בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה
גליון מס 139

הרב זצ"ל והרבנים שליט"א

במלאות שמונים ואחת שנים להסתלקותו של הכהן הגדול מאחיו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, ביקשנו מכמה מתלמידי תלמידיו, לבחור ציטוט או פסקה ממשנתו של הרב זצ"ל שהשפיעו עליהם יותר מכל ולהסביר לנו על קצה המזלג מה עומד מאחורי הבחירה הזו.

undefined

רבנים שונים

אלול תשע"ו
4 דק' קריאה
"אין נשמה בודדת גדועה"
הרב נחום נריה, ראש ישיבת "תורה בציון"
את הכיפה של בניין הישיבה בכפר הרא"ה, כולם מכירים. אבל רק מי שנכנס פנימה, ראה את פנים הכיפה ואת עיטורה שעיטר הצייר מאיר בן אורי. פנים הכיפה מעוטר במילים מפרק ק"נ בתהלים ומכתבי הרב קוק. יש שם ציטוט של מרן הרב קוק שאיתו אני הולך כבר שנים: "אין נשמה בודדת גדועה, אלא הכול מסורג וארוג בהוויה כולה". הציטוט הזה שזור שם יחד עם כל כלי הנגינה שכתובים באותו פרק בתהלים. "צלצלי שמע", "צלצלי תרועה" הכול מתחבר ל"כל הנשמה תהלל י־ה הללוי־ה". זה משקף את ההתחברות של כל יחיד ויחיד מעם ישראל. הכול מקהלה אחת. זוהי תפיסת האחדות של מרן הרב קוק לגבי כל נשמה בודדת, נשמה גדועה, הכול מסורג וארוג בהוויה כולה. המשפט הזה נחרט בנשמה שלי, ולאט לאט אני תופס יותר ויותר את האחדות גם בתוך עם ישראל וגם בתוך העולם כולו. את אהבת החינם.

כשהנשמה מאירה
הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת
הציטוט של הרב קוק שליווה אותי הרבה זמן הוא גם הציטוט הראשון אליו נחשפתי: "כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים". זהו ציטוט מאוד מוכר.
הייתי נער צעיר והגעתי ללמוד בישיבה לצעירים של "מרכז הרב". על הקיר היה תלוי הציטוט הזה. אני זוכר שכנער צעיר חשבתי על כך שוב ושוב. על כך שהמציאות באמת היא כפי שאתה מסתכל עליה. אתה רואה ערפל ובלבול? אם הנשמה שלך מאירה, זה אפקטיבי הרבה יותר, הערפל הופך להיות "אור נעים". למעשה, ניתן לומר שזה הטקסט הראשון של הרב קוק שלמדתי.

"טועים הם המבקשים להגדיר"
הרב מרדכי גרינברג, ראש ישיבת כרם ביבנה
לפני כחמישים שנה התגלגלה לידי חוברת ישנה בשם "סיני", מהחוברות הידועות של מוסד הרב קוק. קראתי את המאמר הראשון של הרב קוק זצ"ל, ששמו היה "נחמת ישראל", ומצאתי שם הגדרה מאוד מיוחדת: מהו עם ישראל? רבים מנסים להגדיר את עם ישראל ולא מצליחים, משום שקשה להגדירו במשפט אחד. הרב עצמו כתב "טועים הם המבקשים להגדיר את היהדות בהגדרות ידועות... היא כוללת כל בנשמתה... כמו שכלול הכול באלוקות... כל הגדרה כזאת לגבה היא קיצוץ בנטיעותיה, ודוגמא להקמת פסל ומסכה לשם הצביון האלוקי".
ובהמשך מצאתי שם את המשפט הבא: "יסוד חכמת ישראל האמתית הוא ההכרה בערך האלוקי של נשמת האומה". משפט זה כולל הכול, ואין בו שום צמצום. משפט זה מלווה אותי בשיעוריי, בניסיונות להסביר את החילוק בין ישראל לעמים – אלו שייכים לעולם הטבעי ואנו לתחום האלוקי.

לא ידעתי מי המחבר
הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת־גן
תִּלְחַשׁ לִי סוֹד הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ:
חַיִּים לִי יֵשׁ, קַח נָא, קַח!
אִם יֵשׁ לְךָ לֵב, וּבַלֵּב דָּם,
שֶׁרַעַל יֵאוּשׁ לֹא זִהֲמַהוּ.
וְאִם לִבָּתְךָ עֲרֵלָה
וְיָפְיִי לֹא יַקְסִימְךָ,
סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה, הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.

וְדוֹר יָקוּם וָחַי, יָשִׁיר לְיֹפִי וְחַיִּים,
וְעֶדְנָה בְּלִי דַי יִינַק מִטַּל שָׁמַיִם.
אִם כָּל צִפְצוּף עָדִין,
כָּל יֹפִי חַי, לֹא הֲדַר שִׁירַת קֹדֶשׁ
אַךְ זֶרֶם אֵשׁ זָרָה בְּךָ יְעוֹרֵרוּ,
סוּרָה מֶנִּי, סוּרָה, הֲרֵינִי לְךָ אֲסוּרָה.

