל. ומשום כך מפתח זה לא נמסר לאחר, אלא הקב"ה הוא שהוציאם ממצרים. לבאר דבר זה יש צורך באריכות גדולה. כללו של דבר: כל הדברים הללו היו בכח ויצאו אל הפועל, והמוציא אותם אל הפועל הוא מי שהוא עצמו בפועל המוחלט ואינו 1 בכח כלל. כאשר היו ישראל במצרים והוציא אותם הקב"ה מהכח אל הפועל, כשיצאו מרשות המצרים, הם היו דומים לעובר היוצא מרחם אמו, וכמו שהארכנו בזה בפרק ג. באותה שעה נחשבו לעם שנולד ומתחדש עתה, לכן יציאתם היתה יכולה להיות רק על ידי הקב"ה. על זה נאמר: אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, היינו אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה. כי להוצאה זו, שהיא יציאה מהכח אל הפועל, צריך את מי שהוא בעצמו בפועל. בשאר הגלויות אין הדבר כן, כי אף אם לא היו ישראל עולים מבבל, לא היו לפני העלייה בכח. היותם בכח היתה רק במצרים טרם היו לעם, והרי הם כעובר הגדל במעי אמו, ולא יצאו אל הפועל. על כן רק יציאתם ממצרים נחשבת להוי"ה חדשה. על זה נאמר: ואילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו וכו', ועל זה יש לשבח ולספר נפלאותיו אשר עשה הקב"ה עם אבותינו. דברים אלו עמוקים מאד.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
38 - גבורות השם פרק נ"ב חלק ה'
39 - גבורות השם פרק נ"ב חלק ו'
40 - לימוד שבועי באמונה יח- כד תמוז תשע"ו
טען עוד
למדנו ביום הקודם שיציאה לפועל לגמרי נעשית בהכרח בידי הקב"ה. כך מסביר המהר"ל מדוע יציאת מצרים נעשתה בידי הקב"ה בעצמו. ביציאת מצרים עם ישראל נולד. כעובר שיוצא מרחם אִמו ונהייה להוויה שלמה, כך בני ישראל יצאו ממצרים ונהיו לעם.
בעקבות כך נבין מדוע דווקא ביציאת מצרים היה הכרח שהיא תהיה בידי הקב"ה, לעומת היציאה מהגלויות האחרות. בשאר הגלויות עם ישראל ירד לגלות כעם, סבל גזֵרות וקשיים כעם, ועלה ונגאל כעם. גם אם לא היו עולים מבבל, לדוגמה, הרי שהיו נשארים בגלות בבל כעם. לכן היה אפשר להעלות על הדעת שישראל יֵצאו מבבל גם בלא שהקב"ה יוציא אותם משם, כיוון שאין מדובר על בריאה חדשה יש מאין. לעומת זאת היציאה ממצרים יכולה הייתה לעשות רק בידי ה' לבדו, שהרי אז עוד לא היו עם.
הרחבות
עליונותו של עם ישראל
כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמוּת הָעוֹלָם. מצד אחד עם ישראל מכיל בתוכו את תכונותיהם של העמים כולם בתמצית, ומאידך יש בו תכונות שאין באומות אחרות (עיין אורות ישראל א, א-ב). הרב זאב סולטנוביץ' הסביר את היחס בין שני מישורים אלו: כנסת-ישראל "נקראת כנסת מפני שהיא מכנסת בתוכה את כל האורות הקודמים לה... כלומר, היא מכנסת בתוכה את כל הגוונים של הרצון האלוהי המהווה והיוצר... כאשר כל התכנים והאורות מכונסים יחדיו, החיבור שביניהם יוצר את תכונת התמציתיות, כאשר כנסת ישראל היא גם המיצוי והריכוז של תכונותיהם, וגם תכליתם ומטרתם . מבחינה זאת, משמעות מאמר חז"ל ש'ישראל קדמו לעולם' [תנחומא נשא יט], היא שכנסת ישראל קדמה לעולם, כלומר שהמטרה, או המחשבה, על תכלית הבריאה, קדמה למעשה הבריאה בפועל... אם נתפוש את ההוויה האנושית – את האנושות, כגוף אחד גדול, אזי כנסת ישראל היא הגילוי הרוחני העליון שבו. הגדרה זו משתלבת היטב עם הקודמת, שכן התמצית היא יסוד ותכלית כל ההתהוות וממילא החלק הנעלה שבה... המוח אינו מנצל את הגוף, או נורא מזה – רוצה להשמיד אותו, כדי להתפשט. אדרבא, בריאותם של המוח והלב מותנית ותלויה בבריאותם של שאר האיברים, וכן להיפך. השוויון מתבטא בפעולות ההדדיות של האיברים אלו על אלו, ובשיתוף המעמיק והולך ביניהם. אין כאן תחרות בין האיברים... העליונות אף פעם איננה שפלות מוסרית, או ניצול מחפיר של האחר. להיפך, היא תמיד שיתוף פעולה וניסיון לתקן, לטהר, לזקק ולהבריא את כל השאר, כדי שביחד תהיה הוויה שלימה" [אורות ישראל עמוד 1, ועמודים 9-7].
לעילוי נשמת אריאל צבי ז"ל בן יוסף יצחק ודליה יבלטו"א שטריגלר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
