ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
ליקוטי תורה של האדמו"ר הזקן- דרושים לראש השנה- חלק ב'
מהי קבלת עול מלכות שמים? איך עושים את זה? קבלת עול מלכות שמים אינה רק לדעת ולהאמין שיש בורא לעולם שמנהיג את המציאות ולהיות נכון לעשות את רצונו. קבלת עול מלכות שמים היא בעצם תחושה תמידית של נוכחות ושליטה אלוקית. אם הקב"ה נוכח בכל רגע בחיי ואני מרגיש בכל רגע כיצד הוא שולט ונוכח בי ובכל המציאות שמסביבי, אני וודאי לא אחטא ואעשה נגד רצונו. כל רגע שיהודי לא חי באופן כזה, הרי זה בעצם פריקה מסויימת של עול מלכות שמים, וכל הרגעים בהם פרקתי עול מלכות שמים בכל השנה "מקטרגים" על החיים החדשים שאני אמור לקבל בראש השנה.
"...והנה תחלת בריאת העולמות היה כשעלה ברצונו מעצמו בחסד חנם כמו שכתוב כי אמרתי עולם חסד יבנה, אבל מאז והלאה הנה המשכת רצון זה תלוי במעשה התחתונים, והנה עיקר זמן המשכת הרצון זה הוא בראש השנה שבו התחדשות החיות כללי של שנה הבאה (בראש השנה הקב"ה מחליט למי להעניק חיים)...ולכן ראש השנה הוא יום הדין שבו דנין את האדם על מעשיו שעברו בשנה שעברה כי להיות עוד התחדשות החיות כללי של שנה זו יש על זה כמה קטרוגים על האדם אם ראוי הוא לכך להיות נמשך (נמשך- מקבל חיים) על ידי רצון העליון ברוך הוא בגילוי מלכותו יתברך, מפני כמה פריקת עול שיש שאינם מקבלים עליהם תמיד עול מלכות שמים באהבה וברצון כי אם לפרקים ועתים מזומנים שזוכר את מלך מלכי המלכים הקב"ה מה שאין כן כל היום פונה למחשבתו כל אחד ואחד לפום מאי דידע בנפשיה(לפי מה שמכיר את עצמו)...
ובפרט מי שאינו נזהר הן ב"סור מרע" והן ב"ועשה טוב" כל אחד ואחד לפי מדרגתו (שכן הדרישות מאדם הן פי כוחותיו ואין כל בני האדם שווים בזה) שאי אפשר להיות המשכת רצון העליון ברוך הוא לגילוי מלכותו יתברך כשיש חס ושלום פריקת עול מלכות שמים למטה מאחר שאין מקבלים עליהם עול מלכותו יתברך ברצון"
בקטע הבא מצפה לנו הפתעה קטנה. עד כאן הצטיירה לעיננו תמונה כאילו הקדוש ברוך הוא תובע מכל אחד מאיתנו לסור למשמעתו ולמלכותו על מנת להצדיק את קיומנו. אולם עלינו לדעת כי בסופו של דבר מאחורי הרצון למלוך מסתתרת אהבה גדולה של הקב"ה לכל הברואים, וגם כאשר לפי הכללים לא מגיע להם להמשיך להתקיים הקדוש ברוך הוא בעצמו עוזר להם לעמוד במשימה של קבלת עול מלכות שמים, כאב אוהב העוזר לבנו לעמוד במוטל עליו ומכשירו למשימות החיים. אלא שהקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו לפחות לרצות ולבקש זאת. האדמו"ר הזקן דורש זאת על רצף של פסוקים מפרק קמ"ה בתהלים:
"אלא שעל זה נאמר: "סומך ה' לכל הנופלים וכו' להיות עיני כל אליך ישֹברו" להיות השֹברון (ש' שמאלית - מלשון צפיה) והתוחלת אשר כל אדם ימשוך (-ימשוך עצמו וישתוקק) אחריו ברצונו וחפצו הוא, שיאיר ה' בלבו להיות מקבל עליו עול מלכות שמים באהבה ורצון, ועל ידי זה (על ידי שהקדוש ברוך הוא מאיר בלב האדם לרצות ולקבל את מלכותו) פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון שהוא בחינת רצון העליון לגילוי מלכותו יתברך (שאז האדם באמת ראוי להשפעה)"
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