וּמֵהֲדַר כַּרְמֶל וְשָׁרוֹן שִׁפְעַת רָזֵי הַהֲוָיָה
תַּקְשִׁיב אֹזֶן עַם חַי,
וּמֵעֵדֶן שִׁירָה וִיְפִי חַיִּים אוֹר קֹדֶשׁ יִמָּלֵא,
וְהַהֲוָיָה כֻּלָּהּ לוֹ תְּדוֹבֵב:
בְּחִירִי, הֲרֵינִי לְךָ מֻתֶּרֶת.

השיר "לחשי ההוויה". התפרסם לראשונה ב"תרבות הישראלית" תחת שם מושאל.
החוברת הייתה מצויה בביתו של מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.
באחת ההמתנות לשיעור, עלעלתי בה והתרשמתי עמוקות מהתוכן והצורה – גם לפני שידעתי מי המחבר.
זה שיר המקפל את תמצית תפיסתו של מרן הראי"ה זצ"ל באשר למערכת היחסים בין הרוח והחומר, בין הנשמה והחושים.
בארץ ישראל נוצרת אחדות בין ניגודים.
זו תורת ארץ ישראל.

אטמוספירה שבעל פה
הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת "מרכז הרב"
השאלה מזכירה לי את דברי הגמרא "למדני כל התורה כולה על רגל אחת", והרי "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" ומשנתו מקבלת בכל פעם טעם חדש.
איני יכול להצביע על משפט מסוים בתורתו שבכתב שעל ידו נחשפתי לראשונה לתורת הרב זצ"ל, משום שלפני הכול גדלתי על תורתו שבעל פה, בבית הוריי, אצל אבי מורי זצ"ל. מיום השמיני והלאה על ברכיו של הרב צבי יהודה זצ"ל, ובמשך שנות ילדותי ונעוריי בשכנות לרב צבי יהודה זצ"ל, לרב הנזיר זצ"ל, בבית דודי הרב רענן זצ"ל ובתפילות ב"בית הרב". אטמוספירה שכולה סביב הרב, ואינה מתבטאת במשפט זה או באגרת זו. זו הייתה ראייה של ילד ונער. הסיפורים על צדקותו לא היו נושא רק לסיפורי ילדים לפני השינה, אלא לקומה שלמה של חַיות נורמלית. אבל כל החוויות האלה נתחברו לי אחר כך עם לימוד קבוע במשנתו, מהישיבה לצעירים והלאה, אצל הרב קלכהיים זצ"ל וייבדל לחיים טובים הרב פילבר ועוד, ומן המזבח ולמעלה בישיבה הקדושה, בית חיינו.
האמירות על כך ש"אל לה ליראת שמיים שתדחה את המוסר הטבעי", היו מוחשיות, כמַזֶה ולא כמצליף. כמו כן מה שכתב בנו, שהרב זצ"ל אמר לו בחוליו: "כשאוכל להחזיק את הגמרא כראוי אדע שהוטב לי". דבריו שחכמת הקודש נעלה מכל חכמה בזה שהיא מהפכת את הרצון והתכונה הנפשית של לומדיה, דבריו על כך שכל נפילה היא מכשרת עלייה כפולה, ועוד ועוד על אמונה ואהבת ישראל וארצו, על גאולה ותקופתנו הגדולה, על ראיה כלל ישראלית והבנת הדור – כולם כאחד הם עבורי כלל גדול במשנת הראי"ה. תחילת כל אלה הכללים והיסודות היו בתורה שבעל פה, שעל גבה ומתוכה נחשפתי לתורה שבכתב. אשרינו.

באותו רגע הכל התחבר
הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון וראש ישיבת ההסדר אלון מורה
בשנה הראשונה והשנייה שלי במרכז הרב, גיליתי עולם מופלא. התמדתי בשמיעת שיעוריו של הרב צבי יהודה זצ"ל. הקסם אשר שבה אותי היה רחבות הדעת. הקדשתי זמן ללימוד שלושת ספרי היסוד של מרן הרב זצ"ל: "אורות התורה", "אורות התשובה" וספר "אורות".
אני זוכר את אותו יום שבו ישבתי על הספסל בישיבה, ובבת אחת ראיתי את הקישור בין שלושת הספרים: ספר אורות עוסק בעם ישראל ובארצו. הרב צבי יהודה מסביר שזה ספר שהוא "קודש קודשים" (כי עלולים לחשוב שרק "אורות הקודש" קודש הוא, אבל "אורות" סתם, חלילה אינו קודש).
הלימוד הגדול מספר אורות הוא, שהכול נסמך ועומד על הופעתם של ישראל בעולם, שחיזוק ההשפעה והברכה של עם ישראל – זהו באמת רצונו של מקום. לשם כך זקוק עם ישראל לכלים טובים, שבעזרתם יוכל לבנות את עצמו כראוי כדי להיות למרכז האנושות. הכלי הראשון הוא התורה ולכך מתחבר ספר "אורות התורה". הכלי השני הוא התשובה. גם עם ישראל עלול להגיע לנפילות ולנסיגות, אם לא תהיה דרך לתיקון, אנה אנו באים? לכך מתחבר הספר "אורות התשובה".
באותו הרגע, הכול התחבר. הבסיס לכל הוא עם ישראל השוכן בארצו, התורה והתשובה הן כלים לעם החסון הזה, כדי שבעזרתם יוכל להגיע לתעודתו ולהיות הלב והמרכז של כל העולם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il